לשבור את מאזן האימה

מאזן בעונה הסדירה: 1:2 לסן אנטוניו

המאמנים בפלייאוף: גרג פופוביץ' 73:112 (4 אליפויות), ויני דל נגרו 11:8

איך סן אנטוניו תנצח?

הדעה הרווחת היא שהספרס נחלצו מהתמודדות קשה יותר מול גבוהי הגריזליס, אך הם עדיין יצטרכו להתמודד עם גריפין, שהעמיד מולם ממוצעים של 21.7 נקודות, 53% מהשדה ו- 12.7 ריבאונדים – מתוכם 4.3 בהתקפה – בשלושת המפגשים העונתיים. אך למעט קניון מרטין, אין לקליפרס גבוה נוסף שמסוגל להעניש דאבל-טים על גריפין בקליעה מחוץ לצבע, כשגם גריפין בעצמו לא קולע משם ולכן אינו מסוגל למשוך את השומר שלו החוצה. אבל החלק השני במשוואת גבוהי הספרס מול גבוהי הקליפרס, חלק שפחות סימפטי עבור סן אנטוניו, נוגע ליכולת השמירה שהציגו הגבוהים לצד גריפין מול ראנדולף וגאסול. הם בהחלט מסוגלים להצר גם את צעדיו של דאנקן ועל כך יורחב בהמשך.

מבחינת הספרס, הערך המוסף צריך להגיע מצד הגבוה הנוסף, במיוחד כשהוא נשמר ע"י גריפין: בוריס דיאו מסוגל לעבור אותו בצעד וחצי, ללכת לסל ו/או למצוא את השחקן הפנוי; בלייר וספליטר הפיזיים יכולים ללכת מולו לטבעת כשהם מקבלים את הכדור בתנועה עם הפנים לסל, וכך גם לסחוט עבירות; אומנם מאט בונר תורם לריווח המשחק הודות לקליעתו משלוש - ובכך גם להרחקתו של גריפין ממאבקים על ריבאונד הגנה – אבל החטאותיו עלולות להוביל לריבאונדים ארוכים, מהסוג שנוחתים לרוב בידיים של פול, וכך מיקומו של גריפין בסמוך לקשת השלוש יהפוך לעמדת הזנקה מצוינת במתפרצות. מסיבה זו וגם מטעמי מאצ'-אפ הגנתיים, רצוי שבלייר יקבל את הדקות של בונר בסדרה זו, בניגוד למה שקרה בסדרה מול יוטה (למעט משחק מס' 2).

יתרון נוסף להדחת הגריזליס עבור הספרס, הוא בכך שג'ינובילי לא ייאלץ להתמודד עם השמירה של טוני אלן גם השנה. כשהוא בריא ובכושר קליעה, מנו הוא נשק התקפי כמעט בלתי ניתן לעצירה, ולקליפרס אין אפילו סטופר שמסוגל להאט אותו. פוי ובלדסו נמוכים מדי, באטלר כבד, ואת ניק יאנג עדיף שלא לציין בהקשר של האטה, אם כבר האצה (ביכולת הקליעה של השחקן מולו). ג'ינובילי פתח את הפלייאוף בהילוך ראשון, אבל במשחק האחרון והצמוד מכולם מול יוטה כבר העלה הילוך, עם 17 נקודות באחוזים מצוינים, כולל שלוש שלשות. בגלל שיש לקליפרס פתרונות מעניינים לפארקר ודאנקן, הספרס יקוו לנצל את היתרונות של מנו וסטיבן ג'קסון, מול שומרי הכנף מלוס אנג'לס.

מבחינת הגנת הספרס, סיבה נוספת לכך שבלייר וספליטר צריכים לעלות לפני בונר, טמונה במאצ'-אפ מול גריפין. המאסה של בלייר דומה לזו של ראנדולף, אך מוטת הזרועות שלו ארוכה בהרבה, לכן הוא מסוגל להקשות על גריפין להתמקם עמוק בצבע עם הגב לסל, וגם על שחרור זריקה נוחה מאותם מצבים. העמידה של ספליטר מול גריפין תקשה עליו לתקוף עם הפנים לסל, בדומה למה שקרה לו מול גאסול בסיבוב הראשון. כמובן שהספרס יתמודדו עם גריפין גם בשמירה קבוצתית, בעזרת זרועותיהם הארוכות של גרין, לנארד, ג'ינובילי וג'קסון, שמסוגלות לייצר חטיפות או לכל הפחות לשלוח אותו לקו (וכל גבוה אחר של הקליפרס, אם יהיו משחקים צמודים אשר יצריכו זאת).

לגבי שאלת עצירתו של כריס פול, צפו לראות מגוון של שומרים עליו, במיוחד גרין שהתמודד מולו היטב במהלך העונה הסדירה – הוא מסוגל להיצמד לפול כאשר הכדור לא בידיו ולמנוע את המסירה אליו, או לחסום את נתיבי המסירה שלו, הודות לזרועותיו הארוכות. אין ספק שנראה את פול כסקורר בסדרה, השאלה היא עד כמה שאר הקליפרס יזכו ליהנות מכישורי הפליימייקר שלו.

באמצעות הנשק שהם כמעט ולא השתמשו בו בסיבוב הראשון: הפיק אנד רול בין פול לגריפין. מעבר לכך שמדובר בתרגיל מנצח בין שני הסקוררים המובילים בקבוצה, זהו גם עקב אכילס של הגנת הספרס. לאחר שהפיק אנד רול יוביל לכיווץ השמירה, יגיע תורם של קלעי השלשות בקבוצה לנצל את המבטים הפנויים שפול יסדר להם. לשם כך מו וויליאמס (33.3% משלוש בסיבוב הראשון), באטלר (20%), יאנג (2 מ-3 במשחק מס' 7, 2 מ-9 לפני כן) ופוי (4 מ-5 במשחק מס' 1, 4 מ-14 בשאר הסדרה), יהיו חייבים להפגין כושר קליעה עקבי יותר.

היכולת של גריפין וג'ורדן לשחק מעל הטבעת, לצד הדומיננטיות של רג'י אוואנס בריבאונד התקפה, צריכה גם היא לסייע להתקפת הקליפרס בכך שתאפשר נקודות קלות או הזדמנויות נוספות. יתרון נוסף של הקליפרס נובע מהחילופים שהגנת הספרס תיאלץ לבצע כתוצאה מחסימות עבור פול או משיקולי מאצ'-אפ: כאשר פוי ובאטלר ימצאו את עצמם מול שומרים כמו פארקר וג'ינובילי (בהתאמה), רצוי יהיה לנצל זאת למהלכי בידוד עם הגב לסל, לעתים תכופות יותר מכפי שקרה בסיבוב הראשון מול שומרים כמו קונלי ופונדקסטר (שוב בהתאמה).

מבחינה הגנתית, כפי שכבר נרמז, יש לקליפרס אופציות מעניינות מול 2/3 מהטריו המיתולוגי של הספרס. למרות שורה סטטיסטית לא מרשימה, ג'ורדן עשה דבר אחד היטב בסיבוב הראשון וזה לשמור את ראנדולף הרחק מהסל ואפילו שם, לכפות עליו זריקות קשות או לחסום אותו. אז דאנקן אומנם לא יכפה את עצמו כך בהתקפה, הוא משחק חכם יותר וממילא התקפת הספרס היא השוטפת ביותר בליגה, אבל זה כן מראה שג'ורדן מסוגל למנוע ממנו התמקמות בפוסט, כמו כן להפריע לקליעה שלו מחצי מרחק והלאה הודות לשילוב טוב של גובה, אורך, ניידות ואתלטיות.

גם אוואנס ירחיק את דאנקן מהטבעת, ינסה להוציא אותו משלוותו הסטואית, אולי גם לסחוט ממנו כמה עבירות תוקף; ואילו מרטין הוא כנראה הדאנקן-סטופר המוצלח מבין השלושה – קשוח ומנוסה כמו אוואנס אך גבוה, נייד ואתלטי יותר. מול הסקורר הראשי של הספרס, ניתן להעמיד את פול – אולי הסופרסטאר הכי אנדרייטד בכל הנוגע להכרה ביכולותיו כשומר אישי ולא רק כחוטף מצטיין – וכדי לא להעמיס עליו יותר מדי דרישות, דל נגרו יצטרך להמשיך לתת קרדיט לאריק בלדסו ולהשאיר אותו זמן ממושך על הפרקט, לפחות כל עוד פארקר שם.

כי בפעם האחרונה שפול פגש את הספרס במעמד חצי גמר המערב, עם חמישייה שכללה את מוריס פיטרסון הגמור ואת סטויאקוביץ' שדעך במהלך הסדרה, זה הסתיים רק לאחר שבעה משחקים. הפעם לשתי הקבוצות יש תמהיל דומה של ותיקים וצעירים, עם יתרון לקליפרס בגזרת הסופרסטארים, לעומת יתרון מוכח לספרס בגזרת הפיינאלס MVP. תוכלו לראות כאן שניים מרכזי העלית בליגה - פארקר ופול. לאחר שספסל הקליפרס שיחק אותה בגדול במשחק מס' 7 מול ממפיס, צפו לראות שתי רוטציות של 10 שחקנים מתחרות זו בזו, מה שאמור לצמצם במקצת את השחיקה שתיגרם בגלל הלו"ז הצפוף להכעיס (חמשת המשחקים הראשונים יתקיימו תוך שבוע, כולל בק-טו-בק אחד).

ולתחזית:

הקליפרס הוכיחו הרבה אופי וקשיחות בסיבוב הראשון, אבל מול התקפה מתואמת כמו זו של הספרס, הם יפלו לפערים שיהיה הרבה פחות קל לצאת מהם. פארקר יתיש את פול שגורר פציעה, פופוביץ' ייקח את המאצ'-אפ שעל הקווים, בזמן שג'ינובילי ייקח את המאצ'-אפ שעל הפרקט גם במהלכי כדורסל וגם במהלכי פלופים, מול הקבוצה שמובילה את הליגה בתחום. 1:4 לסן אנטוניו.