עפו, ולא בנוקאאוט

הנה תם לו שלב הבתים. הוא הסתיים באקורד מצוין, ודווקא שתי נבחרות שהציגו אתמול (שלישי) יכולת משובחת נסעו הביתה. חבל על אוקראינה, שהשתחררה דווקא כאשר אנדריי שבצ'נקו הפצוע ישב על הספסל. במידה מסוימת, המשחק הטוב ביותר שלה בטורניר התאפשר בזכות יכולת פושרת מאוד של אנגליה, ועצם העובדה שנבחרתו של רוי הודג'סון סיימה במקום הראשון לא הכי מוצדקת בעולם. האיטלקים צריכים להיות מאושרים מגורלם ברבע הגמר. מצד שני, גם צרפת נראתה אתמול אנמית למדי, ושבדיה הוכיחה שוב עד כמה היא היתה חסרת מזל בשני המשחקים הקודמים. זלאטן איברהימוביץ' העניק סוף כל סוף טורניר גדול באמת מבחינתו, אבל הוא הולך הביתה מוקדם ולא יוכל להתמודד על תואר השחקן המצטיין. האוהדים הנייטרלים יכולים רק להצטער על כך.

אוקראינה ושבדיה יחסרו לנו ברבע הגמר, גם בגלל הקהל המצוין שלהן. אמנם הארגון האוקראיני לא מזהיר בלשון המעטה, אבל לפי הדיווחים העם דווקא מנסה בכל כוחו להציג את מדינתו באור חיובי, וגם השוטרים האוקראינים ידידותיים הרבה יותר בהשוואה לעמיתהם הפולנים. בכלל, לאחר שלב הבתים נפרדנו מאוהדים מכל הסוגים. אולי יש אנשים שהיו שמחים לראות את רוסיה בשלבי הנוק אאוט, במיוחד אם היתה משכילה לשמור על הרמה והמוטיבציה מערב הפתיחה נגד צ'כיה, אבל ברור לחלוטין שאוהדיה, שעשו הכל כדי לעשות את הכותרות הלא נכונות, לא ראויים להיות שותפים לחגיגה. גם הקרואטים, עם הכרזות הגזעניות ונסיון זריקת בננה לעברו של מריו באלוטלי, ראויים ללכת הביתה.

אמנם בשני המקרים מדובר במיעוט, אך המיעוט הזה מכתים את המדינה כולה, ופוגע בה מאוד בטווח הארוך. לו ההצבעה על אירוח המונדיאלים הקרובים היתה מתקיימת אחרי הטורניר, גם הקומבינות של ולדימיר פוטין מתחת לשולחן לא היו עוזרות לקייס הרוסי. מבחינת ישראל, מעט חבל שעונש הפחתת הנקודות של רוסיה יחול רק במוקדמות יורו 2016, ולא לקראת המונדיאל בברזיל. באשר לקרואטים, הרי שהם הרגישו מקופחים, ובצדק, כאשר יורו 2012 הוענק לפולין ואוקראינה, ולא להצעה איכותית יותר שלהם בצוותא עם הונגריה. קומץ האוהדים שלהם הפך לפתע את ההחלטה של אופ"א להיראות הגיונית הרבה יותר.

מנגד, האוהדים האירים וההולנדים, שנותרו ביחד ללא נקודה אחת לרפואה, היו הכוכבים האמיתיים. נבחרותיהם עשו בושות, אבל מצב הרוח הכתום הנהדר, והתמיכה המדהימה של היציעים הירוקים גם אחרי ההפסדים, ייזכרו לטובה. חבל לנו להיפרד גם מהתחתונים האירים של ניקלאס בנדטנר, היקרים ביותר בתולדות אליפויות אירופה. בכלל, חלוץ ארסנל המושאל אמנם עבר טורניר בינוני, אבל הצליח בכל זאת לכבוש פעמיים ולבשל, ומניותיו בשוק ההעברות עשויות לעלות. ארסן ונגר יכול להיות רק מרוצה מכך.

כדי לסגור את הפרק הזה, קבלו את נבחרת המודחים. בשער יעמוד אנדריי פיאטוב, השוער הרביעי של אוקראינה עד לפני מספר חודשים, שפרט לטעות שהובילה לשער של וויין רוני גילה יכולת פנומנלית. בהגנה נשים את אולג גוסב, אולוף מלברג, דניאל אגר וסימון פאולסן. את הקישור יחזוק איגור דניסוב המצוין, ואליו נצרף את לוקה מודריץ', אלן דזאגוייב, אנדריי יארמולנקו ויבגני קונופליאנקה. בחוד ישחק, כמובן, זלאטן בכבודו ובעצמו. מה אתם אומרים, יש לחבורה המזרח אירופאית-סקנדינבית הזו סיכוי ללכת עד הגמר?

שלב הבתים התחיל בשערוריית שיפוט גדולה לטובת המארחת, כאשר סוקראטיס היווני הורחק לא בצדק מול פולין, ושער הנצחון של האורחים נפסל. הוא נגמר עם שערוריית שיפוט נוספת, הפעם לחובת המארחת, אם כי למען הצדק חייבים לציין שבמהלך שהוביל ל"שער" של מארקו דביץ' היה ארטיום מילבסקי בנבדל. למרות זאת, גם אם היוונים שקופחו לאורך כל הדרך ממש לא יסכימו, בסך הכל רמת השיפוט בטורניר הנוכחי סבירה בהחלט. לא ניתן לעבור 24 משחקים ללא טעויות, אך מעטים השופטים שאיבדו את רסן המשחק, ומעטים המשחקים שהוכרעו לחלוטין בגלל החלטות שיפוט. אם שופטי הרחבה היו משפיעים אפילו קצת על ההתרחשויות, חלק ניכר מהטעויות היו נמנעות, אך על כך דיברנו מספיק אתמול.

באשר לכדורגל נטו, הרי שלפני הפתיחה היו לנו ציפיות גבוהות, אבל יורו 2012 בכל זאת הצליח להפתיע אותנו לטובה. אם המפגש בין אנגליה לצרפת יכול להיחשב כמשחק המשעמם ביותר עד כה, דיינו. עדיין לא חווינו אפילו 0:0 אחד, רוב הנבחרות בחרו בטקטיקה התקפית, הדרמה היתה מצוינת, ולפני המחזור האחרון לא היתה אפילו נבחרת אחת שהבטיחה מתמטית על עלייתה לרבע הגמר – מצב נדיר שלא צפוי לחזור על עצמו בקרוב. לכולם, פרט לאירלנד ושבדיה, היה על מה לשחק בימים האחרונים.

אבל כעת אנחנו מתכוננים לדבר האמיתי. החל מעכשיו, טעויות של שחקנים ושופטים הופכות להיות קריטיות במיוחד. המגמה עלולה להשתנות, והמשחק עלול להפוך לזהיר יותר. יש לקוות שזה לא יקרה, ומשחק המפתח ברבע הגמר, שיקבע לא מעט לגבי תפיסת הטורניר, הוא הקרב המרתק בין ספרד לצרפת. זה קורה בשבת בערב בדונבאס ארנה בדונצק, בהנחה שהאיצטדיון לא יוצף.