בלוג ווימבלדון: הצד השני, והחשוב לא פחות, של אלוף

הוא אולי הטניסאי הכישרוני ביותר בכל הזמנים, פנומן בלתי ייאמן, בעל תבונה והבנת המשחק ברמה הכי גבוהה שיש. בנוסף, הוא גם ספורטאי מחונן בכל רמ"ח איבריו, תמיד יודע לכבד את היריב ולשמור על קור רוח אצילי.

מבין כל התיאורים הללו, רק דבר אחד כמעט ולא נאמר על רוג'ר פדרר לאורך הקריירה המפוארת שלו ומתחיל לחזור על עצמו מעט בזמן האחרון. לשוויצרי יש את היכולת (טפו טפו, חמסה חמסה) להישאר בריא ונקי מפציעות. יכולת לא פחות מרשימה מהפורהנד האלוהי שלו או מהגיוון הבלתי נגמר שהמחבט שלו יכול לייצר.

מדהים ש-RF, שכבר חגג את יום הולדתו ה-30, מעולם לא פרש ממשחק בסבב המקצועני במהלכו והוא שיחק 1,048 כאלו. לכן, היה כל כך מדאיג לראות את פדרר קורא לטריינר ויוצא לטיפול רפואי בגבו לאחר המשחקון השביעי של המערכה הראשונה מול קסאבייר מאליס. כי השוויצרי, בניגוד לכמה עמיתיו מהסבב, לעולם לא יעשה הצגות כדי לעצור איזהשהו מומנטום. הוא פשוט לא זקוק לזה.

פרשן ESPN והמאמן שעבד בעבר גם עם פדרר ואנדי מארי, דארן קייהיל, נשמע מעט מבוהל במהלך השידור כשאמר: "זה המצב הכי גרוע בו ראיתי את רוג'ר על המגרש, בכל הנוגע להתמודדות עם פציעה או כאבים". בסופו של דבר, סוף טוב והכל טוב. פדרר ניצח 6:7 (1), 1:6, 6:4, 3:6 את מאליס ועלה לרבע גמר גרנד סלאם 33 ברציפות שלו! אם ביקשתם עוד קצת תשומת לב לעקביות הבלתי נתפשת של הספורטאי הגדול הזה.

נכון, גם הפעם ובעיקר מול ז'וליאן בנטו הצרפתי, פדאקספרס נראה ביכולת שהיא המשך ישיר של היכולת החלשה ברולאן גארוס. נראה שפדרר די רחוק מהיכולת שהובילה אותו בתחילת השנה להישגים מצוינים וזה מתבטא בעיקר בשגיאות לא מחויבות בחבטות פורהנד ו-וולי פשוטים לחלוטין שגורמות לך לתפוס את הראש ולשאול אם זה אותו טניסאי שזכה בעבר ב-16 תארי גרנד סלאם.

מול בנטו, היו רגעים בהם הדבר היחיד שהשאיר את פדרר חזק בתמונה היה הסרב שלו. עד כדי כך. ביכולת שהוא מפגין כרגע, קשה לראות את פדרר עובר את חצי הגמר הצפוי מול נובאק דג'וקוביץ'. מצד שני, נראה שאם יש מישהו שהרוויח מההדחה של רפאל נדאל זה בעיקר פדרר, שלא יראה את הצל העצום של הספרדי הבלתי עביר מבחינתו מרחף לו מעל חצי הגמר, כשיחשוב שניצחון על נולה בסך הכל יסדר לו מפגש בלתי אפשרי עם רפא.

כל זאת כמובן בהנחה ובתקווה שהגב שלו יתפקד כמו שצריך. פדרר עצמו נשמע אופטימי בינתיים ואמר: "הגב שלי בסדר, המצב החל להשתפר ככל שהמשחק הלך והתקדם. הכאב בא והולך. כשאתה משחק בסבב למעלה מ-15 שנה הגב כואב לפעמים, כל מה שנותר לי זה לקוות שזה לא יקרה במשחק גדול, אבל הטיפול הרפואי שקיבלתי היום עזר לי מאוד". נקווה מאוד שזה לא מה שימנע ממנו את הזכייה השביעית בווימבלדון והשוואת שיאו של פיט סמפראס באול אינגלנד קלאב.

אם יש משהו שמאיים על פדרר הרבה יותר מכאבי הגב שלו, זה דבר יחיד ומאוד מאוד מיוחד שעונה לשם נובאק דג'וקוביץ'. המדורג מספר אחת בעולם, שיחגוג ברבע הגמר שלו ביום רביעי שנה בפסגה העולמית, שוב נראה כמו הדבר הכי טוב בטניס העולמי. במשחק מול ויקטור טרויצקי, ששוב מתחיל להיראות טוב ולא כמו השחקן האומלל שהיה כמעט מתחילת השנה, דג'וקוביץ' שוב נראה כמו אותו שחקן שזכה לפני שנה בווימבלדון. אחוזים מדהימים של דיוק בהגשה הראשונה (76), המון ווינרים (31) ורק 11 טעויות לא מחויבות. כל אלה, בתוספת הבקהנד שלו פשוט יוצרים שוב את אותו תלכיד שנראה כי יהיה בלתי ניתן לעצירה בדרך לתואר גרנד סלאם שישי בקריירה שלו.

מעבר לכל הדברים המקצועיים, דג'וקוביץ' חזר לשדר גם משהו בלתי שביר בשפת הגוף שלו שמראה שאין שום סיכוי בכלל לדגדג אותו. יכול להיות שגם לטרויצקי, שנראה כאילו הוא בא להעביר את הזמן בדרך להפסד, היה חלק נכבד בכל זה. למרות זאת, דג'וקוביץ' גם בונה את עצמו מצוין ככל שהטורניר מתקדם ונראה שממשחק למשחק הדשא חוזר להרגיש לו טבעי יותר, הוא מקבל הרבה יותר ביטחון והולך על ווינרים ממצבים קשים, שפשוט מפרקים את היריבים שלו. במשחק מול טרויצקי, היו נקודות רבות בהן נולה פשוט הזיז את חברו הטוב מצד לצד כמו יויו. זה גרם לטרויצקי להחטיא בסופו של דבר את הכדור הכי קל כיוון שהוא כבר מותש מכל הרדיפות ולא מרוכז. היכולת הזו לשלוט בקצב המשחק בצורה כל כך אבסולוטית הזכירה את דג'וקוביץ' של הימים היפים. אם הוא ימשיך להתפתח ולגדול ממשחק למשחק, נראה שיהיה בלתי אפשרי לעצור אותו.

משחקי שמינית הגמר בטורניר הנשים, שלשמחתנו הצליחו גם להגיע לסיומם, היו פשוט תאווה לעיניים. היה שם פשוט הכל מהכל בכל צבע וצורה אפשריים.

1. קים קלייסטרס - ההדחה של הבלגית מטורניר ווימבלדון האחרון בקריירה המפוארת שלה, ועוד עם 6:1, 6:1 משפיל תוך 44 דקות מול אנג'ליק קרבר (8 בעולם), מזכיר שוב לכל מי ששכח שהרמה בטניס הנשים גבוהה מאוד. הרבה יותר ממה שהייתה לפני שנה, שנתיים או שלוש. טניסאית נהדרת ככל שתהיה, וקלייסטרס היא אכן כזו, לא יכולה לשחק מפעם לפעם בטורנירים, קצת להתאמן וקצת להתעסק בדברים אחרים ועוד להגיע רחוק בטורנירי גרנד סלאם. ההפסד של קלייסטרס לקרבר, שהיא אחת הטניסאיות המלהיבות והכישרוניות בדור החדש, והצורה המביכה והכואבת בה הוא נעשה רק ממחישים את העובדה שהדור הצעיר בטניס הנשים לא הדביק את הדור הוותיק אלא עקף אותו מזמן. צובט הלב שכך נפרדה ספורטאית עצומה כמו קלייסטרס מווימבלדון, אבל גם היא הודתה בסיום: "פשוט הרגשתי שאין משהו שאני יכולה לעשות כדי לנצח את קרבר, היא הייתה בכמה רמות מעלי בכל פרמטר".

2. מריה שראפובה - בניגוד להפסד של קים קלייסטרס, ההדחה של המדורגת מספר אחת בעולם, שכבר לא תהיה במקום הזה אחרי התחרות, לא מביכה במיוחד ולא מסמלת סיום של איזו תקופה או עידן. רחוק מזה. מאשה בסך הכל חוותה ירידה קטנה אחרי הזכייה ברולאן גארוס ופגשה את סאבין "בום בום" ליזיקי, שתפסה יום משוגע לגמרי. הפסד 6:4, 6:3 בשמינית גמר ווימבלדון הוא ממש לא סוף העולם ותהיו בטוחים שעד האולימפיאדה שראפובה תשכח לגמרי מההפסד הזה. בטח אחרי שתקבל את הכבוד לצעוד עם הדגל של אחת ממעצמות הספורט הגדולות בעולם בטקס הפתיחה.

3. לפני שבוע או מעט יותר קראתי מאמר באתר המצוין tennischannel.com על טניס הנשים. מאט קרונין, שכתב את המאמר, ניסה לנתח את חוסר היציבות אצל הנשים לעומת הגברים דרך העובדה שאצל הגברים אנחנו כמעט תמיד מקבלים את אותם ארבעה סוסים בסוף המירוץ, בעוד אצל הנשים התמונה כמעט תמיד משתנה. המסקנה שלו בגדול הייתה שהרמה אצל הנשים גבוהה מאוד, הסבב עמוק אולי יותר מתמיד ועמוס בשחקניות כישרוניות שנמצאות פחות או יותר באותה הרמה. קשה שלא להסכים עם הדברים הללו, בטח אחרי שרואים מה טניסאיות כמו ירוסלבה שבדובה (65) או ז'י ז'נג (30) עושות לסרינה וויליאמס (6) ובטח אחרי ההדחה של רפאל נדאל בסיבוב השני.

4. כיף לראות שאחרי תקופה של ירידה מסוימת בכושר ויקטוריה אזרנקה מתחילה לחזור לעצמה ולהציג את הטניס שהוביל אותה בתחילת השנה ל-26 ניצחונות רצופים ולזכייה באליפות אוסטרליה הפתוחה. היה די ברור שאחרי ההפסד הראשון תבוא נפילה, טוב לראות שהיא הייתה רק מכה קלה מאוד בכנף ולא יותר מזה. מול אנה איבנוביץ' (14), ויקה נראתה פשוט מושלם. הקצב שלה שוב היה מהיר מאוד, התזמון חזר להיות מושלם והיא זזה מצוין לכדורים קשים והצליחה לסיים אותם עם ווינרים. בנוסף לכך, היא הצליחה למזער את כמות השגיאות הלא מחויבות שלה לשש בלבד, נתון מדהים כשמדובר בטניסאית כל כך אגרסיבית שמרבה לבצע טעויות. כרגע, נראה שאזרנקה נמצאת בכושר הכי טוב מבין השמונה והיא בהחלט מסוגלת ללכת עד הסוף.

אם בקרבות בין דוריים עסקינן, נראה שאין משחק שיכול לשקף את העניין הזה בצורה מוצלחת יותר מאשר זה שצפוי לנו ברבע הגמר בין סרינה וויליאמס (6) לפטרה קביטובה (4). יהיה מעניין מאוד לראות איך האמריקנית תצליח להתמודד עם טניסאית שיכולה לעוצמות האדירות שלה עם עוצמות גבוהות משל עצמה ובעיקר איך היא תצליח להסתדר מול טניסאית שמאלית, שיודעת להגיש לצד היתרון מחוץ למגרש ובכך למעשה תוכל לנטרל את חבטות ההחזרה הרצחניות של סרינה. קשה לסמן פייבוריטית לקראת הקרב הזה, בטח אחרי ששתיהן עברו משחקים קשים מאוד בשמינית הגמר. מה שבטוח הוא שיהיה קרב מרתק ויכול להיות שגם די צמוד וארוך, שהיה יכול להיות בקלות גם הגמר.

כדי לנצח, קביטובה תהיה חייבת למצוא דרך להתמודד עם ההגשות של סרינה (כנראה שתפילות לא יזיקו לה) ובעיקר לשחק בצורה קצת יותר שקולה ולא להתפרע וללכת על ווינר בכל נקודה כמו שעשתה למשל מול סקיאבונה. בנקודות הארוכות סרינה הראתה שאין לה יותר מדי סבלנות והיא מרבה לבצע טעויות לא מחויבות. קביטובה תהיה חייבת לגרור אותה לשם, ובשביל זה היא גם תצטרך לחזור להציג שקט נפשי וחוסן מנטאלי, דברים שקצת חסרים לה לפעמים.

טניס בוואלה! ספורט