הפילוסופיה של ג'ורדי קרויף

הרבה מיליונים נשפכו במכבי תל אביב בשנים האחרונות, אבל באף אחד מהמקרים לא נבנה בקבוצה מערך הגנה ראוי. הביאו בלמים יקרים, הביאו בלמים פחות יקרים – אבל מערך אמיתי בעורף לא נבנה. זה נתון שלא קשור למאמן זר או ישראלי: כל קבוצה גדולה, קבוצה אמיתית, שנבנתה באופן מוצלח, החלה את הבנייה שלה בהגנה. במכבי תל אביב החלו לא אחת את הבנייה בהבאת חלוצים מעולים, וזו היתה טעות בסיסית.

כל שושלת איכותית החלה בשדרה ההגנתית: כולם יודעים את המשמעות של דאגלס דה סילבה ו-וינסנט אניימה להפועל תל אביב במשך שלטון אלי גוטמן, בדיוק כפי שבנה בסוף שנות ה-90 את הפועל חיפה עם דודו אוואט, בן שמעון, אלון חלפון, נג'ואן גרייב ואורן זיתוני כבלם של הקישור. אותם הדברים בהפועל תל אביב שחזרה לקידמת הבמה בסוף שנות ה-90, עם שביט אלימלך, שמעון גרשון ואסי דומב, ואפילו בית"ר עם הכסף הגדול של גאידמק שלא הלהיבה התקפית אך השדרה של גרשון, בנאדו, אלברמן ובואטנג הייתה העוגן ושיחקה בשתי דרגות מעל הליגה.

בכל קבוצה שרוצה לבנות את עצמה נכון זה תנאי הכרחי. במכבי תל אביב הנוכחית, על הסגל הקיים, זה צו השעה. גיא חיימוב עשה יותר מדי סלאלומים העונה בכדי להרגיש את הביטחון ולקבל את האפודה הראשונה. בלמים? מה שקרה בשנתייים האחרונות עם ניבאלדו ופאביצ'ביץ' היה קרוב יותר לקרקס מאשר לשחקנים שמבססים עליהם את ההגנה. משיחות עם מאמנים בכירים שבנו קבוצות גדולות בכדורגל הישראלי, כמו אלי כהן רוני לוי, מקבלים תמונה ברורה לפיה מכבי צריכה להתחזק בלפחות שלושה שחקנים משמעותיים בחלק האחורי - שוער, לפחות בלם אחד ברמה גבוהה ועוד מגן זר. אם היא תתעסק בחלוצים, היא תיפול מהר מאוד.

אלי כהן מבית"ר מסביר: "קבוצה שנבנית לגדולות צריכה קודם כל להעמיד את עצמה על הרגליים ולהיות יכולה להתמודד לאורך תקופה עם כל מצב שיצוץ. לדבר הזה צריך קודם כל משחק הגנה חזק ואגרסיבי, עם שחקנים משמעותיים. מכבי צריכה שינויים פרסונליים גדולים מאחורה, ול"בזבז" את מרבית מכסת הזרים על שחקני ההגנה. היא קודם כל צריכה להתייצב כקבוצה וכמערך - לא יהיה הוקוס פוקוס וכדורגל התקפי ואטרקטיבי, אלא קודם כל קבוצה יציבה מערכתית שקשה לשחק נגדה. את זה עושים קודם כל דרך מערך דפנסיבי איכותי שנותן ביטחון ודוחף קדימה. אין שום דרך אחרת".

את ההצלחה שלו בקפריסין ביסס ג'ורדי קרויף על זרים. בישראל, בדרך כלל, לוקחים אליפות על סמך ישראלים. הזרים האיכותיים הם התוסף, לא המנוע. זה ניואנס שהוא חייב להבין, גם אם לא עד הסוף. במיוחד בקבוצה עם מחלקת נוער אדירה כמו במכבי תל אביב, שחגגה בסוף השבוע עוד אליפות. במכבי תל אביב היחס לשחקני הבית הוא כמעט מכריע. קרויף, שהולך לבנות סביבו צוות אימון זר ויספוג לא מעט אנטגוניזם של זר, יכול להקהות את הביקורת על כך דרך התבססות על צוות מוביל של שחקנים ישראלים: בסיס זר מוביל גם בגזרת השחקנים ייצור תחושה קשה נגד המנג'ר החדש, וכנראה גם לא יהיה נכון מקצועית. בקפריסין רוב ההרכב שלו יכול היה להיות זרים, בישראל יש לו רק חמישה.

כשרואים את מחלקת הנוער של מכבי תל אביב זוכה בעוד ועוד תארים, רק מבינים את עומק הכישלון של המועדון הזה בשנים האחרונות. המאמן שהיה הכי קרוב לתקומה, מוטי איוניר, עשה זאת דרך טיפוח הכישרונות האדירים שמסתתרים במחלקת הנוער. בשביל זה הביאו את קרויף: לטפח את השחקן המקומי, בין אם גדל במכבי או הגיע למכבי. לעקור את האווירה השלילית סביבם, את הציפיות המופרכות, ולבנות מערכת שתפיק מהם את אותה איכות שהם השפריצו בקלות בנוער. עם יהלומים כמו מיכה, דאבור, לוגסי ועוד רבים, אסור לקרויף להיות חתום על עוד דור אבוד. אלי כהן מבית"ר יודע שעד היום מכבי החמיצה הרבה שחקנים כאלה, ומביא משל נהדר לכך: "אם הייתי בונה היום את בית"ר לאליפות הייתי מביא את יובל שפונגין. במכבי תל אביב, עם כל הכאוס, הוא יכול לקרוס כי לא יהיה מי שייתן לו את הגב".

שלושה סגנונות של מאמנים שונים עזבו את מכבי תל אביב בשנים האחרונות - רן בן שמעון, הצמד אבי נמני-יוסי מזרחי, ומוטי איוניר. אי אפשר שלא להעריך את הידע המקצועי, הנסיון וההבנה בכדורגל של כל אחד מאלה שעמדו על הקווים בקדנציות האחרונות, אבל הלחץ הסביבתי של מכבי לא נתן להם את הסבלנות והזמן הראוי להשתית את הדרך שלהם ולתקן טעויות.

ג'ורדי קרויף יבוא עם קלאסה אחרת והוא צריך לשמור עליה גם כשיגיעו ההפסדים, ולדרך שלו לא יהיה גיבוי אמיתי מלמעלה. כשלואיס פרננדז אימן את בית"ר ירושלים הוא שילב בין הדברים - התעצבן מביקורת, אך הלך ב-100% בדרך שלו תוך כדי זילזול במבקרים וללא שום סטייה מכיוון המחשבה. רק כשהוא גילה שבשדרת הניהול הוא מפסיק לקבל גב מלא, הוא הוביל את עצמו לא להמשיך. טון קאנן, מי שמכיר את מנג'ר מכבי תל אביב טוב מכולם, מבטיח שקרויף לא ייפול לבור הזה: "יש לחץ גדול בישראל בקבוצות הגדולות, אבל אולי טוב למכבי תל אביב שהמנהל המקצועי לא ישראלי".

"כשתכירו את ג'ורדי קרויף ותבינו מאיזו מנטאליות הוא מגיע ואולי גם מאיזו משפחה, תגלו שהוא לא עובד על פי הלחץ אלא על פי התכנית הברורה שהוא הגיע איתה מההתחלה", ממשיך קאנן. "התכנית שלו לא תשתנה בשום סיטואציה. וכשאני אומר את זה בנוגע לג'ורדי קרויף, זה לא משנה אם זו מכבי תל אביב, איאקס או ברצלונה. בכל אחד מהמקומות האלה הוא יוכל לעבוד ולהתנתק מהלחץ הסביבתי. הוא מקצוען שקשה להסיט אותו מהדרך".

הטעות הכי גדולה שמאמנים זרים עושים, היא לא להתייחס בכבוד מספיק לליגה הישראלית: הם חושבים שהם בונים טקטיקה מנצחת, סגל נוצץ, אבל שוכחים ללמוד את היריבות לעומק ולהכיר את התהליכים שמניעים את הדבר הזה שנקרא – ליגת העל הישראלית. בהנחה שקרויף לא ייקח מאמן ישראלי, הוא יסבול מחוסר נסיון גדול בכל מה שקשור למאבקים בליגת העל, ניסיון שלאורך השנים פשוט ניצח משחקים והכריע עונות.

בסופו של יום, בשנה הבאה מכבי תל אביב ככל הנראה לא תשחק במסגרת האירופית והמאבק האמיתי יהיה מול קבוצות ליגת העל. קבוצות שבכל שבוע מרביתן יבואו לסגור את המשחק מולה, ישחקו מכוער וינסו לעקוץ במתפרצות. בקצב האיטי של הכדורגל הישראלי קרויף גם עלול להיות מופתע כמה זה משמעותי למכבי וכמה זה יעיל ליריבות שלה. הוא חייב לחשוב על זה כאשר הוא בונה את צוות האימון שלו לעונה הבאה. אם קרויף יתעסק רק במכבי, הוא יכול למצוא את עצמו מחוץ למכבי. בישראל טקטיקה לא מספיקה.

גיורא שפיגל היה אחד כזה במכבי חיפה וזה עלה לו בכך שבמשך כמעט שבע שנות אימון הביא רק אליפות אחת לכרמל. שפיגל מסביר: "אני חשבתי שאם מועדון רוצה להתקדם אל עבר היבשת ולבנות משהו חזק שיוכל שנה אחרי שנה להביא הישגים במפעלים אירופאיים, הוא לא יכול להתאים עצמו לסגנון המשחק של קבוצות שבאות רק להפריע. אפשר להכין מאצ'-אפ נכון להתמודדויות האלה ולהתרכז בהן, אך השורה התחתונה היא שלא תתקדם באמת לשום מקום. בישראל החשיבות של אליפות והישגים מיידים היא לפני הכל, ואולי בגלל זה אני כבר לא חלק מזה".

החלק הקדמי של מכבי תל אביב נואש קודם כל לשחקן יצירתי בקישור לפני שמביאים עוד חלוץ. כל מה שהאריס מדוניאנין לא הביא איתו בשנתיים האחרונות, תצטרך לקבל מכבי ממישהו אחר. לא במקרה הושקע במדוניאנין כסף כל כך גדול. במכבי יודעים היטב שברמת הישראלים אין להם כרגע את השחקן הזה שייקח את הקבוצה עליו (דור מיכה עדיין צעיר עם חובת ההוכחה) ואין בשוק הישראלי אחד כזה פרט לשגרירים כמו גילי ורמוט.

אם מכבי חיפה הגיעה השנה למסקנה ששחקנים כמו גולסה וורד לא בשלים עדיין להוביל אותה וראובן עטר רוצה להתחזק בקשר קדמי ברמה גבוהה, אז על אחת כמה וכמה מכבי תל אביב שכרגע סובלת מאנמיות בעמדה כל כך משמעותית לקבוצה שרוצה לרוץ חזק בשנים הבאות. לא צריך אפילו לנתח את זה יותר מדי, אלא לבחון זאת דרך המבט של הצופה הפשוט סטייל אייל ברקוביץ', שלא מפסיק לומר: "אתה רואה אותם ואומר - כל הכסף הזה ואין שחקן שפשוט ייתן כדור לגול. יש שם התקפה מצוינת ורק צריך שחקן שיידע לנווט את המשחק אליהם ולהעביר את הכדור נכון לחלוצים או לשחקני כנף. ככה הכל תקוע".