פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נבחרת הפלופים של 2012

        הרכש הכושל של ריאל מדריד, שחקן החילוש של פאריס סן ז'רמן, הבלונים שהתפוצצו לארסנל בפרצוף, ולבסוף, היהלום של אינטר שהתברר כמזויף. שחקני הרכש הכושלים במיוחד ב-2011/12

        סבסטיאן פריי – גנואה

        14 שנים נמצא סבסטיאן פריי באיטליה, וזו הייתה ללא ספק העונה הגרועה ביותר שלו. השוער הצרפתי בן ה-32 חתם לחמש שנים בגנואה בעלת היומרות שכיוונה לאירופה, אך לא הזכיר במאום את יכולתו מהתקופות היפות בפארמה ופיורנטינה. העונה הקטסטרופלית של גנואה הסתיימה עם הבטחת ההישארות רק במחזור הסיום, כאשר פריי ספג כמות עצומה של 69 שערים ב-38 משחקים, כולל כמה שערים מביכים למדי שהזכירו את אלו שספג קודמו הפורטוגלי אדוארדו. בגנואה חושבים לצרף בקיץ את אמיליאנו ויויאנו כדי שיקרין ביטחון על ההגנה המביכה, וסוכנו כבר הספיק להלהיט את הרוחות כשאמר: "אם פריי לא יחל בדיאטה, ויויאנו עוד יחזור במקומו לגנואה". רק זה היה חסר לפריי - שוב בדיחות על המשקל.

        סימון קיאר - רומא

        כן, הדני הגבוה משחק בדרך כלל כבלם, אך הופיע העונה גם כמגן ימני פעם או פעמיים וממלא את התפקיד הבעייתי גם אצלנו. סימון קיאר קיווה שהחזרה לליגה האיטלקית תשכיח מבחינתו את העונה המסויטת בוולפסבורג והוא ישוב להזכיר את התקופה המוצלחת בפאלרמו. בפועל, כמו מרבית שחקני הרכש של רומא, הבלם בן ה-23 הפגין רמת משחק ירודה במחזורים רבים, גרם למספר פנדלים, הורחק בהפסד בדרבי ועדיין מחפש את זלאטן איברהימוביץ' שעשה לו כאב ראש במפגש האחרון ביניהם. קיאר לא מבין שלפעמים עדיף לשחק פשוט על מנת להחזיר את הביטחון. כך בלם העתיד של הכדורגל האירופי נותר תקוע ב-2010.

        דייגו לוגאנו - פריס סן ז'רמן

        הקפטן ושחקן הנשמה האולטימטיבי של נבחרת אורוגוואי הצטרף למועדון המיליונרים של פריס סן ז'רמן על מנת להיות מנהיג ההגנה, אבל לא התאקלם בצרפת ומצא עצמו מוביל את להקת המעודדים על הספסל. לוגאנו קיבל את המקום בהרכב אצל אנטואן קומבוארה בתחילת העונה, עד שזה התייאש ושלח אותו ליציע אחרי שישה משחקים. פ.ס.ז' רצה נהדר, ההגנה התייצבה ואז התבצע חילוף המאמנים התמוה שסידר ללוגאנו שוב את חולצת ההרכב. גם האיטלקי לא היה מרוצה מכמות העבירות של לוגאנו (שבעה צהובים ב-12 משחקים) ומהאיטיות שלו במרכז ההגנה, והפך אותו לשחקן ספסל קבוע, גם בתור תגובה לתלונות הרבות שלו. צל חיוור של הקפטן שהצעיד את אורוגוואי לזכייה בקופה אמריקה.

        כריסטיאן ספאטה - ויאריאל

        הסיפור העצוב של העונה בליגה הספרדית שייך לצוללת הצהובה, שטבעה העונה במצולות וירדה לליגה השנייה. העונה של ויאריאל החלה עם קמפיין עלוב ונטול נקודות בליגת האלופות, והסתיים עם העונש הכבד שעלול גם להוות מכת מוות לקבוצה כה קטנה. הסגל של ויאריאל שווה טופ 10 בליגה הספרדית, אך פציעות רבות של שחקני מפתח ויכולת גרועה מאוד של חבריהם הובילה לבושה. 9 מיליון יורו שילמה הקבוצה על כריסטיאן ספאטה, שעשה לעצמו שם בליגה האיטלקית ונחשב לאחד הבלמים המוערכים בה. בספרד הוא התגלה ככישלון חרוץ, כשהיה חלק מההגנה החלשה של ויאריאל, ביצע טעויות בשרשרת ונתן ליותר מדי חלוצים לחגוג עליו. חלום ליגת האלופות של הבלם הקולומביאני התברר כסיוט שהוביל לליגה השנייה.

        אנדרה סנטוס - ארסנל

        התותחנים סיימו את העונה בצורה נאה והבטיחו עוד ביקור בליגת האלופות, אך קשה לשכוח את הפאניקה ששררה בקבוצה לאחר התבוסה הקשה 8:2 מול מנצ'סטר יונייטד. ארסן ונגר נלחץ ויצא למסע קניות מטורף, במהלכו התפתה לשלם 7 מיליון יורו לפנרבחצ'ה עבור אנדרה סנטוס. מגנה התוקף של נבחרת ברזיל אמנם כבש שני שערים, אבל חשף את כל נקודות התורפה שלו עם חורים בהגנה ואי הבנה בסיסית של טקטיקה. היעדרותו למשך כשלושה חודשים בגלל פציעה דווקא עזרה לארסנל להתייצב. רק ב-10 מקרים קיבל סנטוס את המקום בהרכבה של ארסנל, כשביתר המשחקים הועדף על פניו שחקן בינוני (ביום טוב) כמו קירן גיבס. עם כל הכבוד, זה לא שחקן לרוץ איתו לאליפות.

        נורי שאהין - ריאל מדריד

        מי שהיה שחקן העונה הקודמת בבונדסליגה, גילה כי ריאל מדריד זה עולם אחר לגמרי. נורי שאהין נרכש מדורטמונד ב-10 מיליון יורו ואיים להשתלט על מרכז השדה של הבלאנקוס כפי שעשה בגרמניה, אבל התקשה להתאושש מהפציעה איתה הגיע וכשחזר לכשירות לא הביא לידי ביטוי את יכולתו המוכרת. מה שעבד נהדר לשאהין באליפות של דורטמונד, היה איטי וצפוי מדי ב-127 דקות הליגה וכמה משחקי הגביע שקיבל העונה. ז'וזה מוריניו העדיף את סמי חדירה או אסטבן גראנרו לצד צ'אבי אלונסו, והבהיר לשאהין כי כרגע הוא לא מספיק טוב עבור ריאל מדריד. בעוד חבריו חגגו אליפות וגם האקסית דורטמונד גילתה שהיא מסתדרת מצוין בלעדיו, באיירן מינכן מתחננת שיצטרף. שאהין הבין בעצמו כי הבחירה בריאל הייתה מוטעית, בספרד לעומת זאת עדיין מתקשים להאמין שזה השחקן אותו החתימה האלופה לשש שנים.

        סטיוארט דאונינג - ליברפול

        קני דלגליש, שהיה חתום כשחקן וכמאמן על כמה מהעונות הגדולות בתולדות ליברפול, ייזכר גם כמי שהדריך את הקבוצה בעונה הכי גרועה שלה בליגה מאז 1954 (52 נקודות בלבד ומקום שמיני מדכא). גם הזכייה בגביע הליגה לא ממש מהווה נחמה עבור האוהדים בקופ, ששוב ראו על המגרש פלופ. ועוד פלופ, ועוד פלופ. אחרי אנדי קארול, ליברפול שוב הימרה על רכש אנגלי וקיבלה תמורה זעומה עד לא מורגשת מג'ורדן הנדרסון ובעיקר מסטיוארט דאונינג. הקשר שנרכש תמורת 22.8 מיליון יורו מאסטון וילה, לימד את כולם איך מתחבאים על כר הדשא וסיים עונה מזעזעת מבחינה אישית - ללא שערים או בישולים ב-36 משחקי ליגה בהם שותף. כן, אפס עגול ומהדהד. גם שני השערים בדרך לגביע לא יכולים לטייח את העובדות. אחת הרכישות הגרועות בתולדות הפרמיירליג.

        כריסטיאן טראש - וולפסבורג

        עוד קבוצה שכשלה בגדול במסע הרכש שלה בדיוק כמו ליברפול, היא וולפסבורג הגרמנית. פליקס מגאת צירף שחקנים ללא הפסקה בקיץ ובינואר, אבל בקושי פגע. הכישלון הבולט ביותר שלו היה עם כריסטיאן טראש, אשר עבורו שילמו הזאבים לשטוטגרט 9 מיליון יורו. קשר נבחרת גרמניה עבר עונה מאכזבת ביותר, בה סיפק חמישה בישולים ואף לא שער אחד לרפואה ב-33 משחקי ליגה. מי שאמור היה להוביל את וולפסבורג בחזרה לצמרת, נעלם לפרקים גדולים מדי של העונה ושקע יחד איתה בבינוניות, בזמן הכי קריטי מבחינתו. אחרי הירידה לספסל ושריקות הבוז מהקהל המקומי, הוא שילם מחיר נוסף גם עם ניפויו מסגל הנבחרת ליורו 2012.

        דייגו בואוננוטה - מלאגה

        ההשקעה האדירה של שייח' אל תאני במלאגה הוכיחה את עצמה עם ההעפלה ההיסטורית לליגת האלופות, אבל לא כל שחקני הרכש ידעו להצדיק את הבחירה בהם. דייגו בואוננוטה הגיע במטרה להתגבר על הטרגדיה האישית ולממש את הפוטנציאל אותו חשף לפרקים בריבר פלייט, אבל מנואל פלגריני לא אהב את מה שראה ממנו באימונים וייבש אותו לחלוטין. בואוננוטה רשם רק 11 הופעות בליגה, במהלכן בישל פעם אחת, כלל לא כבש ובעיקר נראה כמי שלא מסוגל במצבו הנוכחי להתרכז בכדורגל. כעת נראה כי הקשר היצירתי יעבור בקיץ למקסיקו, בצעד שבמידה מסוימת עשוי למחוק כל אפשרות שיעשה משהו באירופה בעתיד. האם אנחנו חוזים בעוד כישרון של ריבר שייזכר לנצח כפספוס?

        ז'רביניו - ארסנל

        הנציג השני של התותחנים בנבחרת הזו. ז'רביניו הובא ללונדון בתור הבטחה גדולה ואחרי שהיה בורג חשוב בדאבל הנדיר של ליל, אולם 12 מיליון היורו התבררו כהשקעה מופרזת כבר לאחר הכרטיס האדום במחזור הפתיחה. אז מה קיבלה ארסנל? יכולת דלה וארבעה שערי ליגה בלבד - כולם, אגב, ב-2011. עוד לפני הבצורת הארוכה היה ז'רביניו בפורמה מאכזבת למדי, כשאל היעדר התרומה הסטטיסטית ניתן לצרף את קבלת ההחלטות השערורייתית והריצות חסרות התועלת. ארסנל רצתה מישהו שיחלוק את העומס עם רובין ואן פרסי ויסייע לו עם 10-15 שערים. כוח עזר בחלק הקדמי. ז'רביניו רק הפריע.

        דייגו פורלאן - אינטר

        מה קרה לגיבורים של אורוגוואי? אחרי קופה אמריקה שהסתיים עם שבירת הבצורת הארוכה בצורה מרגשת בגמר, דייגו פורלאן הגיע לאינטר במטרה להחזיר גם את קריירת המועדונים שלו למסלולה. אלא שהחלוץ האורוגוואי הצטרף לקבוצה שבעה ששיאה מאחוריה, נדבק בתחושה השלטת ומסמל למעשה את הכישלון של הנראזורי בנושא הרכש העונה. בין פציעה לפציעה, פורלאן הספיק לשחק ב-18 משחקי ליגה, אבל כבש רק פעמיים ונותר בצילו של דייגו מיליטו, שבניגוד אליו הצליח להתאושש בעזרת רצף הפצצות בחלקה השני של העונה. לא לזה פילל מאסימו מוראטי כאשר רכש את פורלאן תמורת 5 מיליון יורו מאתלטיקו מדריד. נשיא אינטר ציפה לקבל את מכונת השערים מוויאריאל ואתלטיקו, אך גילה כי מדובר בגרסה הדהויה מהעונה הראשונה במנצ'סטר יונייטד. כעת הוא מוכן להחזיר אותו לקולצ'ונרוס בחצי מחיר או אפילו לשלוח אותו לברזיל.