פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אף אחד לא הופך לג'ורדן פארמר"

        שון ג'יימס מוכיח בתקופה האחרונה שאולי הגיע לו יותר העונה במכבי תל אביב, אבל הוא רוצה לעשות זאת בדרך השקטה, בדרך של הנדריקס. ההלם מול פאו, הילדים שמדברים למסך כשהוא לא בבית, והרצון לחתום לעשר שנים בצהוב-כחול. ראיון

        "גם בשנה שעברה לריצ'י הנדריקס לא הייתה תקופה טובה במכבי תל אביב. הוא הגיע מספרד וכמעט מה-NBA, אבל הוא היה צריך להרוויח את הדקות שלו. דיברתי על זה עם ריצ'י והתייעצתי איתו. שאלתי אותו איך הוא התמודד. הוא בחור של אופי. הוא לא היה משחק, אבל הוא עבד, פשוט עבד קשה. ההתייעצות איתו, זה מה שעזר לי לעבור את השנה בקלות ובהבנה. הבנתי שאם אמשיך לעבוד ההזדמנויות שלי יגיעו, וכך התמודדתי עם זה".

        חשוב לזכור את הדוגמה הזו של שון ג'יימס (29, 2.08), אולי השחקן שהגיע מאחור במכבי תל אביב ומראה יותר ויותר מה הוא יודע בתקופה האחרונה, מאז סדרת ההצלבה מול פנאתינייקוס. ג'יימס רוצה להיות הנדריקס 2: שחקן של מאמן. השחקן שדיוויד בלאט כל כך אוהב: שחקן, נאמן, עובד קשה, לא בוכה, לא מתלונן, חייל ברוטציה המטורפת שקם ברגע המתאים ועושה בדיוק מה שצריכים ממנו: "לא אכפת לי כמה דקות אקבל, אעבוד קשה", הוא חוזר ואומר ומבטיח. האם זה יספיק לו כדי להישאר במכבי תל אביב ולקטוף את הפירות בעונה הבאה כמו אותו הנדריקס, זו כבר שאלה אחרת.

        שון ג'יימס שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        "לא אכפת לי כמה דקות אקבל, אעבוד קשה". ג'יימס (צילום: ברני ארדוב)

        לדבריו, הוא ידע בדיוק מה מצופה ממנו. "מכבי מביאה שחקנים כאלו במיוחד. לו? הייתי מגיע עם מנטליות אחרת, של לשחק 30 דקות – הייתי אומלל כל השנה, הייתי מרגיש אומלל ביורוליג או בליגה הישראלית או באדריאטית. אבל איך שהגעתי אמרתי לעצמי: 'או-קיי שון, אני צריך לשחק רק שלוש דקות, אכנס לשלוש דקות. אם סופו או ליאור פצועים וצריך אותי ל-30 דקות אשחק 30 דקות. אהיה מוכן לכל סיטואציה שמבקשים. כך הגעתי וכך אני".

        אבל זו לא העונה הכי גדולה של סופו ושחקנים אחרים. יש תחושה שבלאט דווקא כן מפספס אותך העונה, שהוא היה יכול לשתף אותך יותר. מול פאו היית טוב בדקות שנכחת.

        "את רואה, זה רק מוכיח שהייתי מוכן להזדמנות שלי כל השנה. אני יודע איך התקשורת עובדת, אני יודע איך שחקנים אחרים בליגה ידברו – "או, שון ג'יימס משחק רק שלוש דקות, הוא לא משחק, גם אני יכול ככה', אבל אלו בדיוק האנשים והשחקנים שלא יכולים להיות במכבי. כי הם לא רואים את התמונה הגדולה. כשהמאמן אומר לי: 'שון, אני צריך שתיכנס ותשחק מול פאו, אז מנטלית אני מגיע מוכן, ולא הולך כל העונה ואומר – אוי, הייתי צריך לשחק במשחק הזה, הייתי צריך לשחק במשחק ההוא. אני יודע למה המאמן הביא אותי ולכן מוכן לכל סיטואציה שהמאמן ייקח אותי אליה".

        מה גרם לך להחליט על המעבר למכבי? היו שמועות על ברצלונה.

        "יש לי ילדים ואני יודע עד כמה ישראל היא מקום טוב לגדל בו ילדים – הפארקים וזה שאפשר ללכת ברחוב. אשתי מאוד אוהבת להיות בישראל, היא החברה הכי טובה שלי ולא מלחיצה אותי לצאת לאירופה, ולא משנה כמה כסף אקבל שם. היו כמה קבוצות מהיורוליג שרצו אותי, בלי שמות, אבל רציתי להיות בישראל ובמכבי דווקא".

        לא היו בך חששות, לאור ריבוי השחקנים בקו הקדמי?

        "לא חששתי לרגע מהתחרות במכבי תל אביב. אולי זה הברוקלין שבתוכי (ג'יימס גדל שם, ו"כ). לא פחדתי כי ידעתי שבסופו של דבר זה משחק שאתה משחק כל חייך. לא משנה מול מי אתה משחק, זה עדיין כדורסל, זה עדיין משחק. שיחקתי מול ריצ'י בעבר במחנה אן-בי-אי ב-2008, מול ליאור אליהו, זו הסתגלות, אבל ידעתי שאם אגיע ואעשה את מה שאני יכול, תהיה לי הצלחה במכבי. להגיד לך את האמת, יש לי זמנים שאני בספסל וחושב לעצמי: 'אני יודע שאני יכול להיכנס עכשיו, אני יודע שאני יכול לעשות את זה ולעזור כאן'. אבל אז אני מיד אומר לעצמי: 'אם אתה לא הסופרסטאר הגדול, אז אתה צריך לחכות ולהרוויח את הדקות שלך במכבי'".

        היו לך שיחות עם דייויד בלאט?

        "הוא אמר לי לא אחת במהלך השנה: 'שון, תמשיך לעבוד, שון תעשה ככה. תדאג למה שאתה צריך לעשות', ונתן לי עצות כאלו. הסיבה שלא הייתי מתוסכל היא שאני לא הטיפוס שיילך למאמן ואגיד לו: 'המאמן, למה אני לא משחק?' זה פשוט לא אני. מעולם בקריירה שלי לא הלכתי למאמן וביקשתי יותר דקות. מעולם בקריירה שלי לא התלוננתי על דקות משחק. אף אחד לא הופך לסופרסטאר כמו ג'ורדן פארמר. כולם צריכים שנה להסתגל".

        שון ג'יימס שחקן מכבי תל אביב עם שני בניו (ברני ארדוב)
        "ישראל היא מקום טוב לגדל ילדים. אשתי אוהבת לחיות כאן". ג'יימס (צילום: ברני ארדוב)

        האם לג'יימס תהיה שנה נוספת, זה כבר בכלל לא בטוח. אבל הוא מוכן לחתום במכבי תל אביב לעשר שנים. "דיברתי על זה רק עם אשתי. אם היו אומרים לי לחתום לעשר שנים במכבי אז הייתי חותם, אבל כשדברים לא בידי, ואני לא יכול לשלוט עליהם, אני יכול רק להתאמץ הכי טוב שאני יכול. שרמדיני מגיע? הוא שחקן צעיר שעשה עבודה טובה ומכבי תעשה מה שהכי טוב לקבוצה, ואם זה אומר להביא את שרמנדיני, הם יודעים מה הם עושים".

        הצטרפת לקבוצה שמשחקת 82 משחקים רשמיים העונה. איך נראית, מאחורי הקלעים, עונה שכזו ברמת הקבוצה והמערכת?

        "אם בעבר שיחקתי משחק אחד בשבוע, במכבי יש שבועות שאתה משחק ארבעה משחקים בשבוע, בלי זמן מנוחה ובלי אימון. אז מנטלית זו הייתה הסתגלות גדולה, מבחינת הטיסות, וגם פיזית. החמצתי הרבה השנה עם הילדים שלי, עם כל הנסיעות. בגיל הזה של הילדים אתה רוצה להיות שם בכל דבר בחיים שלהם. אבל הם התרגלו לדבר איתי דרך הסקייפ, ולראות אותי דרך הטלוויזיה. עד עכשיו, כשהם רואים אותי בטלוויזיה, הם אומרים 'אבא אבא', כי הם התרגלו לדבר איתי דרך המסך...'. הרבה פעמים חשבתי – "אוי, אני מתגעגע לילדים שלי, אוי, אני מתגעגע לאשתי", כי אתה נוסע ונוסע ונוסע, אבל שוב, זו אחת ההקרבות שאתה עושה עכשיו, וקוטף את ההטבות אחר כך".

        הנפילה העונה של בני השרון הפתיעה אותך?

        "אני חושב כשהם נפרדו מרעננה כבר אין להם את האמצעים הכספיים להביא את השחקנים הכישרוניים, מה שגרם להם לשנות תוכניות. השנה רוב הזרים היו צעירים וארז כץ בעל הניסיון נפצע, וכשיש צעירים קשה להפוך לקבוצה טובה מהר".

        חזרת לעניינים דווקא בסדרה הגדולה מול פאו. ספר לנו על החוויה. קודם כל, על עצם ההשתתפות בסדרה שכזו: איך היא נראית מנקודת מבטו של שחקן? מה קרה בנקודת הזמן הזו ברמה האישית שלך?

        "לא האמנתי שאשחק מול פאו, זה היה סוריאליסטי. האווירה בנוקיה היתה מהפנטת. באתונה 18 אלף אנשים צועקים עליך, אף פעם לא ראיתי משהו כזה. יש שחקנים שלא מגיעים למשהו כזה במהלך כל הקריירה שלהם אפילו פעם אחת. זה מה שציפיתי לו כאשר חתמתי במקום כמו מכבי. רק ציפיתי שבלאט יסתכל ויקרא לי. הייתי מוכן, מאוד מוכן".

        בראיון של דייויד פדרמן הוא אמר שבלאט לא תמיד מנתב את הלחץ נכון. איך בלאט מתפקד תחת לחץ עם השחקנים?

        "אני חושב שבלאט, אם מסתכלים על הרקורד ואיך הוא מתמודד עם לחץ, עושה זאת טוב מאוד. הוא מאמן שמגיע עם אותה גישה מהאימון והיום הראשון. יש לו בראש תוכנית והוא יודע מה הוא רוצה מהשחקנים ולא מתפשר. אני דווקא מאוד מעריך את זה, והיו לי מאמנים פרפקציוניסטים כאלה. היחסים שלי עם בלאט מצוינים. הוא מאמן של שחקנים".

        היו למכבי העונה עליות ומורדות. לא ספרו גם את מכבי לפני הסדרה מול פנאתינייקוס.

        "אם נספור את המשחקים ששיחקנו, אולי 90, זו הייתה שנה לא קלה. אבל אם מסתכלים על מה עשינו ביורוליג, באדריאטית ובליגה הישראלית – זו שנה טובה מאוד. אני חושב שאנשים אוהבים להסתכל על הדברים השלילים, בייחוד כשאתה לובש את המדים של מכבי אנשים מחפשים את השלילי בעיקר. הליגה האדריאטית, אנשים לא מבינים עד כמה היא הייתה טובה! פשוט, הגענו מאוד מוכנים למשחקים האלו. יש קבוצות כמו צדביטה וציבונה וקבוצות טובות, והתנהלנו מאוד טוב בכולם. היו משחקים בליגה שלפעמים לא היה לנו סקאוטינג כמו שצריך מחוסר זמן, והתמודדנו נהדר".

        לקראת הפיינל פור בליגה הישראלית, נתח את מאזני הכוחות בחצאי הגמר.

        "אני חושב שהכול עניין של הכנה מול חולון. יש לנו זמן להתרכז בהכנות על קבוצה אחת ונגיע מוכנים. ראשון לציון מול אשדוד? לא ציפו שגליל תפסיד לאשדוד, אז זה מוכיח שהם קבוצה טובה וכישרונית. מצד שני ראשון חזרו מפיגור ועלו והיה לנו קשה מול ראשון השנה".

        שון ג'יימס שחקן מכבי תל אביב חוסם את קוסטס צארצאריס שחקן פנאתינייקוס (קובי אליהו)
        "באתונה 18 אלף אנשים צועקים עליך, אף פעם לא ראיתי משהו כזה". ג'יימס נגד פאו (צילום: קובי אליהו)

        לסיכום, אתה שחקן טוב יותר היום?

        "אני חושב שכן, כי אני יודע מה צריך כדי לנצח. באופן אישי אני מרגיש שזו הייתה עונה מוצלחת".

        מה השאיפות שלך?

        "להשתפר ולנצח. אני לא רוצה קבוצה שתציע לי יותר כסף אלא קבוצה של ניצחונות ורמה גבוהה. אני יודע שהיורוליג זה טופ לבל, ובלבל הזה אני רוצה להישאר. עכשיו, במכבי, זה איפה שאני רוצה להיות ולהישאר".

        כדורסל בוואלה! ספורט