בלוג הרולאן גארוס: הדמות הכי מרגשת בחצי הגמר

עם כל הכבוד לרפאל נדאל, נובאק דג'וקוביץ' וכמובן רוג'ר פדרר, הדמות הכי מרגשת בחצי גמר הרולאן גארוס תהיה דווקא אחרת. המדורג שישי בעולם דויד פרר עלה לחצי הגמר הראשון שלו על החימר בפאריס ושלישי אי פעם בגרנד סלאם לאחר 4:6, 7:6 (3), 3:6, 2:6 על אנדי מארי, המדורג במקום הרביעי בעולם. הספרדי בן ה-30 לא הגיע לארבעת הגדולים בחסד ולא "הרס" את חגיגת ארבעת הגדולים בחצי הגמר. פרר עלה לשלב הזה בצדק מוחלט וכיוון שהיה טוב יותר מאנדי מארי לאורך כל המשחק בין השניים.

פרר נחשב כבר שנים לאחד משחקני החימר הטובים בעולם, אולי הכי טוב אחרי נדאל, אבל מעולם לא הצליח להגיע לחצי הגמר על הבמה הגדולה באמת של טורנירי החימר. פעמיים נעצר ברבע הגמר, פעם אחת על ידי נדאל ובפעם השנייה על ידי גאל מונפיס. הניצחון על מארי סוף סוף שם חותמת על כך שפרר הוא לא רק אחד השחקנים העקביים בעולם, אלא גם אחד משחקני החימר האיכותיים שיש בסבב.

פרר שלט במשחק מול מארי מהרגע הראשון, לא נתן לבריטי לנשום והתנפל על כל כדור מוקדם ובצורה אגרסיבית מאוד. לרגעים היה נדמה שמארי פשוט לא יודע מה עוד הוא יכול לעשות מול הדינמו מוולנסיה. כשהוא ניסה לגוון ולחבוט דרופ שוט, פרר הסילון רק החזיר לו את זה עוד יותר טוב, כשניסה לחבוט קצת טופ ספינים, הספרדי השתלט עליהם מהר וחבט ווינרים. פרר נראה הרבה יותר רגוע ושלו ממארי ורשם בצדק את הניצחון הרביעי בארבעה מפגשי חימר מול הבריטי.

כמה כיף לראות את פרר. בסך הכל מדובר באחד השחקנים הנמוכים בצמרת הדירוג (1.75 מטר, עם נעליים), שמצליח לפצות בענק על החיסרון הזה עם גוף מוצק שרירים, אגרסיביות, זריזות וכושר גופני אדיר. בשלבים מסוימים היה נראה שמארי משחק מול קיר, שפשוט יחזיר לו כל כדור למגרש ושאף כדור לא יכול לעבור אותו, כולל הגשות בעוצמה גבוהה מאוד. הספרדי פשוט ניצל בצורה מושלמת את האיטיות של החימר והכדורים בעקבות הגשם. בנוסף, הוא הצליח לשמור על קור רוח גם בדקות הפחות טובות שלו ובעיקר לאחר הפסקת הגשם שנכפתה על השניים בתחילת המערכה השלישית כשהיה נדמה שמארי פתאום במומנטום.

סביר להניח שפרר, שבגיל 17 עזב את הטניס לטובת עבודות שיפוצים לאחר שמאס בספורט הלבן, לא יצליח לנצח את נדאל בחצי הגמר. הרי בעבר השניים נפגשו 19 פעם, כשרפא יוצר ב-15 מהמקרים עם ידו על העליונה ונראה שהוא בכושר נהדר. יחד עם זאת, מגיע לפרר. פשוט מגיע לו להיות במעמד המכובד של חצי גמר הרולאן גארוס מול אחד הספורטאים הכי גדולים שהמדינה שלו ייצרה אי פעם.

אחרי שהחמאנו לפרר, ובצדק מוחלט, חייבים להתייחס גם למפסיד. ההפסד של אנדי מארי ממש לא מפתיע. הוא לא שחקן חימר מושלם, מעולם לא היה כזה וככל הנראה שגם לא יהיה כזה. אבל מה שמאכזב אצל הבריטי בן ה-25 הוא הידיעה שיש לו את זה. לכל חובב טניס אמיתי וניטרלי פשוט כואב בעיניים לראות את מארי משחק.

רגע אחד אתה יכול להגיד שזה טניס פשוט מושלם וגאוני שרק פדרר יכול לייצר ושנייה לאחר מכן - לא מערכה, לא משחקון, לא סיבוב, שנייה! - אתה יכול לתפוס את הראש ולהגיד "איך השחקן הזה בכלל הגיע לרבע הגמר?". מצד אחד הוא יכול לסיים נקודה עם ווינר מהסרטים (49 כאלה היו לו במשחק) אחרי בנייה מושלמת של המהלך, מצד שני אחרי זה תבוא ישר טעות בלתי מחויבת (59 מול 32 של פרר) כשישלח פורהנד רשלני ישר לאמצע הרשת או ישמוט יתרון משמעותי בתוך משחקון.

צריך לומר את האמת ולהדגיש שהמשטח האיטי בהחלט היה למארי לרועץ. הבריטי פשוט לא הצליח לעבור את פרר גם כשחבט בעוצמות אדירות ולא הצליח להשיג נקודות זולות מההגשה שלו. למרות זאת, מארי פשוט לא הצליח לגלות סבלנות ובכל פעם שהנקודות התארכו קצת, הוא עשה אחד משני דברים: 1. דחף 2. שגיאה לא מחויבת. אין ספק שההדחה הזו כואבת מאוד, אבל מארי שוב הראה שיש לו המון טניס ואם פרר בגיל 30 יכול להגיע לחצי הגמר הראשון בקריירה, כנראה שגם הבריטי יצליח לזכות באיזהשהו גרנד סלאם מתישהו.

קודם כל ולפני הכל צריך לפתוח ולברך את השור ממאיורקה על הניצחון ה-50 שלו ברולאן גארוס. 50 ניצחונות שעומדים מול הפסד אחד בלבד לרובין סודרלינג ב-2009. רפאל נדאל הפך לטניסאי השישי בהיסטוריה שמנצח 50 או יותר משחקים ברולאן גארוס, כשגיז'רמו וילאס (56), רוג'ר פדרר (54), איבן לנדל (53), אנדרה אגאסי (51) וניקולה פייטראניילי (50) עדיין מקדימים אותו. אפשר להמר שלא לאורך זמן.

המשחק מול ניקולאס אלמגרו, המדורג 12, היה אולי ההכי פחות טוב של נדאל עד כה בטורניר ועדיין הוא ניצח בו בלי מאמץ מיוחד. זאת על אף שאלמגרו הציג טניס נהדר ונתן פייט כמעט לאורך כל המשחק, בניגוד לניצחונות הקלים של רפא בדרך לכאן. היה כמעט עצוב לראות את הבעת הפנים של אלמגרו במצב של 6:6 במערכה הראשונה. הוא הראשון בטורניר שהצליח לתת פייט הגון לנדאל במשך מערכה שלמה ולמרות זאת הוא היה נראה מתוסכל ואפילו קצת אומלל. הוא פשוט ידע שבשובר שוויון אין לו כמעט סיכוי לעשות משהו ושלא משנה מה הוא יעשה בהמשך המשחק, האפשרות היחידה שעומדת בפניו היא מעט לשרוט ולדגדג את היריב, לא יותר מזה. נבואה שהגשימה את עצמה.

מדהים שגם במשחק בינוני בסטנדרטים העצומים שלו, נדאל מצליח להשיג 10 אייסים על משטח איטי מאוד (וזכייה ב-56 מ-67 הנקודות על הסרב הראשון) ומבצע 16 שגיאות לא מחויבות בלבד לעומת 45 של אלמגרו. מעבר לכך, נראה שהפורהנד לאורך הקו עם טופ ספין שעובר מהצד של הרשת מעולם לא נראה טוב יותר מבחינתו. הוא פשוט מסוגל לחבוט 100 מ-100 כאלה בדיוק מושלם. שוב, בכושר הנוכחי קשה לראות מי מסוגל לעצור את השור ממאיורקה משבירת שיאו של ביורן בורג וזכייה שביעית ברולאן גארוס. אגב, השבדי חוגג בדיוק היום 56, אז שיהיה במזל טוב.

מריה שראפובה

על אף שהמשפט הזה לא יתפרש נכון, מריה שראפובה נראתה היום הכי טוב שהיא יכולה להיראות. אין דבר שהולם את הספורטאית הענקית הזו יותר מאצטדיון מלא ב-15 אלף צופים ברבע גמר של גרנד סלאם ושכל אחד ואחד מהם יקבל ממנה תמורה מלאה לכספו. עכשיו, ואחרי שהרוסיה ניצחה בקלות 2:6, 3:6 את קאיה קאנפי, המדורגת 23 בעולם, היא רחוקה ניצחון אחד בלבד מהשלמת אחד הקאמבקים הנהדרים בטניס העולמי וחזרה למקום הראשון אחרי שלא בילתה שם מאז יוני 2008. ארבע שנים.

לשראפובה יש שנה נהדרת. היא הפסידה בשלושה גמרים של טורנירים גדולים, באליפות אוסטרליה, אינדיאן וולס ומיאמי, אבל מאז זכתה בשני טורנירים מתוך שלושה בהם השתתפה ושניהם היו על חימר. לצורך ההשוואה, עד רומא בשנה שעברה שראפובה זכתה בשני טורנירים בלבד על חימר ושניהם יחסית קטנים (אמליה איילנד ב-2008 ושטרסבורג 2010).

הרוסיה ומאמנה תומאס הוגשטדט עשו עבודה נהדרת ועכשיו היא משחקת על המשטח השנוא עליה כאילו גדלה עליו. התנועה של שראפובה הרבה יותר טובה מבעבר וגם הפורהנד פתאום הרבה יותר מגוון. הבעיה היחידה שנותרה היא ההגשה ברגעי הלחץ (12 שגיאות כפולות בשמינית הגמר, המשחק היחיד שהיה צמוד מבחינתה) וכנראה שגם זה עניין יותר פסיכולוגי מאשר גופני כפי שהיה אחרי הניתוח בכתף שעברה.

נו, בסופו של דבר אחרי כל הבכי והנהי קיבלנו בחצי הגמר את המדורגות 2,4 ו-6 בעולם בתוספת המדורגת 24 והמפתיעה של הטורניר. כמה טוב שפטרה קביטובה הצליחה להיכנס לארבע הגדולות ברגע האחרון. אין הרבה שחקניות שלמות כמו הצ'כית בת ה-22 בסבב. לא מבחינת האלגנטיות ולא מבחינת העוצמות והדיוק. הבעיה שלה תמיד הייתה שהיא התנהגה בצורה מעט ילדותית על המגרש.

הפעם, ומול ירוסלבה שבדובה הנהדרת שעוד תתקדם מאוד בתקופה הקרובה, היא סוף סוף הצליחה גם לגלות בגרות ולצאת ממצב קשה לאחר שפיגרה במערכה ובסופו של דבר גם 4:2 במערכה השלישית. הבעיה הקטנה של קביטובה נוגעת לכך שלפעמים היא נוטה להיות חסרת מעצורים, לחבוט בכדורים הכי חזק שאפשר ולקוות לטוב, גם כשלא הולך והיא מאבדת את הביטחון ולא מצליחה לצאת מהסחרור הזה. הפעם היא הצליחה לצאת מזה, מול שראפובה זה יהיה הרבה יותר קשה.

כמה טוב שקביטובה ושראפובה נפגשות בחצי הגמר לשחזור גמר ווימבלדון מאשתקד. אין ספק שמדובר בשתי הטניסאיות שאולי הכי ראויות לזכות בתואר השנה, כשכמובן גם סמנתה סטוסור נחשבת לפייבוריטית רצינית מאוד. מה שבטוח הוא שבמשחק בין שראפובה לקביטובה אנחנו הולכים לקבל טניס בקצב גבוה ומהירות גבוהה ולראות אולי את מה שהיה אמור להיות הגמר. זה יהיה מרתק.

טניס בוואלה! ספורט