ההגנה הכי טובה היא ההתקפה

מונטריאול אקפוס היא הסיפור היפה של הבית המזרחי, אבל אטלנטה ברייבס, כרגיל, שולטת.

הברייבס קיוו לקבל תוצרת התקפית מגארי שפילד, אך זה לא הבריק והם הסתמכו (שוב, כרגיל) על הפיצ'רים. טום גלווין הצטיין, גרג מאדוקס קצת קרטע אבל התאושש. קווין מילווד, דמיאן מוס וג'ייסון מרקיס משלימים סגל פיצ'רים נהדר, כש"בול פן" משובח גם הוא וג'ון סמולץ ממשיך להצליח כפיצ'ר סוגר. ההתקפה נשעה בעיקר על שני הג'ונסים – צ'יפר ובעיקר אנדרו שהצטיין.

מונטריאול מזכירה את מינסוטה – קבוצה שרצו לפרק ושזכתה בסופו של דבר להצלחה, בעיקר בזכות השחקן, אולי הכי מוכשר במשחק, ולאדימיר גררו. חוזה וידרו הצטיין גם הוא. לגבי הפיצ'רים: חאבייר ואסקז נשא במרבית העול, וההצטרפות של ברטולו קולון כ"אס" תוריד ממנו לחץ.

"פלורידה מארלינס" מתלבטת אם למכור את הכוכב היקר קליף פלויד – שנותן עונה טובה – או להמר על התמודדות בפליי אוף. העתיד נראה מבטיח בעיקר בזכות פיצ'רים צעירים כמו איי ג'יי בנט, ג'וש בקט וראיין דמפסטר. בהתקפה פרסטון ווילסון ודרק לי אכזבו. מייק לואל שיחק מצוין ולואיס קסטילו הבריק ואף השיג בשלב מסוים רצף של 35 משחקים רצופים עם לפחות חבטה אחת מוצלחת.

אצל ה"ניו יורק מטס" בלאגן. אחרי מסע הרכש בחורף, ציפו כל המומחים שההתקפה תתחזק ושהפיצ'רים יהוו נקודת תורפה. בפועל, ההתקפה לא תפקדה ודווקא הפיצ'רים בראשות אל לייטר, פדרו אסטשיו ושון אסטס עשו את העבודה. כמובן שההתקפה חייבת להתעורר אם ה"מטס" רוצים לעשות משהו העונה.

במקום האחרון נמצאת פילדלפיה המאכזבת, שסובלת מעונה איומה של סקוט רולן. גם בובי אבריו פתח חלש את העונה, אך השתפר בהמשך, אבל ההתפקה נראית רע מאד, למעט פט בורל שהצטיין. הה"פיליס" לפחות שמחו לגלות יכולת פנטסטית של הפיצ'ר הצעיר וינסנט פאדיליה.

הבית המרכזי בינתיים מספק מירוץ מעניין בין סינסינטי המפתיעה לסנט לואיס החזקה, אך הדואבת.

לסנט לואיס יש קבוצה מצוינת – התקפה טובה בראשות ג'ים אדמונס הותיק, אלברט פוחולס שממשיך לירות ללא אבחנה וג'יי די דרו. יש לה "אס" בדמותו של מט מוריס ועוד פיצ'רים נפלאים מסוגו של וודי וויליאמס, אבל מותו המפתיע של הפיצ'ר דריל קייל היווה מכה קשה שלא ברור איך היא תתאושש ממנה. ג'ייסון איסרינגהאוזן מצטיין בינתיים כפיצ'ר הסוגר.

סינסינטי היא הפתעת העונה – כולם ציפו לה נפילה, אבל היא נותנת עונה מצוינת. דווקא הפיצ'רים האלמוניים (כריס רייטסמה, ג'ימי היינס, ג'ואי המילטון ואלמר דסנס) בלטו ועשו עבודה טובה. קן גריפי ממשיך לאכזב ובעיקר לא לשחק עקב פציעות, אבל דווקא שחקני השדה הצעירים אוסטין קרנס ובעיקר אדם דאן (שעוד יהיה כוכב ענק יום אחד) סייעו להפוך את הקבוצה למתמודדת לגיטימית.

יוסטון היתה אחת המאכזבות הגדולות בליגה. גם עונה פרודוקטיבית של לאנס ברקמן לא הצליחה לחפות עד כה על עונה בינונית של ג'ף באגוול ושל קרייג ביג'יו. מבחינת הפיצ'רים הרי שרוי אוסוולד אמנם פתח חזק, אבל חסרונו של ווייד מילר שהיה פצוע ויכולת בינונית של שיין ריינולדס וטים רדינג לא הבריק הביאו לכך שה"בול פן" המצוין לא קיבל הזדמנויות לשמור על יתרונות.

פיטסבורג לא בנתה על עונה מי יודע מה, וובכל זאת, ה"פיראטס" פתחו חזק מאד וסיפקו לסוגר המצוין שלהם מייק וויליאמס הרבה הזדמנויות להציל משחקים, אבל נחלשו מאז. בראיין ג'יילס שוב הציב מספרים נהדרים, אך לא זכה לעזרה מאראמיס רמירז וג'ייסון קנדל המאכזבים. אצל הפיצ'רים ג'וש פוג היווה הפתעה נהדרת, קיפ וולס עשה עבודה לא רעה וכמוהו גם ויליאמס, כאמור.

השיקגו קאבס הם בלי ספק אכזבת העונה עד כה. הסמי סוסה ממשיך לעשות מעל ומעבר לאפשרי, אבל אין מי שיעזור לו –פרד מגריף ובעיקר מויסס אלו שהוחתמו בשביל לעשות את זה לא נתנו את התפוקה המיוחלת. מבחינת הפיצ'רים – ג'ון ליבר אכזב אחרי עונה מצוינת וכמוהו קארי וודס. תקווה לעתיד צפויה במארק פריור הכשרוני שהוקפץ מליגת המשנה.

במקום האחרון מדשדשת מילווקי, שמלבד הכוכב ריצ'י סקסון וקצת חוזה הרננדז אין הרבה מה לומר עליה.

הבית המערבי מציג תחרות צמודה בין 3 קבוצות שמתבססות על פיצ'רים, כל אחת מהן בדרך אחרת.

לוס אנג'לס מובילה את הבית למרות שקווין בראון ה"אס" שלה לא שיחק כמעט העונה עקב פציעות. אבל אודליס פרז שהובא מאטלנטה בטרייד על שפילד הוכיח שלא סתם דיברו עליו ככשרון ענק, קזוהירו אישיי ה"רוקי" היפני לא הפסיק לנצח והידאו נומו ואנדי אשבי שיחקו היטב ואריק גנייה עשה הסבה מוצלחת מאד לתפקיד הסוגר ומוביל את הליגה בהצלות. בהתקפה שון גרין פתח גרוע אבל מאז מפגיז ללא הכרה.

האלופה אריזונה ממשיכה להתבסס על שני ה"אסים" שלה קורט שילינג ורנדי ג'ונסון שכרגיל התעללו בחוטים שמולם והרבו לנצח. ביאן יאן קים התגבר על טראומת ה"וורלד סירייס" ותפקד מצוין כסוגר. בהתקפה, לואיס גונזלס קצת נחלש, אבל עדיין מצטיין וג'וניור ספייבי הפתיע עם עונה מצוינת בבסיס השני.

אצל סן פרנסיסקו הפיצ'רים נותנים עונה לא רעה בכלל – החל מליבאן הרננדז, דרך קירק רויטר וראס אורטיז וכלה בג'ייסון שמידט שהצטיין אחרי פציעה ארוכה. רוב נן ממשיך להיות אחד הסוגרים הכי טובים שיש. אבל, כרגיל, הסיפור הוא בארי בונדס שהפיצ'רים מפחדים ממנו פחד מוות ומחלקים לו הליכות חפשיות בקצב מדהים ועדיין הוא מספק נתונים התקפיים מרשימים. ג'ף קנט – שאף רב (במכות, לא בדיבורים) עם בונדס העונה - איכזב (אם כי מגלה סימני התאוששות לאחרונה) וכמוהו גם ריץ' אוריליה שהצטיין אשתקד.

קולורדו, שמשתרכת מאחורי שלושתן, עדיין מנסה להבין מה עבר לראשיה בראש כשהחתימו את מייק המפטון ל-8 שנים עבור 120 מליון דולר. הבחור נראה ]שוט פאתטי ולא מסוגל לנצח. שאר הפיצ'רים היו סבירים – בעיקר ג'ייסון ג'נינגס הכשרוני. בהתקפה טוד הלטון המשיך לספק מספרים מדהימים ולארי ווקר חזר להצטיין והצליח להימנע מפציעות.

במקום האחרון נמצאת סן דייגו, שמנסה לבנות את עצמה, בעיקר על הפיצ'רים הצעירים, בראיין לורנס ודניס טנקרסלי, וטרבור הופמן הוא עדיין אולי הסוגר הכי טוב בליגה. הבעיה שלהם שאין להם התקפה, סבלו מפציעה ארוכה של הכוכב פיל נווין ולמעט ראיין קלסקו ומעט מארק קוטסיי, לא היה להם הרבה מה להציע.

MVP – בארי בונדס. מספיק לראות את המבט המבוהל בעיני הפיצ'רים כשהם רואים אותו בכדי להבין למה מגיע לו.

Cy Young – טום גלווין. הזכיר נשכחות ביכולת הנהדרת שלו.

שחקן מאכזב – רוברטו אלומאר. רכש ענק, נפילה גדולה. אבל צפוי להשתפר.

שחקן מפתיע – אודליס פרז. אמרו שהוא טוב. לא ידענו עד כמה. ממלא את מקומו של קווין בראון כ"אס".

"רוקי" – קזוהירה אישיי – לא ממש צעיר, ובכל זאת היה הכי טוב והביא המון נצחונות.