הקרב על המדליה - יעל ארד

  • יעל ארד
יעל ארד

קמתי, הבטתי ללוח התוצאות וראיתי שהמילה ישראל (ISR) מהבהבת על הלוח, ראיתי את דני מאמני מניף גם הוא את ידיו לניצחון, ניגשתי לאייקוף וחיבקתי אותה חיבוק של מנצחת. לקח לי כמה שניות לעכל את הניצחון של חיי ולהבין שזה לא רק ניצחון על אלופת העולם, אלא בזה הרגע עשיתי היסטוריה ועשיתי את זה בענק – זכיתי במדליה האולימפית הראשונה לישראל!

הבטתי לקהל הישראלי שישב באולם וראיתי שכרון שמחה של עם שלם. היו שם עשרות חברי משלחת ובראשם אלדד אמיר השייט המדהים, קפטן המשלחת לברצלונה שיחד עם יואל סלע דורג במקום הרביעי בסיאול וסחף את הקהל הישראלי לעודד אותי ללא הפסקה, והיה שם אחי יובל שנסע כנציג המשפחה ומבט אחד אליו הספיק כדי להזכיר לעצמי את כל הדרך המטורפת שעשיתי עד לכאן. קפצתי על המזרון כשאושר עצום מציף אותי וירדתי לחבק את מאמני דני לאופולד ואת אנשי הצוות שלי, פסיכולוג הספורט שלי אוהד מעוז והמעסה אהרון יעקובי.

התחושות שהציפו אותי ברגעים אלה פשוט לא ניתנות לתיאור במילים. כל שנות העבודה הסיזיפית ב"מרתפים החשוכים", לבד בעולם, כשמעט מאוד אנשים מאמינים שהחלום שלי בר השגה. שאני יכולה לעשות את זה? אלה רגעים שאת רוצה לחלוק עם אלה שהאמינו ותמכו בך, אלה שהלכו אחריי באש ובמים עם אהבה גדולה ותמיכה אין קץ. משפחה, חברים, אנשי מקצוע – מעטפת הדוקה של אנשים שנרתמו להגשמת החלום.

הקטע לקוח מהספר הדיגיטלי "יעל ארד – המדליה האולימפית הראשונה", המסכם את הקריירה הספורטיבית שלה וחושף לראשונה רגעי שמחה ומשבר בגוף ראשון


לאתר של יעל ארד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully