אינינג ראשון:
את סיקור השבוע חייבים לפתוח עם ההישג המדהים ויוצא הדופן של ארון היל מאריזונה, שחבט לסייקל שני תוך 12 ימים. מכיוון שנשמעו מספר תלונות, נסביר קודם כל שסייקל הוא משחק בו חובט משיג סינגל, דאבל, טריפל והומראן והדבר קרה רק 294 פעמים לאורך ההיסטוריה הארוכה עד מאוד של ליגת הבייסבול. מכיוון שנשפכו כבר הררי מילים על ההישג של היל, נשחק משחק קטן שנקרא "עד הצמד של היל...": עד הצמד של היל, האחרון שהשיג שני סייקלים בעונה היה בייב הרמן, ב-1931 והם גם שני היחידים שעשו זאת בעידן המודרני של הבייסבול (מאז 1920). עד הצמד של היל, רק ג'ון ריילי חבט לשני סייקלים באותו חודש בשנה וזה קרה ב-1883, לנשיא קראו צ'סטר א. ארתור ובארצות הברית היו רק 38 מדינות. עד הצמד של היל, רק שלוש קבוצות (!) בתולדות הליגה חבטו לצמד סייקלים בעונה. אגב, לטורונטו, קבוצתו הקודמת של היל, יש שני סייקלים בכל תולדות המועדון וגם זה יותר מאשר טמפה ביי (1), מיאמי (0) וסן דייגו (0). ארון היל איבד את אימו בתאונת דרכים מחרידה כשהיה בן 15 ועכשיו הוא זוכה למעט גאולה ותהילה. אף שחקן לעולם לא חבט לשלושה סייקלים בעונה, אבל בבייסבול כמו בבייסבול, תמיד תהיה הפעם הראשונה מתישהו.
אינינג שני:
לא ברור מה מרשים יותר לגבי מייק טראוט, ההגנה או ההתקפה שהוא מספק. ה'מטאור ממילוויל' עוד לא חגג יום הולדת 21, אבל הוא כבר נותן את אחת מעונות הרוקי הגדולות בהיסטוריה ובכלל, כרגע נדמה שהוא נמצא חזק בתוך החמישייה הטובה של הליגה כולה. ביום רביעי, בניצחון 1:13 על בולטימור, טראוט סיפק את תפיסת השנה, כששדד מג'יי ג'יי הארדי מהאוריולס הומראן של מיליון אחוז. לצידו באאוטפילד באותו משחק, ניצב אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה בעשור האחרון, טוריי האנטר, שבעצמו שדד את בארי בונדס עם תפיסה מפורסמת באולסטאר של 2002. לאחר התפיסה של טראוט, האנטר צייץ: "זו הייתה אחת התפיסות הכי טובות שראיתי במו עיני. יהיה כיף לראות את טראוט בשנים הבאות". גם אדם ג'ונס, שהיה בצד המפסיד, לא נותר אדיש וצייץ: "הילד הזה הוא תופעת טבע". העניין הוא שטראוט כאמור, מספק גם התקפה מפלצתית וכרגע הוא מוביל את חובטי ה-AL, עם 33.9 אחוזי חבטה. השבוע הוא הוסיף עוד שני הומראנים למאזנו והאיינג'לס חוגגים כל הדרך אל הבנק והם כרגע מובילים את הווילד קארד בצוותא עם בולטימור.
אינינג שלישי:
עוד תופעת טבע, קצת יותר מוכרת בשנים האחרונות, הוא חוזה באוטיסטה. אחרי 54 הומראנים ב-2010, כולם חשבו שזה חד פעמי. כשהוסיף עוד 43 בעונה שעברה, אנשים עדיין דיברו על רצף טוב שייגמר. אבל הבחור לא עוצר. נכון, טורונטו מתקשה לתת פייט אמיתי בבית ה-AL מזרח המשוגע, אבל באוטיסטה, לצד אדווין אנקרנסיון שבעצמו ירה כבר ל-22 הומראנים, לא מפסיק להפציץ. 26 כדורים שלח הכוכב של הבלו ג'ייז מעבר לגדר העונה וההתפוצצות הגדולה הגיע בחודש יוני, שזה עתה הסתיים. שישה שחקנים השיגו לאורך ההיסטוריה באמריקן ליג לפחות 14 הומראנים ו-30 הכנסות רצים ביוני: בייב רות' (1930), ג'קי ג'נסן (1958), רוג'ר מאריס (1960, 1961), רג'י ג'קסון (1969) וכעת, חוזה באוטיסטה, ששבר בצורת של 33 שנים. מאז שימי הסמים חלפו, ריאן הווארד היה השיאן עם 58 הומראנים בעונת 2006. באוטיסטה ינסה להילחם על השיא הזה.
אינינג רביעי:
ב-28 למאי, הפער בין הדודג'רס לסן פרנסיסקו בבית ה-NL מערב עמד על 6.5 משחקים לטובת הקבוצה מעיר המלאכים. ב-28 ליוני, הוא כבר עמד על משחק אחד לטובת הקבוצה מהמפרץ. הדודג'רס, אולי בהשפעת הרכישה הענקית על ידי מג'יק ג'ונסון, פתחו את השנה בטירוף. אבל אז מאט קמפ נפצע, היריבות השתפרו והקבוצה נבלמה. בארבע הסדרות האחרונות, המאזן עומד על 10:2, כולל שבעה הפסדים רצופים. חלק מאותו רצף, הגיע מול מגישי סן פרנסיסקו, שפשוט שיתקו את הדודג'רס. הסדרה בין הקבוצות בתחילת השבוע, הסתיימה עם שלושה ניצחונות של הג'איינטס בתוצאה כוללת של 0:13. הענקים היו גם לקבוצה ה-17 בלבד בהיסטוריה והראשונה מאז בולטימור 1995, שמשיגים ארבע השתקות רצופות והם גם היו לקבוצה הראשונה אי פעם שמשיגה את כולן מול יריבות שמובילות את הבית שלהן. אז כאמור, המקום הראשון במערב שייך עכשיו לסן פרנסיסקו, שנוסעת השבוע לשתי סדרות קשות בוושינגטון ופיטסבורג. הדודג'רס מנגד, יארחו את סינסינטי ויצאו לפגרת האולסטאר אחרי סדרה באריזונה.
אינינג חמישי:
ג'ים ת'ומה הקשיש נפרד השבוע מפילדלפיה הכושלת והלך לנסות את מזלו בבולטימור. רק האנק ארון ו-ווילי מייז הועברו לקבוצות אחרות במהלך הקריירה עם יותר הומראנים מאשר ת'ומה, שמחזיק ב-609 כאלה. יחד עם זאת, לא ברור מה נשאר לחובט בן ה-41 להציע, לאחר שהעונה הוא עומד על 22.7 אחוזי חבטה בלבד, עם חמישה הומראנים. הסדרה של הפיליז מול בולטימור, מוקדם יותר העונה, בה ת'ומה חבט שש פעמים מ-13 ניסיונות, גרמה לאוריולס להתאהב כנראה, אבל מול שאר הקבוצות, המספרים הרבה יותר חלשים. יחד עם זאת, אולי המעבר לעמדת ה-DH בבולטימור, תיתן לו להרגיש מעורב יותר והוא יוכיח שעדיין יש לו מה למכור. בכל מקרה, הוא זקוק להומראן בודד כדי לשבור שוויון עם סמי סוסה ולהשתלט בלעדית על המקום השביעי בטבלת כל הזמנים.
אינינג שישי:
הגיע הזמן לעסוק במשחק הפרוע של השבוע. ביום רביעי הגיעו המטס לריגלי פילד ויצאו ממנו עם 1:17 ענק בסיום הסדרה מול הקאבס, שחיפשו את הסוויפ. העניין הוא, שהתרומה לא הייתה שוויונית במיוחד בקבוצה מהתפוח הגדול. דייויד רייט הכניס חמישה רצים, אייק דייויס המשתפר הכניס ארבעה, כולל הומראן של שלוש ריצות (אגב, דייויס קיבל השבוע את הכינוי "אייק שלוש ריצות", שכן שבעה מתוך 11 ההומראנים שלו השנה היו עם שני חברים לקבוצה על הבסיסים), סקוט האריסטון הכניס ארבע ריצות, כולן מגרנד סלאם באינינג השישי ודניאל מרפי הכניס ארבע ריצות, כולל שני הומראנים. ומלבדם, שום דבר. המטס הפכו לקבוצה הרביעית בהיסטוריה שנהנית מארבע הכנסות רצים לפחות מארבעה רצים שונים. בצד המפסיד אגב, היו הקאבס בפעם השנייה, אחרי שזה קרה להם מול פילדלפיה ב-1979.
אינינג שביעי:
כמעט כמו בכל שנה, אף אחד לא מצליח להתמודד עם העוצמות שיש ליאנקיז. בית המזרח היה אחד הקשים בליגה, עד שהפסים החליטו לדהור קדימה. מריאנו ריברה כבר מזמן נשכח, כמו גם מייקל פינדה. אנדי פטיט שבר את הקרסול וייעדר תקופה ארוכה ואפילו סי סי סבאתיה, אחד השחקנים האמינים בליגה, מצא את עצמו ברשימת הפצועים. כל זה לא מפריע לג'ו ג'ירארדי ושחקניו והם כרגע במרחק משחק אחד מטקסס במאבק על המאזן הטוב בליגה. השניים שמתעלים מעל כולם הם רובינסון קאנו (20 הומראנים, 46 הכנסות רצים) וקרטיס גרנדרסון (23 הומראנים, 46 הכנסות רצים), כשהם מחפים גם על הנפילה הצפויה ביכולתו של דרק ג'יטר (שניצח השבוע את משחקו ה-1,500 כיאנקי!). ניו יורק נמצאת בריצה של 9:27 ובקצב הנוכחי, קשה לראות איך היא לא מגיעה לפלייאוף. לא נשכח כמובן גם את הרגע המכוער של השבוע, בו רימה דווין וויז את השופטים, עם כדור שנפל ביציעים והוכיח שוב שחייבים להכניס הילוכים חוזרים לרגעים נוספים במשחק. בינתיים, היאנקיז יוצאים השבוע לשתי סדרות סופר מעניינות, בטמפה ביי ובבוסטון.
Seventh-Inning Stretch:
פול קונרקו חבט השבוע מול היאנקיז להומראן מספר 410 בקריירה, 21 מהם הגיעו מול הקבוצה מהברונקס כשהוא במדי שיקגו וויט סוקס, יותר מכל שחקן אחר אי פעם של הוויט סוקס מול היאנקיז.
אינינג שמיני:
ואם כבר אמרנו התקפה, אמרנו טקסס ריינג'רס. הקבוצה מארלינגטון מחזיקה כאמור במאזן הטוב בליגה והיא הראשונה להגיע ל-50 ניצחונות. הריינג'רס עומדים על מאזן מדהים של פלוס 100 ביחס הריצות, כאשר אחריהם ניצבות בוסטון וסנט לואיס עם פלוס 57 בלבד. טקסס רשמה עד כה 427 ריצות, 5.33 למשחק והיא חייבת לא מעט מכך לג'וש המילטון כמובן, שהגיע השבוע להומראן 25 העונה ועומד כבר על 73 הכנסות רצים, מקום ראשון בליגה כמובן. גם אדריאן בלטרה מצוין בינתיים, עם 95 חבטות ו-32.3 אחוזים ובהגשה, מאט האריסון (11) ויו דרוויש (10), נמצאים חזק בצמרת הניצחונות. אחרי חצי עונה, נראה שטקסס בהחלט יכולה להיאבק על הופעה שלישית רצופה בוורלד סירייס. אולי הפעם זה גם ייגמר עם טבעת לשם שינוי.
אינינג תשיעי:
ונסיים בחידה- איך קוראים לשחקן שמוביל נכון להיום את כל שחקני הליגה באחוזי החבטה, עם 35.6 אחוזים נהדרים. רמז ראשון: הוא תופס. רמז שני: זה לא ג'ו מאוור. ניסיתם ולא הצלחתם? אתם כנראה לא לבד, כי קרלוס רואיז מפילדלפיה מדהים לא מעט אנשים בליגה בימים אלו. הפיליז אומנם שוקעים, אבל נקודת האור של העונה שלהם כרגע מגיע מרואיז, שבגיל 33 החל להפציץ. ממוצע הקריירה שלו עומד על 27.5 אחוזים בלבד ובעונת השיא, 2010, הוא רשם בפעם היחידה למעלה מ-30.0 אחוז (30.2). לקבוצה כאמור, זה לא עוזר יותר מדי, אבל רואיז יכול לסדר לעצמו עתיד מבטיח עם רק ימשיך בקצב הזה.