לצרפת יש מלכה חדשה, לפחות ליום אחד. וירז'ין רזאנו, שהדיחה את סרינה וויליאמס לאחר שכבר הייתה בפיגור של מערכה ו-5:1 בשובר השוויון של השנייה, קמה אתמול (רביעי) למציאות בלתי מוכרת: דמותה מרוחה על שער יומון הספורט הבכיר "ל'אקיפ", וצוותי תקשורת מכל העולם מתחננים לקבל רק כמה דקות איתה.
כדי להמחיש את התחושה המוזרה, צריך היה לראות אותה בשעת בוקר מוקדמת, כשהצרפתייה בת ה-29 עשתה את דרכה החוצה מהמתחם. "אני יכולה לצאת?", שאלה את המאבטח, בעודה מציגה לו את התג שלה בנימוס ובתמימות, המעידים עד כמה היא נטולה מניירות של כוכבת. "יפתי, היום את יכולה לצאת מאיפה שבא לך ומתי שבא לך", השיב לה הכרטיסן המבוגר, וחייך אליה בנדיבות.
דלפק התקשורת ברולאן גארוס הוצף בכתבים שביקשו לראיין את הכוכבת החדשה. כדי להשיג את המשימה הקשה, חלקם ניסו להתחכם. אחד מהם, למשל, ביקש לקבוע ראיון עם אליז קורנה ורזאנו בטענה שהוא רוצה לדבר על משחק הזוגות שלהן. האחראי על תיאום הראיונות לא נפל בפח, והודיע לו בנימוס שרזאנו תפוסה על ידי הרשתות הגדולות, אבל הוא ישמח להעניק לו את בת זוגה לראיון.
הסיפור של רזאנו מרגש במיוחד על רקע הטרגדיה שהיא חוותה בשנה שעברה, בדיוק לפני אליפות צרפת הפתוחה. הארוס שלה ומאמנה לשעבר, סטפן וידאל, נפטר אז מגידול במוחו. רזאנו הממוטטת התעקשה להשתתף מיד לאחר מכן באליפות צרפת, כדי למלא אחר צוואתו של חתנה לעתיד. מאז הידרדרה מי שבשיאה דורגה במקום ה-16 בעולם, עד למקום ה-111.
אמש היא הייתה אחראית להפסד הראשון של סרינה וויליאמס - אחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר - בסיבוב ראשון של טורניר גראנד סלאם בקריירה, ולא פלא שמיד לאחר מכן, בראיון שנערך על המגרש, הגדירה את הניצחון כ"גדול בקריירה שלי, אחד הרגעים הגדולים בחיי". הקהל המשולהב ליווה אותה החוצה מהמגרש בתרועות.
בייקר - האמריקאי שחזר מהקבר
גם ביום הרביעי ברולאן גארוס לא חסר סיפורים יוצאי דופן. סיפורו של האמריקאי בן ה-27, בריאן בייקר, הוא יוצא דופן גם בין הסיפורים יוצאי הדופן. מי היה מאמין אחרי שהעפיל לגמר הרולאן גארוס לנוער בשנת 2003, שייקח לבייקר עשור כדי לשחק בפעם הראשונה בטורניר הבוגרים?
אחרי קריירת נוער מצוינת, שבשיאה דורג במקום ה-2 בעולם, החל בייקר לשחק בסבב הבוגר בציפייה לקריירה מזהירה. מלבד אולי ניצחון על גאסטון גאודיו בסיבוב הראשון של אליפות ארה"ב הפתוחה של שנת 2005, בייקר הצעיר לא הרשים, ובאותה שנה, 2005, החל לסבול מסאגה בלתי נגמרת של פציעות - עבר ניתוחים בשני הירכיים (פעמיים בירך שמאל), ניתוח במרפק וסבל מבקע. הפציעות הרחיקו אותו מהמגרשים לתקופה של לא פחות משש שנים.
האמריקאי המוכשר ידע שלא מן הנמנע שלעולם לא יישוב יותר לשחק טניס מקצועני. הוא אפילו החל לעבוד כמאמן טניס באוניברסיטה שבעיר מגוריו, נאשוויל, ונהנה מהמקצוע החדש. "לעולם לא הסכמתי לוותר לגמרי על הרעיון של לחזור לשחק, אבל עם כל הבעיות שהיו לי הייתי חייב להיות ריאלי, ולחשוב מה אני אעשה מחוץ לטניס", סיפר בייקר על אותה תקופה. "אם היו מספרים לי לפני שנה או אפילו לפני כמה חודשים שזה יהיה מצב, לא הייתי מאמין".
בייקר שב לבסוף למגרשים בעונת 2011, ולאט לאט החל לנצח. הוא זכה בכמה טורנירי צ'אלנג'ר ופיוצ'ר, וזכה בכרטיס החופשי של איגוד הטניס האמריקאי לרולאן גארוס. בטורניר ההכנה על חימר בניס, שהתקיים בשבוע שלקראת אליפות צרפת, בייקר הפתיע את כולם, כולל את עצמו. הוא גבר על מדורגים כמו מונפיס ודווידנקו בדרך אל הגמר, בו נכנע לניקולס אלמגרו.
בסיבוב הראשון של הרולאן גארוס הוא פגש את קסוויאר מאליס, שחקן שהגיע לחצי גמר ווימבלדון בעבר, וגבר עליו בשלוש מערכות (אותו מאליס היה השחקן האחרון שבייקר ניצח בסבב ה-ATP לפני כל אותן פציעות).
אפילו נובאק דג'וקוביץ' ששיחק מולו לא אחת בגילאי הנוער, נדרש במסיבת העיתונאים שלאחר ניצחונו לסוגיית האמריקאי המתקמבק. "האמת שבדיוק ראיתי את בריאן היום, אחרי שלא ראיתי אותו הרבה שנים, והייתי מאוד שמח בשבילו", אמר הסרבי. "אני זוכר שבזמנו הוא היה אחד מהשחקנים הכי טובים, והיה לו מגוון אדיר של חבטות ומשחק מאוד מעניין. לא ראיתי אותו משחק שנים, אבל אני מאוד שמח שהוא חזר ומאחל לו את כל ההצלחה". אחד הכתבים דרש לדעת האם באותה תקופה ששניהם היו בנוער, בייקר היה טוב מנולה. "ובכן, הוא היה אז יותר בוגר ויותר טוב ממני", הודה הסרבי בחוסר רצון.
ככה, משום מקום, צץ לו טניסאי חדש-ישן בשמי הסבב. תוך כמה שבועות, הפך מאמן טניס בן 27 לאחת ההבטחות הגדולות של הטניס האמריקאי. הוא עדיין לא ג'ון אייזנר, אבל בהחלט צפוי להתקדם הרבה מעבר למקום ה-141 בעולם איתו נכנס לרולאן גארוס. "כשנכנסתי לסבב לפני עשר שנים חשבתי שמהר מאוד אכנס ל-50, 20, 10 הראשונים", סיפר לאחרונה בייקר. כעת הוא קיבל הזדמנות אחרונה לעשות את זה.
בסיבוב השני חיכה לו אתמול אהוב הקהל המקומי, ז'יל סימון הסימפטי המדורג 11 בטורניר. אחרי שחזר מפיגור שתי מערכות היה נראה שבייקר ימשיך את המסע החלומי שלו, אבל במערכה המכרעת הוא התפרק, והפסיד 6:0. הקהל הצרפתי חגג, ובייקר הלך הביתה מופסד אך מורווח.
"המפתח" שרד יום נוסף
מי שהלך הביתה לא מופסד ולא מורווח, היה השחקן הצרפתי בן ה-34 ארנו קלמנט, שהודיע לפני הטורניר שזה יהיה הרולאן גארוס האחרון שלו. "המפתח", כמו שהוא מכונה בצרפת, דורג בשיאו במקום ה-10 בעולם ואף הגיע לגמר באוסטרליה ב-2001. בשנים האחרונות עיקר הישגיו נרשמו בזוגות, במסגרת זו זכה גם בווימבלדון.
קלמנט ניצח בסיבוב הראשון במותחן בן חמש מערכות את הרוסי (ואקס אמריקאי) אלכס בוגמולוב, הרבה בעזרת הקהל שדחף אותו עד הסוף (וגם צריך להודות מצבו הגופני של יריבו, שפרש בנקודת משחק לטובת קלמנט). אתמול בסיבוב השני הוא שובץ במשחק הערב במגרש מס' 1 (השלישי בחשיבותו), שבו נאסף הקהל הצרפתי כדי לחגוג או להיפרד סופית.
גם המשחק הזה הלך לחמש מערכות, אבל הן לא הושלמו. באמצע המערכת החמישית החל לרדת גשם, וקלמנט נדרש לנקות את משקפיו בכל רגע פנוי. השופט הראשי נקרא למגרש, ואחרי שיחה עם קלמנט, שלא ברור מה היה תוכנה, החליט להמשיך. "המפתח" הסיר את משקפיו והמשיך לשחק בלעדיהם, והתוצאה בינתיים טיפסה עד ל-5:1 ליריבו הבלגי הצעיר, דוויד גופן.
בשלב הזה הפך כבר הגשם כבד מדי מכדי להמשיך ולשחק. "המשחק מושהה", הודיע השופט והקהל לא ידע אם לשמוח או להתאכזב מהסיטואציה המוזרה. כך או כך, היום יעלה קלמנט שוב למגרש, למה שיכול מאוד להיות המשחקון האחרון שלו על החימר בפריז - משחקון פרידה.