פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        העונות הכי גרועות של פרגוסון במנצ'סטר יונייטד

        באופן חריג, אלכס פרגוסון, אולי גדול מאמני תבל, עשוי לסיים עונה ללא תואר. לכבוד מחזור הסיום באנגליה בדקנו האם זה מתקרב לארבע עונות כושלות אחרות

        1988/9

        ג'ים לייטון שוער מנצ'סטר יונייטד (GettyImages , Ben Radford)
        מקום 11 בליגה. שוער יונייטד באותה עונה ג'ים לייטון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        תארים ואירועים מכוננים:

        * מקום 11 בליגה עם 51 נקודות ומאזן של 13 ניצחונות, 13 הפסדים ו-12 תוצאות תיקו.

        * הדחה ברבע גמר הגביע לאחר הפסד 1:0 לנוטינגהאם פורסט.

        * הדחה מגביע הליגה בסיבוב השלישי לאחר הפסד 2:1 לווימבלדון.

        * לא השתתפה באירופה בשל השעית הקבוצות האנגליות עקב אסון הייזל.

        מה קרה:

        העונה השלישית של פרגי באולד טראפורד והשנייה המלאה בתפקיד נפתחה בכישלון להחתים את פול גאסקוין, שהעדיף את טוטנהאם על אף סיכום עם מנג'ר יונייטד. מי שכן הצטרף לשדים האדומים היה מארק יוז, הוא ולא אחר, שחזר לאחר תקופה בבאיירן מינכן וברצלונה תמורת שיא מועדון של 1.8 מיליון ליש"ט.

        למרות היכולת הנהדרת של יוז, שגם נבחר לשחקן השנה של השחקנים, מנצ'סטר יונייטד לא שמרה על יציבות. רצף של 10 משחקים ללא ניצחון בין המחזורים 6-15 וקריסה לקראת סיום העונה (שישה הפסדים בשמונת מחזורי הסיום) הובילו את הקבוצה למקום ה-11 והעגמומי בליגה.

        הפלופ - רלף מיילן

        בנובמבר השחור, בו חל רצף 10 המשחקים ללא ניצחון של הקבוצה, רכש סיר אלכס את הקשר רלף מיילן מבריסטול סיטי תמורת 170 אלף ליש"ט, סכום לא מבוטל ביחס לאותם הימים. מיילן לא הותיר חותם מקצועי, הפך לאחד השחקנים השנואים ביותר על ידי אוהדי יונייטד ומוכר בדרך כלל כאחד הגרועים ששיחקו במועדון אי פעם. אפילו פרגוסון עצמו אמר על מיילן ב-2009: "אמנם שילמתי רק 170 אלף ליש"ט, אבל גם על זה ספגתי גינויים ועלבונות".

        משפט מייצג:

        "שלוש שנים של תירוצים ועדיין אותו החרא. לך הביתה, פרגי". אמנם זה קרה רק בעונה שלאחר מכן, אותה סיימה יונייטד במקום ה-13 אבל עם זכייה בגביע, אך עדיין מדובר במשפט שהושפע בעיקר מהזיכרונות העגומים של 1988/9. אוהד בשם פיט מוליניו החזיק שלט עם הכיתוב הנ"ל במהלך ההפסד 2:1 לקריסטל פאלאס וזכה למחיאות כפיים סוערות מרוב יושבי אולד טראפורד. בנובמבר אשתקד, בחגיגות ה-25 של פרגוסון במועדון, התראיין אותו מוליניו ב"גרדיאן" ואמר שהוא שמח על כך שפרגוסון נשאר וגרם לו להבין שטעה בגדול.

        מי לקח לו:

        אי אפשר לומר על העונה הזו "לקחו לו", אבל ארסנל זכתה באליפות.

        גרוע יותר מהעונה?

        בוודאי. אי אפשר להשוות עונה מעט מאכזבת, שעוד יכולה להיגמר בצורה חלומית, עם מקום 11.

        1997/8

        טדי שרינגהאם שחקן מנצ'סטר יונייטד מול פטריק ויירה שחקן ארסנל (GettyImages , Shaun Botterill)
        איבדו יתרון של 11 נקודות בפסגה. שרינגהאם מול ויירה (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        תארים ואירועים מכוננים:

        * מקום שני בליגה עם 77 נקודות, אחת פחות מארסנל.

        * הדחה מליגת האלופות ברבע הגמר על ידי מונאקו בשל שער חוץ.

        * הדחה מהגביע בסיבוב החמישי לאחר הפסד 3:2 לבארנסלי.

        * הדחה בסיבוב השלישי של גביע הליגה.

        מה קרה:

        אפילו הפסימיים ביותר שבאוהדי מנצ'סטר יונייטד התקשו להאמין שהקבוצה תסיים את העונה ללא תואר, לראשונה מאז 1994/5, כשבתחילת מרץ השדים האדומים הוליכו את הטבלה מרחק 11 נקודות מארסנל (לה היו שלושה משחקים חסרים), וסיימו ב-0:0 בחוץ מול מונאקו ברבע גמר האלופות. אלא שפרגוסון ושחקניו נכנסו לתקופה רעה, ספגו הפסד 2:0 מביך במיוחד מול שפילד וונסדיי, סיימו ב-1:1 מול ווסטהאם והפסידו לארסנל 1:0 בבית.

        התותחנים שמרו על מומנטום אדיר וניצחו בתשעת משחקי הליגה האחרונים שלהם, בעוד יונייטד מסיימת בין היתר שני משחקי בית רצופים בתיקו 1:1 (מול ליברפול וניוקאסל), וזכו באליפות עם נקודה אחת יותר מהשדים האדומים. לא זו בלבד שפרגי איבד את האליפות אחרי שתיים ברציפות, הוא גם ראה איך פטר שמייכל נפצע ונעדר מהגומלין הביתי מול מונאקו, בו סיימה הקבוצה שלו ב-1:1 והודחה גם מאירופה. היה נדמה שהקבוצה לא התאוששה מהאובדן של אריק קאנטונה האגדי, שפרש בתום 1996/7, בטח כשהקפטן החדש רוי קין סובל מפציעות חוזרות ונשנות.

        הפלופ - הנינג ברג

        הבלם הנורבגי היה הרכש היחיד, פרט לטדי שרינגהאם, שביצע פרגוסון בקיץ. הנינג ברג הונחת מבלקבורן תמורת 5 מיליון ליש"ט, אבל לא ממש הצליח להפוך לשחקן שהמנג'ר הסקוטי סומך עליו ובקיץ הונחת יאפ סתאם שדחק את ברג עמוק לספסל.

        משפט מייצג:

        ב"אינדיפנדנט" נכתב אחרי ההפסד הראשון באותה עונה, 1:0 ללידס בספטמבר, כי למנצ'סטר יונייטד "חסרה אינטליגנציה טקטית".

        מי לקח לו:

        אותו איש עליו אמר פרגי: "אומרים שהוא אינטליגנטי כי הוא מדבר חמש שפות? יש לי ביונייטד ילד בן 15 מחוף השנהב שגם מדבר 15 שפות". כן, כן, מדובר ביריב המר והעיקש ארסן ונגר, שחגג דאבל על חשבונו של הסקוטי.

        גרוע יותר מהעונה?

        קצת מזכיר את התסריט של העונה: אובדן יתרון משמעותי בטבלה ובסופו של דבר הפסד האליפות בגלל פער מינימלי. מעבר לכך, ההגעה לרבע גמר האלופות אחרי שלב בתים נהדר של 15 נקודות מ-18 אפשריות גורמת לעונה ההיא להיראות הרבה יותר טוב בראי ההיסטוריה. בנוסף, יש לזכור שמדובר בעונה אחת לפני הטרבל ההרואי של 1998/9 ויש לראות גם בחוסר ההצלחה ההוא גם תהליך בנייה לקראת העונה הטובה בהיסטוריה של המועדון.

        2001/2

        שחקני ארסנל חוגגים באולד טראפורד (GettyImages , Alex Livesey)
        הסיוט הכי גדול פרגי. שחקני ארסנל חוגגים אליפות באולד טראפורד (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        תארים ואירועים מכוננים:

        * מקום שלישי בליגה, מרחק 10 נקודות מארסנל האלופה.

        * הדחה בחצי גמר ליגת האלופות על ידי לברקוזן בעקבות שערי חוץ.

        * הדחה מהגביע בסיבוב הרביעי לאחר הפסד 2:0 למידלסבורו.

        * הדחה מגביע הליגה בסיבוב השלישי לאחר שההרכב השני הובס 4:0 על ידי ארסנל.

        מה קרה:

        למי שתהה, בפתיחת 2001/2 הודיע לראשונה אלכס פרגוסון שזו השנה האחרונה שלו במנצ'סטר יונייטד. כנראה שהסקוטי הרגיש מעט שבע אחרי שלוש אליפויות רצופות, שלוו כמובן גם בטרבל האדיר של 1998/9. יכול להיות שהוא גם הרגיש שמה שיש לו ביד פשוט לא מספיק טוב כדי לזכות באליפות רביעית ברציפות. 2001/2 הייתה עונת חילופי משמרות באולד טראפורד, כשמעוז ההגנה יאפ סתאם נמכר ללאציו לאחר סכסוך עם פרגי, בעוד דניס אירווין ורוני יונסן היו בעונה האחרונה שלהם.

        צירופו של לורן בלאן בן ה-35 לא הועיל במיוחד והקבוצה ספגה 45 שערי ליגה, מה שגרם לה לסיים במקום השלישי (הכי נמוך שלה מאז הקמת הפרמיירליג). גם בהתקפה התבצעו חילופי משמרות כשאנדי קול נמכר ודוויט יורק איבד את מקומו בסגל. רוד ואן ניסטלרוי נכנס בענק לנעליים שלהם, אבל גם זה לא הועיל ויונייטד הפסידה חמש פעמים בשבעה מחזורים בין 20 באוקטובר עד 8 בדצמבר ולמעשה איבדה שם גם את התואר.

        הפלופ: חואן ורון/דייגו פורלאן

        קיץ 2001/2, שכאמור היווה תקופת מעבר באימפריה של אלכס פרגוסון, היה גם הטריגר ששינה את הסגנון שלו הסקוטי בכל הנוגע למדיניות הרכש. פרגי הנחית את חואן ורון בסכום חסר תקדים במונחי מועדון של 29.1 מיליון ליש"ט ולא קיבל ממנו תמורה. פלופ לא פחות גדול, אם כי יותר זול, היה דייגו פורלאן, שנרכש תמורת 7.5 מיליון ליש"ט, אך הציג יכולת אומללה ופשוט לא היה מסוגל לכבוש שער. פורלאן סיים את אותה העונה עם 0 שערים ב-18 הופעות והפך לאחת הבדיחות העצובות ביותר באירופה.

        משפט מייצג:

        "האתגר הכי גדול שלי הוא לא מה שקורה כרגע, האתגר הכי גדול שלי הוא להעיף את ליברפול מהענף המזדיין שעליו הם יושבים. אתם יכולים להדפיס את זה גם". זו הייתה התגובה העדינה של פרגוסון לכך ששחקן העבר של המייטי רדס והפרשן בהווה, אלן האנסן, פיקפק ביכולתו להמשיך להוביל את יונייטד להישגים.

        מי לקח לו:

        נדמה שלפחות עד מה שיקרה היום, מעולם פרגוסון לא איבד את התואר בצורה כל כך אכזרית כמו אז ב-8 במאי 2002. זה קרה כשסילבן וילטור נעץ את הכדור ברשת של מנצ'סטר יונייטד, קבע 0:1 ענק לארסנל השנואה באולד טראפורד והבטיח לה דאבל אחרי שושלת מפוארת של השדים האדומים.

        גרוע יותר מהעונה?

        כן. בכל פעם שמנצ'סטר יונייטד בעידן אלכס פרגוסון מגיעה למחזור האחרון בפרמיירליג כשאין לה על מה לשחק כי איבדה סיכוי לאליפות, מדובר באסון ספורטיבי מבחינתה. בטח כשזה מגיע עם שישה הפסדי בית בליגה והגנה מפוררת לחלוטין.

        2004/5

        אלכס פרגוסון מנג'ר מנצ'סטר יונייטד עם ז'וזה מוריניו מנג'ר צ'לסי (GettyImages , Laurence Griffiths)
        האויב שגרם לפרגי לאבד את האליפות כבר בתחילת העונה. פרגוסון עם מוריניו (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        תארים ואירועים מכוננים:

        * מקום שלישי בפרמיירליג עם 77 נקודות, 18 פחות מצ'לסי האלופה.

        * הדחה מליגת האלופות בשמינית הגמר עם הפסד 2:0 למילאן בסיכום המפגשים.

        * הפסד בגמר הגביע 5:4 בדו קרב פנדלים לארסנל.

        * הפסד בחצי גמר גביע הליגה לצ'לסי, שניצחה 1:2 בסיכום המפגשים.

        מה קרה:

        ככל הנראה מדובר בעונה הכי גרועה של מנצ'סטר יונייטד בשנות ה-2000, לפחות בפרמיירליג. השדים האדומים הפסידו במחזור הפתיחה 1:0 לצ'לסי של ז'וזה מוריניו וסיימו בחמישה משמונת משחקי הליגה הבאים בתיקו, מה שהרחיק אותם מאוד מהצמרת וגרם לאבד כל קשר עם מאבק האליפות.

        שני הדברים היחידים שיונייטד הצליחה בכל זאת לקחת מהעונה הזו היו קטיעת רצף 49 הניצחונות של היריבה המושבעת ארסנל עם ה-0:2 ב-24 באוקטובר ועונת הבכורה הדי מוצלחת של נער הפלא והרכש היקר ווין רוני וכמוה גם ההתקדמות המרשימה שביצע כריסטיאנו רונאלדו בעונתו השנייה.

        הפלופ: אריק דג'מבה דג'מבה/ג'רארד פיקה/ג'וזפה רוסי

        אריק דג'מבה דג'מבה, שאמנם הגיע עונה לפני כן תמורת 3.5 מיליון ליש"ט על מנת להחליף את רוי קין המזדקן, היה שחקן פשוט לא טוב והוסיף חטא על פשע עם משחק אגרסיבי על גבול האלים. בינואר הוא כבר נמכר לאסטון וילה תמורת 1.5 מיליון ליש"ט. גם על ג'רארד פיקה וג'וזפה רוסי, שהגיעו מברצלונה ופארמה בהתאמה, אפשר בהחלט להגיד שהיו אכזבה עצומה ביונייטד, בטח על רקע ההתפתחות שלהם בהמשך הקריירה.

        משפט מייצג:

        היריב החדש והעיקש בשטח, מנג'ר צ'לסי ז'וזה מוריניו, בכמה משפטים שאומרים דבר והיפוכו על היחסים בין השניים: "אולי כשאני אהיה בן 60 ואאמן את אותה הקבוצה במשך 20 שנה, יהיה לי גם את הכוח והעוצמה לדבר עם אנשים ולגרום להם לרעוד קצת. אני מכבד את סיר אלכס, אבל הוא חייב לשמור על הכללים. אני לא מדבר עם השופטים ולא רוצה שמנג'רים אחרים יעשו את זה. לדבר זה דבר אחד ולצעוק זה דבר אחר לגמרי".

        מי לקח לו:

        אותו אדם מהפסקה הקודמת. כאילו לפרגוסון לא הספיק כאב הראש שגרם לו ארסן ונגר, הפציע לפתח הכוכב החדש בשמי הפרמיירליג בדמותו של ז'וזה מוריניו. המיוחד זכה באליפות ב-2004/5 בקלות מרשימה מאוד והיה נראה שביחד עם רומן אברמוביץ' הם ייצרו בצ'לסי אימפריה שתהפוך את מנצ'סטר יונייטד למספר שתיים באנגליה. אם זה לא הספיק כדי לזרות מלח על הפצעים הפתוחים של סיר אלכס, הגיעה גם הזכייה המדהימה של שנואת נפשו ליברפול בליגת האלופות אחרי הקאמבק הזכור נגד מילאן.

        גרוע יותר מהעונה:

        כן. אם עכשיו מדברים על כך שמנצ'סטר סיטי עשויה לקחת את ההגמוניה מהיריבה העירונית, ב-2004/5 היה כמעט ברור לחלוטין שצ'לסי ומוריניו ישתלטו על הפרמיירליג לאורך שנים. היציאה המוקדמת ממאבק האליפות וחוסר היכולת לחזור אליו אפילו במעט מסמן את אותה עונה ככישלון גדול בהרבה מהנוכחית, בה הצליחה מנצ'סטר יונייטד לסגור פער נקודות מסיטי, לעבור אותה ולאבד בעצמה את הפסגה.

        כדורגל אנגלי בוואלה! ספורט