בגיל 35 אריק זאבי יוצא בפעם הרביעית למשחקים האולימפיים. פעם אחת זה נגמר ברוגז, פעם אחת בשמחה גדולה ובפעם האחרונה בבכי. למרות שהיו כאלה שציפו שזאבי יפרוש מפעילות אחרי הקמפיין האולימפי הקודם שלו, הוא הוכיח שהוא עדיין שייך לצמרת העולמית. המקום השביעי שלו בדירוג העולמי מוכיח את זה, כשהזכייה החמישית שלו באליפות אירופה ב-2012 לימדה שמדובר בספורטאי ענק, אחד הגדולים שצמחו כאן, שלא רק שהוא ראוי להשתתפות נוספת במשחקים האולימפיים - הם גם מועמד למדליה בפעם הרביעית, וזה הישג בלתי רגיל.
ניסיון
המשחקים האולימפיים:
השתתף בשלוש אולימפיאדות. זכה במדליית הארד באתונה 2004, סיים חמישי בסידני 2000 והודח בשלבים המוקדמים בבייג'ינג 2008. אם היו נוהגים ב-1996 בשיטות של היום, יתכן שאריק זאבי היה יוצא גם למשחקי אטלנטה 1996 כספורטאי צעיר מצטיין. את טבילת האש האולימפית שלו הוא עשה בסידני 2000 והיה במרחק נגיעה ממדליית הארד כשהפסיד לסטפן טרנו הצרפתי בקרב על המדליה בגלל החלטת שיפוט שנויה במחלוקת. ארבע שנים לאחר מכן הוא הצליח לתקן עם מדליית הארד במשחקי אתונה 2004. במשחקי בייג'ינג 2008 היו ממנו ציפיות גדולות, אבל ההופעה שלו שם הייתה חלשה מאוד עם ניצחון בודד ושני הפסדים שסיימו את דרכו בשלב מוקדם מאוד.
אליפויות העולם ואירופה:
זכה חמש פעמים באליפות אירופה, ובסך הכל השיג 9 מדליות במפעל הזה. זכה פעם אחת במדליית כסף במשקל פתוח באליפות העולם. אריק זאבי הוא אחד הג'ודוקות הטובים באירופה בכל הזמנים, עם חמישה תארים יבשתיים (כולל ב-2012) ותשע מדליות בסך הכל. דווקא באליפויות העולם הוא מעולם לא הצליח להגיע לפודיום, פרט לתחרות אחת ב-2001 במינכן בה התחרה במשקל הפתוח אחרי שהפסיד בקטגוריית המשקל שלו וזכה במדליית הכסף.
המדליה
מה יביא לו את המדליה?
השיטה החדשה בטורניר הג'ודו האולימפי משבצת את אריק זאבי כאחד משמונת המדורגים הבכירים ותמנע ממנה לפגוש כל מדורג בכיר אחר עד לרבע הגמר. זה אומר שהקרבות הראשונים שלו אמורים להיות קלים יחסית, והוא לא אמור להיתקל ביריבים מהצמרת העולמית. אם הוא יעמוד בציפיות ויעשה את הדרך לרבע הגמר, הוא יוכל להרשות לעצמו גם הפסד אחד. במקרה כזה הוא יגיע לבית הניחומים וימשיך להתמודד על המדליה. אריק זאבי הוא השביעי בעולם היום, ויש ג'ודאים טובים יותר, אבל צריך לזכור שהניסיון האולימפי משחק תפקיד חשוב ולזאבי יש ממנו יותר מאשר לכל אחד אחר. דוגמה מצויינת למה שיכול לעשות הניסיון אפשר למצוא אצל סטפן טרנו, אותו ג'ודוקא שגבר על אריק זאבי בקרב על מדליית הארד בסידני 2000. טרנו הגיע למשחקים האלה כשהוא בן 34. הוא היה מדליסט הארד מאטלנטה 1996, אבל לאחר מכן לא רשם הישגים מיוחדים בזירה הבינלאומית ונראה בדרך לפרישה. שנה לפני משחקי סידני הוא "חזר מהקבר" וזכה באליפות אירופה. בסידני 2000 הוא הפסיד בחצי הגמר, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח - בקרב על מדליית הארד מול אריק זאבי הוא פשוט נראה יותר מנוסה, ובסופו של דבר גם עמד על הפודיום.
מה ימנע ממנו את המדליה?
בתקופה האחרונה התרגשנו מאוד מההישגים של זאבי, אבל צריך לזכור שהתאכזבנו מהכשלונות שלו. בסך הכל הוא הוכיח שהוא עדיין שייך לצמרת העולמית, אבל שלא כמו בשנות העשרים של חייו - הוא כבר לא חסין מכל יריב, ויכול למעוד גם מול יריבים צעירים, רעבים וחסרי ניסיון. ביחד עם מה שקרה בבייג'ינג 2008, הדעה הרווחת היא שכל תרחיש בסיפור של אריק זאבי בלונדון 2012 לא יהיה מפתיע. לא מדליה, וגם לא הפסד מוקדם. במידה והוא יעמוד בציפיות ויעלה לרבע הגמר, הוא יפגוש שם את הנק חרול ההולנדי. מדובר בג'ודוקא שעד היום זאבי מאוד התקשה נגדו והפסיד לו בשלושת המפגשים בין השניים.
יריבים מרכזיים
מקסים ראקוב מקזחסטן הוא המדורג 1 בעולם כיום בזכות אחוזים מרשימים בתחרויות מסבב גביע העולם, כמו כן הוא זכה באליפות העולם ב-2009. אריק זאבי התמודד נגדו פעם אחת עד היום, וגבר עליו בחצי גמר טורניר הגרנד סלאם במוסקבה ב-2011. הנק חרול ההולנדי שכבר הוזכר כאן מדורג 2 בעולם ונראה אפילו כמו יריב שמאיים יותר על אריק זאבי. באליפות אירופה האחרונה בה זכה זאבי, הוא לא השתתף.
טקמאסה אנאי היפני (3 בעולם) הוא ג'ודוקא התקפי ו-וירטואוזי, שמולו אריק זאבי הפסיד בארבעת המפגשים בין השניים בין השנים 2009 ל-2012. על הנייר, קרבות נגד חרול או אנאי נראים מפחידים מאוד.
יריבים מסוכנים נוספים הם סרגיי סמוילוביץ' הרוסי, טובשינבאיאר נאידאן המונגולי (האלוף האולימפי מבייג'ינג 2008), רמזידין סעידוב מאוזבקיסטן והי-טאה הואנג מדרום קוריאה.