שבועיים לפני גמר ליגת האלופות בין באיירן מינכן לצ'לסי, כשמרבית השאלות והתשובות לקראת המשחק כבר ניתנו, התבקש בסטיאן שווינשטייגר להתייחס למינויו של רוי הודג'סון למנג'ר נבחרת אנגליה. שוויני גירד בראשו ואמר: "אני יודע שהארי רדנאפ עשה עבודה מושלמת בטוטנהאם. האחר? אני לא יודע ואין לי מושג איך הוא עם שחקנים או באימונים. על רדנאפ שמעתי, עליו גם שמעתי, אבל אני לא יכול להגיד כלום עליו כי אין לי מושג".
הדברים של כוכב נבחרת גרמניה על מנג'ר היריבה ההיסטורית והמושבעת לא נאמרו בזלזול, אלא בכנות ורצינות מוחלטת. אלה דברים שמשקפים את דעתם של רבים מחובבי הכדורגל העולמי וחלחלו גם אל תוך התקשורת הבריטית. זו, כרגיל, נוהגת באובססיביות לגבי מאמן הנבחרת האנגלית, תוך עצימת עינים מהבעיות האמיתיות.
מאז מינויו, נראה שהודג'סון סופג ביקורת על כל צעד שהוא עושה או לא עושה, על כל זימון או אי זימון ועל כל מינוי של איש צוות לצידו. אבל האם המנג'ר היסודי והמצוין בן ה-64, שנכנס רשמית לתפקידו רק ב-14 במאי, הוא אם כל החטאים וכל הבעיות של נבחרת אנגליה, או שבסך הכל מדובר באובססיה אנגלית ישנה? אולי הודג'סון הוא דווקא אחד הפתרונות למצב אליו הגיעה נבחרת שלושת האריות והכדורגל האנגלי בכלל?
מנטרל מכשולים
נראה שעד עכשיו, לפחות בכל הנוגע למכשולים פוליטיים וסביבתיים, ויש רבים כאלה בנבחרת אנגליה, רוי הודג'סון פועל בצורה מצוינת. הוא הצליח לנטרל את סוגית הקפטן, שהייתה הסיבה הרשמית לפיטוריו של קודמו ונחשבה לסוגיה נפיצה ורגישה, כשמינה את סטיבן ג'רארד וגם זימן את ג'ון טרי לסגל ואת ריו פרדיננד השאיר בחוץ.
נוכח היכולת בעונה החולפת של בלם מנצ'סטר יונייטד, שלא יכול היה להיות באותו הסגל עם טרי ביורו בשל הקריאות הגזעניות שהשמיע האחרון כלפי אחיו אנטון, ההחלטה של הודג'סון לא לכלול אותו בסגל נראית לגיטימית מאוד ואפילו מתבקשת, בטח כשהבלמים שכן נכללו בסגל פרט לטרי כוללים את גארי קייהיל, ג'וליאן לסקוט ופיל ג'ונס.
את הסוגיה השנייה, סוגיית הזימונים לסגל, עבר הודג'סון בצורה קצת יותר קשה. פרדיננד, שאת אי זימונו הסביר הודג'סון ברצון להעניק הזדמנות לשחקנים שהביאו את הנבחרת ליורו (הקפטן שלו ג'רארד, למשל, תרם 33 דקות ב-19 החודשים האחרונים לנבחרת), לא היה השם הגדול היחיד שנותר מחוץ ל-23.
גם מגן מנצ'סטר סיטי מיקה ריצ'רדס וקשר מנצ'סטר יונייטד מייקל קאריק לא זומנו, בעוד סטיוארט דאונינג, שעבר עונה איומה בליברפול (0 שערים ו-0 בישולים בליגה לאחר שנרכש תמורת 20 מיליון ליש"ט), הועדף על פני אדם ג'ונסון ממנצ'סטר סיטי. גם מהשחקנים שכן זומנו הצליח הודג'סון לצאת לא טוב. על אלכס אוקסלייד צ'מברליין בן ה-18 מארסנל אמר שהתמודד מצוין במרכז השדה עם אנדראה פירלו ממילאן בליגת האלופות, בעוד הקשר האחורי הוותיק בכלל בילה את העונה האחרונה ביובנטוס.
הביקורות נחתו מכל כיוון, מה שגרם לעוזר מנג'ר מנצ'סטר סיטי ומי ששימש עוזרו של סוון גוראן אריקסון בנבחרת במשך שנה, בריאן קיד, להגן על הודג'סון. "זו הייתה תקופה קשה מאוד בשביל רוי", אמר עוזרו בן ה-62 של רוברטו מאנצ'יני, "הוא בקושי התחיל בתפקיד וזו עבודה מספיק קשה גם בלי שאנשים יעירו הערות על כל מה שהוא עושה. כולם צריכים להתאחד סביבו ולקוות שהנבחרת תצליח. זה נפוץ מאוד לבקר כל אחד בכדורגל, אבל לרוי יש את נקודות ההשקפה שלו וצריך לגבות אותו".
כתב נבחרת אנגליה של "גרדיאן" הבריטי, דומיניק פייפילד, מסביר את העדפתו של הודג'סון על פני המועמד הבטוח הארי רדנאפ מזווית אחרת. "אני חושב שהודג'סון מתאים בצורה מושלמת לתפקיד שההתאחדות האנגלית רצתה למלא", הוא אומר לוואלה! ספורט, "הם חיפשו מישהו שיגיע עם מחויבות ארוכת טווח לעבודה בתוך ההתאחדות ובתוך המבנה שלה, מה שכולל בין היתר עבודה עם נוער ועבודה מרובה במתחם החדש של הנבחרת בסט. ג'ורג'ס פארק במיידלנדס.
"מנג'ר אנגליה יהיה חייב להיות מעורב בזה ובעיקר בהדרכת מאמנים צעירים והכשרת דור העתיד של המאמנים. לרדנאפ יש איכויות רבות, אבל הוא נחשב יותר למישהו שימלא מטרות לטווח הקצר. ההתאחדות חיפשה מישהו שישחק איתה את המשחק לתקופה ארוכה יותר והודג'סון, עם הניסיון הבינלאומי שלו (אימן את נבחרות שוויץ, איחוד האמירויות ופינלנד - ר.פ.), הציע להם את האפשרות להסתכל מעבר ליורו בקיץ, למונדיאל בריו דה ז'נרו בעוד שנתיים".
מהלך נוסף שביצע הודג'סון היה מינויו של גארי נוויל לאחד מעוזריו. זאת, לאחר שמגנה לשעבר של מנצ'סטר יונייטד ופרשן ההווה של "סקיי" דווקא תמך במינויו של רדנאפ. גם המינוי הזה משך אש וגרם לביקורת על חוסר ניסיונו של נוויל כמאמן ועל הדעות החדות שלו כפרשן, כשבין היתר אמר על בלם צ'לסי דויד לואיס שהוא נראה כמו שחקן בפלייסטיישן שמופעל על ידי ילד בן 10.
אפילו חברו לשעבר ביונייטד רוי קין העביר ביקורת כשאמר: "גארי לא אימן בעבר. אני יודע שהוא עשה הכשרה מקצועית ולמד, אבל לשבת באולפן ולדבר על קבוצות זה שונה מאוד". קין גם התייחס לעובדה שנוויל בחר לשמור גם על עבודתו כפרשן: "זה יוכל להיות קשה מאוד בשבילו. הוא כנראה לא יהיה כל כך ביקורתי כמוני".
המנג'ר לא משחק
עם כל הביקורת על המנג'ר, נראה שהבעיה הגדולה באמת של אנגליה היא הסגל. לראיה, במסיבת העיתונאים בה הודיע על סגל הנבחרת, לא נשאל הודג'סון אפילו שאלה אחת לגבי הסיכוי לזכות ביורו. על פי העיתונאים שנכחו במקום, זה משהו שלא קרה מעולם לפני טורניר גדול בו השתתפה נבחרת שלושת האריות. אמנם לאנגליה יש סוף סוף שוער אמיתי בדמותו של ג'ו הארט ושלושה שחקני הגנה שזכו עם צ'לסי בליגת האלופות (קייהיל, קול וטרי, שלא שיחק בגמר), אבל נראה שחוץ מזה, כל העמדות מעט בעייתיות.
בלי ריצ'רדס, אנגליה נותרת עם גלן ג'ונסון שעבר עונה לא טובה בליברפול וסובל מפציעה חוזרת. סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד הם שניים מהקשרים האיכותיים שידע הכדורגל האירופי בדור האחרון, אבל מעולם לא הבריקו כששיחקו ביחד, מה שהופך את סקוט פארקר לשחקן מפתח בקישור. אלא שהוא עבר פציעה לקראת סוף העונה ולא מגיע בכושר גופני מושלם.
תיאו וולקוט ואשלי יאנג הם לא בדיוק סלע של יציבות באגפים ו-ווין רוני לא יוכל לשחק בשני המשחקים הראשונים והכל כך חשובים וקשים מול צרפת ושבדיה בשל אותה הרחקה מטופשת במשחק העלייה מול מונטנגרו. זאת, יחד עם פציעתו של דני וולבק שעדיין בספק ליורו ודארן בנט הפצוע, מותירים את אנגליה עם אנדי קארול וג'רמיין דפו בשפיץ. לא בדיוק שני החלוצים הכי לוהטים בפרמיירליג, וזה עוד בלשון המעטה. אין ספק שמדובר באחד הסגלים החלשים שאנגליה העמידה לטורניר גדול מאז שנות ה-80, כמו שנכתב ברבים מטורי הפרשנות לאחרונה. סגל שמעוטר בשחקני ספסל רבים בפרמיירליג, שכרגיל מורכבת יותר ויותר משחקנים זרים.
"לא הייתה הכנה אידיאלית", אמר בימים האחרונים חלוץ העבר האגדי אלן שירר. "בתחילת העונה כולנו חשבנו שהדור הצעיר יילך ויהפוך להיות חלק משמעותי בפרמיירליג במקום הדור הישן שהולך ודועך, אבל זה לא מה שקרה וכרגע אנחנו במצב בו לא בטוח שנעלה בכלל מהבית המוקדם".
פייפילד ממשיך בקו של שירר ואומר דברים מפתיעים: "יש תשוקה ותקווה שאנגליה תצליח לעבור את הבית המוקדם הקשה שלה ולעלות לרבע הגמר, כל דבר מעבר לזה ייחשב לבונוס. יש הסכמה שהסגל הנוכחי הוא סוג של סגל מעבר, אבל אין ספק שהוא אחד החלשים שהיו לאנגליה בטורנירים האחרונים.
"לכן, בפעם הראשונה מאז 1990, אנגליה תסע לטורניר גדול בלי ציפיות ממשיות ממנה. בעיה נוספת של הודג'סון תהיה להטמיע בסגל הנוכחי את הרעיונות שלו בטווח זמן כל כך קצר. הוא מונה רק לקראת סיום העונה, ולמעשה חיכו שווסט ברומיץ' תבטיח את הישארותה בשביל לחתום סופית. זה מהלך יפה, אבל גם בעייתי. אין ספק".
דווקא הציפיות הנמוכות יעזרו?
האם היעדר הציפיות, לראשונה מזה שנים כשמדובר בנבחרת אנגליה, דווקא יכול להועיל? אם שואלים את הודג'סון עצמו כנראה שכן. המנג'ר האנגלי ביקר במפתיע בחדר ההלבשה של צ'לסי לאחר גמר ליגת האלופות במינכן, לקח הצידה את שחקני הנבחרת אשלי קול, פרנק למפארד וג'ון טרי וסיפר להם כמה הוא התרשם ממה שצ'לסי עשתה.
גורמים בחדר ההלבשה סיפרו: "הביקור של הודג'סון היה מפתיע, אבל הוא היה ממש נרגש מההישג של צ'לסי. הוא אמר לכל השחקנים שזה ייתן לנבחרת אנגליה דחיפה חזקה קדימה ושעל ידי זה הם הגיעו לרמה הכי גבוהה של הכדורגל. כל השחקנים ממש התרשמו ממה שהיה להודג'סון לומר".
גם קפטן הנבחרת האנגלית ג'רארד חושב שהכל יכול ללכת לטובתם בניגוד לכל הציפיות. "בדרך כלל הייתי מגיע לטורנירים כאלה בהרגשה שדור הזהב הולך לשם כדי לזכות בתואר. תמיד היינו מחברים שתיים או שלוש תוצאות וכולם היו מתלהבים ומאמינים שאנחנו נהדרים. אולי אנחנו מגיעים בדרך כלל לטורנירים כשאנחנו חושבים שאנחנו טובים יותר ממה שאנחנו באמת.
"עם השחקנים שהיו לנו יכולנו והיינו צריכים לעשות יותר. אני חושב שהפעם יש הרבה יותר ריאליזם בנבחרת. הציפיות אולי נמוכות, מפני שלא הופענו היטב בטורנירים האחרונים. זה לא אומר שנגיע לטורניר בלי אמונה עצמית וביטחון שאנחנו יכולים להפתיע. הלחץ והציפיות יכולים לעבוד לטובתנו הפעם במקום להפריע לנו ולשבת כאבן ריחיים על צווארנו. אנחנו מקווים שנצליח להשתמש ביתרון הזה".
יחד עם כל גישת האנדרדוג הזו, חובה לזכור שנבחרת אנגליה היא עדיין אחת הנבחרות המפוארות ובעלות הסגל האיכותי בכדורגל האירופי. האם גישת האנדרדוג הזו, שבאמת נובעת מהכישלונות בטורנירים הקודמים תעזור? לא בטוח.
יורו 2012 בוואלה! ספורט