פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מעצמות המערב מכריזות מלחמה

        הקבוצה העמוקה והמנוסה מסן אנטוניו טרם הפסידה בפלייאוף. דוראנט, ווסטברוק והארדן הדיחו את האלופות של השנתיים האחרונות, ובאוקלהומה סיטי מרגישים בשלים לעשות היסטוריה. אסף רביץ מתכונן לגמר המערב הלוהט

        (1) סן אנטוניו ספרס – (2) אוקלהומה סיטי ת'אנדר

        פורוורד סן אנטוניו ספרס טים דאנקן (שמאל) מול פורוורד אוקלהומה סיטי ת'אנדר קווין דוראנט (ימין (AP)
        מאבק בין דורות ובין סגנונות. דאנקן ודוראנט (צילום: AP)

        מאזן בעונה הרגילה: 1:2 לסן אנטוניו.

        המאמנים בפלייאוף: גרג פופוביץ' 73:116 (4 אליפויות), סקוט ברוקס 13:19

        איך סן אנטוניו תנצח?

        נתחיל בשני מספרים: 9.3 ו-51.8. הראשון הוא כמות השלשות שהספרס קלעו בממוצע בשלושת המשחקים מול אוקלהומה סיטי השנה, השני הוא האחוזים בהם השלשות האלה נכנסו. גם בשמונת משחקי הפלייאוף שלה עד כה סן אנטוניו הפגיזה מבחוץ 8.9 שלשות ב-42.3 אחוזים לא אופייניים לפוסט סיזן. החבורה הנפלאה של גרג פופוביץ' מייצרת לעצמה מבטים פנויים ללא הפסקה בזכות שילוב בין מוסרים נהדרים ותנועה בלתי פוסקת. חלק גדול מהעבודה ההתקפית של הספרס מתרחש רחוק מהכדור, ובכך הם שונים פחות או יותר מכל קבוצה אחרת בליגה.

        בעונה הרגילה בלטה העובדה ששחקני הת'אנדר לא יודעים איך להתמודד הגנתית עם התופעה המשונה הזאת. השחקנים של אוקלהומה סיטי רגילים לכך שהאתלטיות שלהם מחפה על טעויות בהגנה, מול הספרס זה לא עובד - הזזת לרגע את המבט מהשחקן שלך, מיד תיענש בליי-אפ או שלשה פנויה. חוסר הניסיון וקבלת ההחלטות הרעועה בהגנה של סקוט ברוקס באה לידי ביטוי גם בסדרות הקודמות, בעיקר אצל ראסל ווסטברוק, מול סן אנטוניו המחיר יהיה כבד הרבה יותר. באותם משחקים בעונה הרגילה הספרס עוד שיחקו ללא מאנו ג'ינובילי, בוריס דיאו וסטיבן ג'קסון - שלושה מחמשת המוסרים המובילים שלהם, ועדיין הגיעו לזריקה טובה מתי שהתחשק להם. הקבוצה שאוקלהומה סיטי תפגוש בפלייאוף מניעה כדור הרבה יותר טוב. לכן, כל מה שקלעי השלוש הרבים של פופ צריכים לעשות זה להמשיך לקלוע את המבטים הפנויים שלהם באחוזים גבוהים. במקרה כזה, הסדרה הזאת עשויה להיות הרבה יותר דומה לשתי הסדרות הקודמות של הספרס ממה שנדמה לרבים.

        מאנו ג'ינובילי (רויטרס)
        אוקלהומה סיטי תהיה חייבת לשפר את ההגנה, אחרת ג'ינובילי והספרס יענישו מהר וקשה (צילום: רויטרס)

        בהגנה, זאת תהיה הסדרה הראשונה שתאפשר לספרס להביא לידי ביטוי את היתרון הבולט שלהם - אוסף השומרים הנהדרים על שחקני כנף. קאווי לאונרד וסטיבן ג'קסון ידאגו שלקווין דוראנט לא יהיה רגע אחד קל, דני גרין ידאג לכוכב הנוסף - ווסטברוק או הארדן. מכיוון שהארדן נכנס כאשר ווסטברוק יוצא, הת'אנדר מסתפקים רוב הזמן - עד החלק השני של הרבע השני והרביעי, בשניים משלושת הכוכבים שלהם על הפרקט במקביל. כך סן אנטוניו תוכל להימלט רוב המשחק מהסוגיה ההגנתית המטרידה ביותר עבורה - איך להחביא את טוני פרקר מול שלישיית יוצרים איכותית שכזאת. מול הקליפרס פופ הצליח למנוע מכריס פול להשתלט על המשחק, הפעם תהיה לו משימה דומה אך מעט מאתגרת יותר - להוציא את הכדור מהיד של שלושה שחקנים. התרומה ההתקפית של כל השאר כמעט לא קיימת, לכן לא יהיה מפתיע לראות את הספרס מבצעים הרבה דאבל-טים ומכריחים את איבקה, ספולושה, פרקינס, קוליסון וגם דרק פישר (מפחיד ככל שזה יהיה עבור הספרס) להיות אלה שמכריעים משחקים.

        ואם כל זה לא יספיק יש לספרס גם את העומק המדהים הזה. הם במאזן 0:8 בפלייאוף עם הפרש ממוצע של 13.7 נקודות בזמן שמאנו ג'ינובילי עוד לא נכנס לעניינים, ג'קסון בקושי השפיע ברוב המשחקים ודואן בלייר נשאר מחוץ לרוטציה. כרגע מובילים את הקבוצה פארקר בכושר הטוב בקריירה וטים דאנקן שנראה צעיר בחמש שנים, אבל לא הייתה להם בעיה לקלוע 108 נקודות מול הקליפרס גם ביום של 1 מ-9 מהשדה של פארקר. זאת ממש לא קבוצה שניתן להסתפק בנטרול שחקן או שניים ספציפיים שלה.

        גארד סן אנטוניו ספרס טוני פארקר (שמאל) מול גארד אוקלהומה סיטי ת'אנדר ראסל ווסטברוק (ימין) (AP)
        ווסטברוק יכול לקלוע מתי שהוא רוצה, פארקר בכושר הטוב בקריירה (צילום: AP)

        איך אוקלהומה סיטי תנצח?

        בתשעת משחקי פלייאוף עד כה הת'אנדר השיגו שלושה ניצחונות קלים וכל השאר הגיעו לרגעים האחרונים. בזמן שסן אנטוניו לא ממש התנסתה במשחק צמוד בפלייאוף הזה, החבורה הצעירה של ברוקס מעמידה מאזן של 1:5 במשחקים צמודים מול שתי האלופות האחרונות, שתי קבוצות שהתמחו בניצחונות במאני טיים בשנים קודמות. השילוב בין שלושת הסקוררים האפקטיביים כל כך לכמות מספיקה של האסל בהגנה, מאפשרת לאוקלהומה סיטי להישאר מספיק קרובה גם כשהיריבה עדיפה ואז לסגור את המשחק עם יכולת משובחת בזמן הכסף. דוראנט אחראי כבר לשלושה סלי ניצחון בפלייאוף, גם הארדן רשום על כמה מהלכים גדולים, ווסטברוק מסוגל לייצר סל בכל רגע נתון. עם כל הכבוד לאחוזי השלשות של קאווי לאונרד ודני גרין, אף אחד לא יודע מה תהיה רמת הרעד בידיים שלהם כאשר הם יצטרכו לקחת זריקה בדקות האחרונות של משחק קריטי, כל המשחק הקבוצתי של הספרס לא יעזור אם ברגעי האמת זריקות טובות לא ייכנסו. אם המשחקים יגיעו צמודים לדקות האחרונות, הת'אנדר יהיו בעמדת יתרון ברורה.

        ההגנה של סן אנטוניו זה לא הצד החזק של חבורת פופ, אבל היא יעילה כי היא מכריחה את היריבה להשתמש בעיקר בזריקה הכי פחות יעילה בכדורסל - זריקה לשתי נקודות. הספרס שומרים נהדר על קשת השלוש ומונעים מיריבות להגיע לקו העונשין לא פחות טוב מאף קבוצה בליגה. הבעיה שלהם בסדרה הזאת היא שלעומת רוב קבוצות הליגה, לאוקלהומה סיטי אין בעיה לנצח משחקים דרך ג'אמפים מחצי מרחק. לווסטברוק יש ימים שאין ממש דרך לעצור את העלייה שלו לקליעה באמצע הדרך וגם עבור דוראנט זהו תחום ההתמחות המרכזי. אך זאת אינה התמונה המלאה לגבי שלושת הסקוררים של הת'אנדר. היעילות של השלושה כסקוררים נובעת בעיקר מהשילוב הנדיר בין היכולת להגיע לקו העונשין ליכולת לקלוע משם. בפלייאוף, שלושתם לבד מגיעים לקו 21.3 פעמים במשחק וקולעים משם ביותר מ-85%. אחד הקרבות המרתקים בסדרה יהיה בין הכישרון של השלישייה לסחיטת עבירות לכישרון של הגנת הספרס להימנע מכך. אם העונה הרגילה היא אינדיקציה, לא תהיה לשלישייה בעיה להגיע לקו העונשין 20 פעמים במשחק גם בסדרה הזאת.

        שחקן אוקלהומה סיטי ת'אנדר ג'יימס הארדן (ימין) מול טים דאנקן (AP)
        למקסם את התקפת הת'אנדר ולשלב אותו יותר בחמישייה עם ווסטברוק ודוראנט. הארדן מול דאנקן (צילום: AP)

        סיבה נוספת ליעילות ההתקפית של אוקלהומה סיטי בפלייאוף קשורה לאחד הנתונים המעניינים בפוסט סיזן - הת'אנדר בינתיים מאבדים הכי מעט בכל הליגה, לאחר שבעונה הרגילה הם היו מהמובילים בכמות האיבודים. אמנם הם שיחקו מול יריבות שלא כופות איבודים, אך גם סן אנטוניו לא טובה בכך. השינוי המשמעותי הוא אצל ווסטברוק שירד מ-3.6 איבודים בעונה הרגילה ל-1.6 בפלייאוף, אם הוא יצליח להמשיך להיות אחראי כל כך לא יהיה קל לספרס לברוח. דרך נוספת לשמור על יעילות התקפית היא שימוש נרחב בפיק נ' רול בין מוביל הכדור לדוראנט, זה כלי אפקטיבי מאוד שברוקס לא משתמש בו מספיק ולספרס יהיה קשה לעצור. אם זה לא יעזור והסדרה תתחיל לברוח לו, כדאי לו לשקול לשנות את המבנה הקבוע ולעלות עם הארדן בחמישייה כדי ששלושת הגדולים ישחקו ביחד כ-36 דקות שימקסמו את היכולת ההתקפית של הקבוצה שלו.

        ומה לגבי ההגנה? איך ברוקס יוכל לעצור את המכונה המשומנת מהצד השני? כאן הוא כבר יצטרך לבצע שינוי מהותי בקבוצה שלו. אוקלהומה סיטי תהיה חייבת להפסיק להמר בהגנה - לא ללכת על חטיפות וחסימות, לעזור רק כשממש חייבים, לעבור מתחת לחסימות ולא מעליהן בתרגילים של הספרס. ברוקס צריך להניח שהוא לא ימנע מהספרס להגיע לזריקות טובות, אבל הוא כן יכול להימנע מליי-אפים ומשלשות פנויות לחלוטין, ולהכריח את שחקני הספרס לעבוד קשה יותר בעזרת שמרנות הגנתית. קנדריק פרקינס בנוי נהדר כדי להקשות על דאנקן, ספולושה ייקח על עצמו את פרקר וישתמש בידיים הארוכות שלו כדי לשמור רחוק ממנו ועדיין להקשות על הזריקה, התפקיד של כל השאר יהיה, קודם כל, להימנע מטעויות.

        למה זו ה-סדרה?

        עד לפני שבוע הייתי טוען שזה הגמר האמיתי, אך המטאמורפוזה של מיאמי מקשה על הטענה הזאת. עדיין, מדובר בשתיים משלוש הקבוצות שנראות בשלות לקחת אליפות השנה, לכן זו לפחות אחת משתי הסדרות הגדולות של השנה. זה יהיה מאבק בין דורות ובין סגנונות, קשה לחשוב על מאבק מובהק יותר - הקבוצה השלמה, העמוקה והמנוסה מול שלישיית סקוררים אתלטיים וחבורת רול פליירס שבקושי משתתפים במשחק ההתקפה. שתיהן גם מבצעות נהדר, כל אחת את הסגנון שלה, ואוהבות לשחק מהר, כך שניתן לצפות להרבה נקודות והרבה ריצות. בקיצור - מצפה לנו סדרה משובחת מכל כיוון שלא נסתכל.

        ולתחזית:

        עם כל הכבוד לאוקלהומה סיטי, הסדרה הזאת מתחילה עם שאלה אחת והנגזרות שלה - האם הספרס עד כדי כך טובים? האם מדובר בקבוצה שהכל התחבר עבורה והיא משחקת כדורסל שפשוט גדול על שאר הליגה? האם יש דרך הגיונית לעצור את משחק ההתקפה שלה או לעמוד בקצב שלו? התשובות שלי הן כן, כן ולא. לכן אני מהמר שהספרס יברחו כמעט בכל משחק והת'אנדר לא יספיקו להגיב ברוב המקרים. 1:4 לסן אנטוניו.