פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בשבילן המלחמה מעולם לא הסתיימה

        היריבות בין המדינות החלה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. לקראת גמר האלופות בין צ'לסי לבאיירן, קבלו את עשרת המפגשים הגדולים ביותר בין קבוצות אנגליות וגרמניות

        בין אנגליה לגרמניה קיים "סיפור אהבה" כבר עשרות שנים. כל מפגש בין שתיים מהמדינות הגדולות באירופה מייצר אמוציות אדירות ודרמות עוצרות נשימה. נכון, עבור האנגלים מדובר ביריבות עזה יותר, בערך כמו שארגנטינה רואה אותם, או גרמניה את הולנד ובכל זאת, הנה עשרת המשחקים הגדולים והמשמעותיים ביותר לאורך ההיסטוריה בין קבוצות או נבחרות מאנגליה ומגרמניה. הקריטריונים היו גודל המעמד כמובן, אבל גם החשיבות ההיסטורית של המשחק, לעולם הכדורגל ובכלל.

        בסטיאן שווינשטייגר שחקן באיירן מינכן (GettyImages , Alexander Hassenstein)
        איזה חלק הוא יכתוב בהיסטוריה? שווינשטייגר (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מקום עשירי: גרמניה – אנגליה 6:3

        מתי ואיפה: 14 במאי 1938, משחק ידידות באצטדיון האולימפי בברלין

        מבחינה ספורטיבית, למשחק הזה לא הייתה חשיבות רבה במיוחד. שנתיים וחצי לפני כן, כשהיטלר כבר בשלטון, גרמניה הגיעה למשחק בלונדון, שם המקומיים חששו מפלישת אוהדים, שינצלו את המשחק לתעמולה נאצית, מה שלא קרה לבסוף. במשחק הזה, זה דווקא קרה, ועוד איך. 110 אלף צופים הצטופפו באצטדיון האולימפי וראו למעשה את המשחק האחרון בין אנגליה לגרמניה המאוחדת ב-52 השנים הקרובות. המשחק נפתח בשערורייה גדולה, כשהקפטן האנגלי אדי האפגוד וחבריו אולצו להצדיע במועל יד, חרף העובדה שהיטלר אפילו לא היה נוכח באצטדיון. אגב, גורמים מסוימים בתקשורת הבריטית טוענים עד היום, כי חלק מהשחקנים לא ממש הצטערו על ההצדעה הזו ורק לאחר פרוץ המלחמה שינו את דעתם. על כר הדשא כאמור, התנהל משחק נינוח, כשסטנלי מת'יוס האגדי וחבריו מפרקים את היריבה החלשה.

        השפעה עתידית: יותר מכל משחק אחר בין קבוצה גרמנית לאנגלית או אולי יותר מכל משחק אחר בהיסטוריה כולה. ההגעה של נבחרת אנגלית ייצוגית לגרמניה הנאצית, לאחר שזו כבר פלשה לאוסטריה וסיפחה אותה אליה, הבהירה למעשה שאנגליה לא רואה את היטלר כאויב. מכאן, הדרך של ראש הממשלה נוויל צ'מברליין להסכמי מינכן ולנאום "שלום בזמננו" המפורסם והידוע לשמצה הייתה קצרה. יממה לאחר שנחתם ההסכם, גרמניה פלשה לצ'כוסלובקיה וכדור השלג שהוביל למלחמת העולם השנייה, צבר תאוצה אדירה.

        מקום תשיעי: ליברפול – המבורג 0:6

        מתי ואיפה: 6 בדצמבר 1977, גומלין הסופרקאפ האירופי באנפילד

        אי שם בשנות ה-70, ליברפול עוד הייתה האימפריה הכי גדולה של האי הבריטי. עם ביל שאנקלי ואחריו בוב פייזלי על הקווים, החבורה ממרסיסייד כבשה את הליגה עם שלוש אליפויות בחמש עונות, שתי זכיות בגביע אופ"א ולבסוף, ב-1976/77, גם זכייה בגביע האלופות. על המגרש פיזז קשר תוקף ומחונן, שענה לשם קווין קיגאן. לאחר שנרכש מסקנת'ורפ הקטנה, קיגאן הפך ליקיר אנפילד והתאהב באוהדים. בסיום עונתו השישית, הוא החליט לבצע את אחד המעברים הגדולים של עולם הכדורגל עד אז ונחת בהמבורג הגרמנית, שזכתה בעצמה בעונה שלפני כן בגביע למחזיקות גביע. בשל אותה זכייה, המבורג נועדה להיפגש עם ליברפול למשחק כפול בסופרקאפ האירופי. אה, כן, עוד משהו קטן. כמחליפו של קיגאן, ליברפול הנחיתה מיד את הסקוטי המוכשר של סלטיק, אחד קני דלגליש, לימים "קינג קני". המשחק הראשון בין הקבוצות, שנערך בגרמניה, היה שקול וליברפול איזנה אחרי יתרון מקומי. הגומלין כבר היה אופרה אחרת. קיגאן ההמום ראה איך בזה אחר זה פיל תומפסון, טרי מקדרמוט (שלושער תוך 16 דקות) ודייויד פיירקלו מפרקים לגורמים את המבורג. המילה האחרונה הייתה שמורה לדלגליש, ששתי דקות לסיום כבש את השישי.

        השפעה עתידית: קיגאן עוד הצליח בהמבורג והוביל אותה לאליפות ולגמר גביע האלופות, אבל בליברפול הבינו שהמלך מת ויחי המלך החדש. 13 עונות, 501 משחקים ו-169 שערים סיפק דלגליש למייטי רדז ואם זה לא מספיק אז גם שש אליפויות, גביע ולא פחות משלוש זכיות בגביע האלופות. אחר כך הוא גם הפך למאמן-שחקן וזכה בשתי אליפויות נוספות כולל האחרונה של ליברפול עד היום. כשדלגליש עזב, ליברפול ששלטה בכדורגל האנגלי בשנות ה-70' וה-80', התפרקה באמת. ישנן שמועות שטוענות, שמי שיסתכל על ספסל הקבוצה היום, יוכל למצוא מישהו שדומה לו מאוד ומנסה להחזיר עטרה ליושנה.

        קני דלגליש אלן האנסן גרהאם סונס שחקני ליברפול (GettyImages , Tony Barson)
        "קינג קני" היה המחליף האולטימטיבי לקיגאן. דלגליש עם אלן האנסן וגרהאם סונס (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מקום שמיני: מערב גרמניה – אנגליה 2:3 (בהארכה)

        מתי ואיפה: 14 ביוני 1970, רבע גמר המונדיאל, אצטדיון נואו קאמפ בלאון, מקסיקו

        ארבע שנים חלפו מאז הדרמה בין הנבחרות בגמר מונדיאל 1966 (עוד נגיע לשם) ולמשחק רבע הגמר התייצבה אנגליה כשהיא בטוחה ביכולתה להשלים זכייה שנייה ברציפות. למרות הפסד לברזיל בבית המוקדם (במשחק שכלל את ההצלה הגדולה בהיסטוריה מאת גורדון בנקס), אנגליה ניצחה פעמיים ועלתה לשלב הבא. המערב גרמנים לעומת זאת, דרסו את כל היריבות שלהם, כשגרד מולר מפגיז שלושער מול בולגריה ושוב מול פרו. אחרי שער של אלן מאלרי, מרטין פיטרס היה בטוח שהוא סוגר עניין עם ה-0:2 בדקה ה-49, אבל אז מערב גרמניה התעוררה והדרמה החלה. הליברו האימתני של המאנשאפט פרנץ בקנבאוור, צימק בדקה ה-68. חלפו שמונה דקות וערבוביה ברחבה הסתיימה בנגיחת שוויון של אובה זיילר. הנבחרות הלכו להארכה ובדקה ה-108, גרד מולר השלים את המהפך עם שער מקרוב ושלח את האנגלים הביתה ואת מערב גרמניה לחצי הגמר.

        השפעה עתידית: מערב גרמניה אומנם הפסידה לאיטליה בחצי הגמר, אבל כעבור שנתיים כבר הניפה את גביע אירופה וב-74' אף זכתה במונדיאל הביתי. עבור האנגלים, זה היה סוף הסיפור. מאז ועד היום, נבחרת אנגליה לא הצליחה לזכות בשום תואר בינלאומי. המשחק הזה שלח כל אחת מהנבחרות למסלול אחר והיווה כמובן סוג של נקמה גרמנית על אירועי גמר 66'.

        מקום שביעי: לברקוזן מעיפה את ליברפול ומנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות

        מתי ואיפה: 3-30 לאפריל 2002, רבע וחצי גמר ליגת האלופות

        רגע לפני שהיא הפכה ל"נברקוזן", לבאייר לברקוזן הייתה קבוצה מרשימה ותוססת, שתוך חודש קסום אחד זרקה בזו אחר זו מליגת האלופות שתי אימפריות אנגליות ואולי הציגה את הניצנים לשינוי התדמיתי העצום שעבר הכדורגל הגרמני בעשור האחרון. מאפור, יעיל ומנצח לתוסס, מהנה ולפעמים קצת לוזרי. את רבע הגמר הראשון באנפילד, היא הפסידה לשער של הבלם סמי הופייה (שהיום מאמן אותה), אבל הגומלין היה קונצרט. מיכאל באלאק איזן את סיכום המשחקים ואבל שאבייר קירב את ליברפול לחצי הגמר עם שער חוץ. באלאק ואחריו דימיטאר ברבאטוב מצאו את הרשת, יארי ליטמאנן שוב צימק ולוסיו קבע 2:4 ענק ו-3:4 בסיכום. הבאה בתור הייתה יונייטד, שהובילה פעמיים באולד טראפורד רק כדי לראות את באלאק ואוליבר נויוויל משווים ל-2:2. גם בגומלין השדים האדומים עלו ליתרון, אבל שוויון של נויוויל בשניות הסיום של המחצית הראשונה קבע 3:3 בסיכום ולברקוזן עלתה לגמר בזכות שערי חוץ, רק כדי להפסיד שם לבעיטה מדהימה של זינאדין זידאן.

        השפעה עתידית: כאמור, ניצני הכדורגל הגרמני החדש ניבטו מלברקוזן, שהובלה על ידי קלאוס טופמולר על הקווים ובאלאק הנהדר על כר הדשא. באלאק המשיך לקריירה אישית גדולה וכזכור גם הוביל את גרמניה לגמר המונדיאל של אותה שנה, בו לא שיחק. לברקוזן האומללה הפסידה גם בגמר הגביע ואת האליפות בשנייה האחרונה, אבל את אותו חודש קסום אף אחד לא ייקח ממנה.

        דימיטאר ברבאטוב מיכאל באלאק שחקני לברקוזן (GettyImages , Sandra Behne)
        ברבאטוב ובאלאק מציגים את ניצני הכדורגל הגרמני השמח (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מקום שישי: מערב גרמניה – אנגליה 1:1 (3:4 בפנדלים)

        מתי ואיפה: 4 ביולי 1990, חצי גמר המונדיאל באצטדיון דלה אלפי, איטליה

        פתחנו בתיאור המשחק האחרון של אנגליה מול גרמניה המאוחדת לפני מלחמת העולם השנייה והגענו למשחק האחרון מול מערב גרמניה לפני האיחוד, שכבר היה בשיאו בשלב זה. שתי הנבחרות, שהיוו סוג של נקודת אור במונדיאל השחון והחלש בהיסטוריה, הגיעו לעימות הזה כשהן רוצות לשחזר את הימים הקסומים. מערב גרמניה לא זכתה בתואר בינלאומי עשר שנים, אנגליה 24. המערב גרמנים הפסידו בגמר 86' לארגנטינה וחיפשו נקמה, אחרי שהנבחרת של מראדונה כבר עלתה לגמר. אנדראס ברמה כבש, גארי ליניקר איזן, אבל בדו קרב הפנדלים המערב גרמנים כרגיל, דייקו בכל הבעיטות, בעוד שסטיוארט פירס וכריס וודל מחמיצים ומסדרים שיחזור של הגמר.

        השפעה עתידית: עבור אנגליה, המשחק פתח רצף מזעזע ומאז היא הודחה בשני מונדיאלים נוספים בפנדלים, כמו גם בשתי אליפויות אירופה. אבל ההשפעה הגדולה ושוב, ההיסטורית, הייתה אצל המנצחים. הזכייה בגביע, שהגיעה ארבעה ימים לאחר מכן, הובילה לשמחה אדירה גם בצד המזרחי של גרמניה והבהירה שהאיחוד הוא רק עניין של זמן מועט.

        מקום חמישי: אנגליה – גרמניה 1:0/ גרמניה – אנגליה 5:1

        מתי ואיפה: 7 באוקטובר 2000, אצטדיון וומבלי, לונדון/ 1 בספטמבר 2001, האצטדיון האולימפי במינכן

        שני משחקים היסטוריים ביותר ושונים בתכלית זה מזה. בראשון, אנגליה נפרדה בראש מורכן מוומבלי האגדי, שנפתח ב-1923 ונסגר מיד אחרי המשחק הזה. דיטמאר המאן, שחקן ליברפול, הרס את היום הגדול של הממלכה עם שער בכדור חופשי ב-32 מטרים כבר אחרי רבע שעה. אנגליה, שהורגלה כבר לחטוף מגרמניה, השיגה נקמה אדירה בגומלין. קרסטן יאנקר עוד העלה את המארחים ליתרון בפתיחה, אבל ילד הפלא מייקל אואן השיב בשלושער, סטיבן ג'רארד מצא את הרשת ואפילו אמיל האסקי כבש, מה שהוליד את השיר: "5:1, and even Heskey scored" על פי המנגינה של "גו ווסט".

        השפעה עתידית: לא גדולה מדי, חוץ ממד הגאווה שנפגע בשני הצדדים, כל אחד מסיבותיו. הגרמנים לא ממש התאוששו מהתבוסה הביתית ותיקו שלהם במחזור האחרון בבית מול פינלנד, בתוספת השער המפורסם של דייויד בקהאם מול יוון (במשחק שנערך כבר באולד טראפורד), שלחו את גרמניה לפלייאוף העלייה ואת אנגליה ישירות למונדיאל. היא צלחה אותו וכאמור, הגיעה עד לגמר הטורניר.

        מייקל אואן שחקן נבחרת אנגליה (GettyImages , Ben Radford)
        מייקל אואן מהמם את גרמניה (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מקום רביעי: ליברפול – מנשנגלדבאך 1:3

        מתי ואיפה: 25 במאי 1977, גמר גביע האלופות באולימפיקו, רומא

        כבר הזכרנו איך קווין קיגאן זכה עם ליברפול בתואר האירופי רגע לפני שעזב והנה התואר הזה. הזכרנו גם שתחילת שנות ה-70' היו בשליטה גרמנית, עם זכייה של הנבחרת במונדיאל וביורו ועם שלוש זכיות רצופות של באיירן מינכן הגדולה בגביע האלופות בעונות שקדמו למשחק הזה. את באיירן החליפה הפעם גלדבאך, בה שיחקו ברטי פוגטס, יופ היינקס והדני הנפלא אלן סימונסן, שגם כבש. אבל טרי מקדרמוט, טומי סמית' ופיל ניל היו גדולים על הגרמנים וליברפול זכתה בתואר בפעם הראשונה מתוך חמש.

        השפעה עתידית: תחילתו של תור הזהב עבור המועדונים האנגליים באירופה. ליברפול זכתה מיד לאחר מכן בגביע אלופות נוסף. נוטינגהאם פורסט (פעמיים), ליברפול שוב ואסטון וילה השלימו שש זכיות רצופות. המבורג המערב גרמנית קטעה את הרצף, אבל ליברפול זכתה עוד פעם אחת ב-1983/84 והשלימה ארבע זכיות בשמונה עונות. השליטה האבסולוטית הזו נקטעה באחת עם אסון הייזל בעונה שלאחר מכן ולקבוצות האנגליות לקח כ-20 שנים להשתקם.

        מקום שלישי: אנגליה – גרמניה 1:1 (6:5 בפנדלים)

        מתי ואיפה: 26 ביוני 1996, חצי גמר היורו באצטדיון וומבלי, לונדון.

        מאז 1966 ועד היום לא הייתה אנגליה קרובה יותר לתואר בינלאומי מאשר בטורניר הזה. בבית שלה, לעיני אצטדיון מלא עד אפס מקום, נבחרת שלושת האריות עלתה ליתרון כבר בדקה השלישית מראש הפז של אלן שירר, אבל סטפן קונץ צינן את ההתלהבות עם שוויון בדקה ה-16. בפעם השנייה תוך שש שנים בחצי גמר טורניר גדול, הנבחרות הלכו לפנדלים ונחשו מה? שש בעיטות גרמניות, שש פגיעות בול. גם אנגליה כבשה את חמשת הכדורים הראשונים שלה, אבל גארת סאות'גייט החמיץ ומאז ועד היום כולם יודעים שאנגליה עוזבת את יורו 96' דרך ה-"South gate".

        השפעה עתידית: אם ההפסד הצורב במונדיאל 90' עוד היה רחוק מהעין, רחוק מהלב, הרי שהפעם העלבון של האנגלים היה בלתי ניתן לעיכול. מנג'ר הנבחרת דאז טרי ונבלס, אמר: "כשגארת החמיץ, הבנתי איך מרגיש המוות. זה היה איום, הנקודה הכי נמוכה בקריירה שלי". הקשר דייויד פלאט הוסיף: "היינו קרובים לזכייה, יותר משכל נבחרת אנגלית תגיע בזמן הקרוב". האנגלים שקעו בדיכאון עמוק, אבל לפחות השתמשו בהומור העצמי שלהם כדי לייצר את אחת הפרסומות הגדולות בכל הזמנים, בכיכובם של סאות'גייט ומחמיצי מונדיאל 90'. גרמניה לעומת זאת, זכתה לסוג של נקמה על אדמת אנגליה והמשיכה כל הדרך להנפת התואר הראשון והיחיד שלה עד כה כמדינה מאוחדת.

        אנדראס קפקה הודף פנדל של גארת סאות'גייט יורו 1996 (GettyImages , Bongarts)
        עוד דו קרב פנדלים גרמני. קפקה הודף את סאות'גייט (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מקום שני: מנצ'סטר יונייטד – באיירן מינכן 1:2

        מתי ואיפה: 26 במאי 1999, גמר ליגת האלופות, אצטדיון הנואו קאמפ, ברצלונה

        איך בדיוק שמים את המשחק הזה רק במקום השני? למי שעוד לא נולד או שכבר הספיק לשכוח, נרענן את הזיכרון: אחרי שנפגשו לשני משחקים מסקרנים בבית המוקדם, שתי הקבוצות הגיעו עד לגמר, כשיונייטד מבצעת קאמבק מדהים מול יובנטוס בחצי. כבר בדקה השישית מריו באסלר שלח כדור חופשי מבריק לרשת של פיטר שמייכל. באיירן שטפה את המגרש, מהמט שול מצא את הקורה וקרסטן יאנקר את המשקוף. בדקה ה-81 נשלח ה"סופר-סאב" אולה גונאר סולשיאר למגרש. בתוך תוספת הזמן, שמייכל עלה כדי להציל את המולדת והיה מעורב בכדור קרן שהפך לערבובייה והסתיים בשוויון של מחליף נוסף, טדי שרינגהאם. הולכים להארכה? ממש לא. חלפו עוד 101 שניות וקרן של בקהאם נחתה על הראש של שרינגהאם, משם לרגל של סולשיאר ופנימה. מהפך. ביונייטד לא הבינו איך הם ניצחו, בבאיירן, שם האוהדים כבר הדליקו זיקוקים, לא הבינו איך הפסידו. סמואל קופור התקשה לעצור את הדמעות ולותר מתיאוס נותר המום על הספסל. לרגע, סדרי העולם השתנו. כדורגל שיחקו 90 (וקצת) דקות, אבל דווקא האנגלים ניצחו ולא הגרמנים.

        השפעה עתידית: יונייטד היא ללא ספק הקבוצה השנואה באנגליה, אבל באותם רגעים הממלכה באמת הייתה מאוחדת, מאחוריה. הזכייה הזו, של "תינוקות פרגוסון", 31 שנים אחרי ש"תינוקות באזבי" עשו זאת, סללה את הדרך להפיכתה של יונייטד לקבוצה הגדולה באנגליה. העובדה שהניצחון הושג דווקא על הגרמנים תרמה כמובן לגודל ההישג. באיירן מצידה, דווקא הצליחה לאסוף את השברים וכעבור שנתיים עברה את יונייטד בדרך לתואר. היא נקמה בשדים האדומים גם לפני שנתיים, עם קאמבק מפואר משלה באולד טראפורד. ליגת האלופות כולה, שזו הייתה עונתה השביעית בלבד במתכונת החדשה, קיבלה דחיפה אדירה ותוך זמן קצר הפכה לטורניר האיכותי בעולם.

        אולה גונאר סולשיאר רוני יונסן דוויט יורק שחקני מנצ'סטר יונייטד חוגגים שער (GettyImages , Gary M. Prior)
        סולשיאר, יונסן ויורק לא מאמינים שהם ניצחו את באיירן (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מקום ראשון: אנגליה – מערב גרמניה 2:4 (בהארכה)

        מתי ואיפה: 30 ביולי 1966, גמר המונדיאל, אצטדיון וומבלי, לונדון

        אולי המשחק המפורסם בתולדות הכדורגל. אומנם חלפו למעלה מ-20 שנים מסיומה של מלחמת העולם השנייה, אבל זה לא הפריע לעיתון לונדוני לכתוב לפני המשחק: "זה בסדר אם הגרמנים ינצחו אותנו בספורט שלנו. אנחנו ניצחנו אותם פעמיים בספורט שלהם", כשהכוונה כמובן לשתי מלחמות העולם. על כר הדשא התנהל משחק מסקרן בין שתי נבחרות מעולות. הלמוט הלר העלה את המערב גרמנים ליתרון, ג'ף הרסט השווה מיד ומרטין פיטרס הפך. רגע לפני שריקת הסיום, האנגלים לא הסתדרו עם כדור שטייל ברחבה ו-וולפגנג וובר שבר להם את הלב עם שוויון והארכה.

        בדקה ה-101 הגיע רגע המפנה. הרסט עצר כדור ברחבה וירה למשקוף ומשם פנימה. או שלא? על פי המחקרים הרבים שנעשו, לכדור חסרו שישה סנטימטרים כדי לעבור את הקו במלוא היקפו. אבל זה לא שינה כלום באותו רגע, כי הקוון האזרי טופיק בחרמוב סימן בראשו לשופט השוויצרי גוטפריד דינסט שהשער חוקי. בשניות הסיום, הרסט הפך לכובש השלושער היחיד בתולדות גמר המונדיאל ונתן את האות לחגיגה הענקית. מאז ועד היום, האנגלים שרים "Two World Wars and One World Cup" בכל מפגש מול גרמניה, בעוד שאלו קוראים לכדור שלא עבר את הקו במלוא היקפו אבל אושר "שער וומבלי". הנקמה המושלמת מבחינת גרמניה, הושגה כמובן עם השער שלא אושר לפרנק למפארד בשמינית גמר המונדיאל האחרון, למרות שהכדור עבר את הקו בחצי מטר בערך.

        השפעה עתידית: למעט המקום העשירי, אין משחק בכתבה הזו, שלא הושפע מאירועי גמר 66'. למעשה, אין משחק בין קבוצות אנגליות לגרמניות שלא מושפע בצורה זו או אחרת מהמשחק הזה, כולל הגמר הקרוב.

        שחקן נבחרת אנגליה ג'ף הרסט מבקיע לרשת מערב גרמניה (GettyImages , Hurst Scores)
        עבר או לא עבר? השער של הרסט (צילום: אימג’בנק – GettyImages)