בלוג רולאן גארוס: הכינוי "מלך החימר" רלוונטי מתמיד

שש פעמים. שש פעמים כבר היינו בסרט הזה ונדמה שבכל פעם הוא מרגש ומרתק יותר מבפעם שעברה. שש פעמים רפאל נדאל כבר זכה ברולאן גארוס, בחלקן הוא גם נגרר לארבע מערכות, אבל מעולם לא עשה את זה בצורה כל כך מרשימה ומול הטניסאי היחיד בעולם שגורם לו לאבד את הביטחון שלו ולשחק הרבה מתחת לרמתו, נובאק דג'וקוביץ'. לכן, וכמובן שגם בשל העובדה שלא איבד אף מערכה ונשבר פעם אחת בדרך לגמר, בנוסף לכך ששבר את שיא הזכיות המיתולוגי של ביורן בורג בטורניר, הזכייה הזו של נדאל היא הגדולה והמרשימה מכל שאר הזכיות שלו.

כנראה שאין ולא היה מעולם ספורטאי שעשה משהו בצורה כל כך מושלמת באיזשהו מקום כמו שרפאל נדאל משחק טניס על חימר. פשוט נראה כי המדורג מספר שתיים בעולם נולד על המשטח בפריס, ינק שם, גדל עליו ועשה עליו את כל אחת ואחת משנותיו. מעולם לא היה טניסאי שהתנועה והחבטות שלו על החימר נראו כל כך טבעיות ופשוט מוטט את כל מי שעמד מולו בצורה מרשימה. נדאל הצדיק בגדול את הכינוי שניתן לו ונראה ש"מלך החימר" אף פעם לא היה רלוונטי יותר. האיש הוא לא רק טניסאי וספוראי ענק, אלא מלך אמיתי.

כל המומחים ניסו, מנסים וימשיכו לנסות להבין ולנתח מה גורם לשור ממאיורקה להיות כל כך קטלני על המשטח החום. מה הופך אותו לטניסאי טוב ב-10 דרגות מכל יריב שעומד מולו. זה כנראה בזכות התנועה המצוינת שלו, כמובן שגם בגלל סגנון החבטות והטופ ספינים הנהדרים שלו. אבל גם אם לוקחים את כל הנתונים האלה, עדיין קשה ובלתי ניתנת להבנה השליטה ההירואית של רפא על החימר. הפסד אחד לעומת 52 ניצחונות בטורניר גרנד סלאם זה לא דבר שאפשר להסביר רק בתנועה ובסגנון חבטות. יש שם הרבה מעבר, שהופך אותו לטניסאי בלתי עביר שנראה כי לקחת ממנו מערכה זה בלתי אפשרי על החימר, שלא לדבר על משחק שלם.

אי אפשר להתייחס לגמר הנהדר בין נדאל לדג'וקוביץ' בלי להרחיב על הפסקות הגשם. כמה פרימיטיבי ומטופש זה נראה שבשנת 2012 ובעידן בו יש את עין הנץ שמראה בדיוק מרשים היכן נוחתים כדורים במהירות של 225 קמ"ש, עדיין אין פתרון לבעיית המשקעים בפריס. אם בווימבלדון, אולי אירוע הספורט הכי שמרני בעולם שעדיין מחייב טניסאים ללבוש בגדים לבנים נטולי ספונסרים, כבר בנו גג נסגר במגרש המרכזי, לא ברור למה הצרפתים לא הולכים בעקבותיהם. למה ב-2012 מיליוני צופים בבית ועוד 15 אלף באצטדיון וכמובן שני ספורטאי על צריכים להסתכל כל רגע אל השמיים כדי לראות אם יורד גשם ובמידה שכן, לשנות את כל התכנונים שלהם.

לפני שמדברים על האם הפסקת הגשם טובה למומנטום של טניסאי זה או אחר, נושא עליו אפשר להתווכח, רק חשבו רגע על נדאל ודג'וקוביץ' אחרי הפסקת הגשם שדחתה את המשחק ביממה. מחכים שעה וחצי-שתיים בחדר ההלבשה, שומעים שהמשחק נדחה ומה אז? צריכים לחזור למלון עם כל האדרנלין שבגוף, לעבור טיפולים, עיסויים ועוד כדי להיות מסוגלים להתעורר מוקדם ולהתעורר ליום השני. וכל זה מבלי שנערכו לכך. פשוט מגוחך ששני ספורטאים אדירים כאלה צריכים לסבול בגלל חוסר התאמה של מארגני הטורניר לעידן הנוכחי.

היה מדהים לראות שעם כל היכולת הנהדרת של נדאל, נובאק דג'וקוביץ' הוא היחיד בעולם שיכול להוציא ממנו משהו אנושי מעט על חימר. 29 שגיאות לא מחויבות ביצע הספרדי בגמר, מתוכן רבות שפשוט לא מתאימות לרמה שלו ובטח לא בכושר בו הוא נמצא בטורניר השנה. מצד שני, כדי לעשות את זה דג'וקוביץ' היה צריך לשחק בצורה התקפית ואגרסיבית מאוד, מה שעלה לו בלא פחות מ-53 שגיאות לא מחויבות.

דג'וקוביץ' פשוט ניסה בכל מחיר לשמור על מרחק סביר מקו הבסיס ואפילו להיכנס אל תוך המגרש בכוח רק על מנת שנדאל לא ידחוק אותו יותר מדי וישלוט במשחק בקלות. זה עבד לסרבי יותר טוב ביום ראשון, קצת פחות בשני. זאת מכיוון שיותר קל לעשות את זה תוך כדי משחק ואחרי שאתה כבר מצליח יותר לקרוא את היריב מאשר מתחילת המשחק. בטח כשמדובר בנדאל ובכך שהפורהנד שלו נראה קטלני מתמיד ומספק ווינרים כמעט בכל חבטה.

נולה ניסה לשחק על הבקהנד של נדאל כמה שיותר כשהלך עליו עם חבטות אלכסוניות דרך הפורהנד שלו. בעיה שזה פגע יותר בסרבי, שהפורהנד שלו נראה ממש בעייתי, על אף העובדה שלמד לחבוט אותו בזוויות ועם טופ ספין, דבר שהלך והשתפר מאוד לאורך הטורניר. הבעיה שברגעי לחץ, בדרך כלל, הדברים החדשים שעבדת עליהם מתפקדים פחות טוב וכך היה גם הפעם.

נדאל, מבחינתו, היה נדאל. לספרדי היה חשוב מאוד להראות לדג'וקוביץ' שהבקהנד שלו לא הולך לייצר הרבה טעויות, כשלצד זה הוא ממש פתח את כל הצד של הפורהנד שלו וממש הזמין את נולה לנסות וללכת על ווינרים לשם. עד כדי כך הביטחון של רפא היה גדול. משום מה, דווקא אחרי שזכה בשתי המערכות הראשונות, נדאל היה נראה מעט לחוץ. אפשר לייחס את זה להפסקת הגשם, אבל נראה שהיה בזה גם משהו פסיכולוגי מעבר לכך שקשור בכך שהפסיד לסרבי בשלושה גמרים של טורנירי גרנד סלאם ברציפות.

אי אפשר לסגור את סיכום הגמר מבלי להתייחס לנובאק דג'וקוביץ'. הסרבי אמנם החמיץ הזדמנות להשלים זכייה בארבעה תארי גרנד סלאם ברציפות, אבל שוב הוכיח איזה ספורטאי ענק הוא בטורניר קרוב לשלמות מבחינתו. העובדה שסיים את המשחק עם שגיאה כפולה ממש לא מתאימה לאופי הווינרי של הסרבי, שהצליח לחזור מפיגור שתי מערכות בצורה מעוררת כבוד בשמינית הגמר מול אנדראס ספי ולהציל ארבע נקודות משחק מול ג'ו ווילפריד צונגה ברבע הגמר.

דג'וקוביץ' רשם טורניר פשוט נהדר והוכיח שוב בחצי הגמר שמעכשיו יהיה קשה מאוד להפריד בינו לבין נדאל בכל הנוגע למשחקי גמר בטורנירי גרנד סלאם של הטוב מחמש כשהביס את רוג'ר פדרר באחד הניצחונות המרשימים בקריירה הנהדרת שלו. עכשיו, הג'וקר ינוח מטניס עד ווימבלדון, שייפתח בסוף החודש, ויגיע לשם על מנת לשמור על התואר מהשנה שעברה. אל תתפלאו אם גם שם הוא יפגוש את נדאל בגמר החלומי של עולם הטניס. מה שבטוח הוא שלווימבלדון, נולה כבר יגיע עם משהו נוסף בארסנל החבטות הבלתי נגמר שלו וגם כפייבוריט לזכייה במשחק המהיר כל כך. יהיה מרתק.

טניס בוואלה! ספורט