אלכסנדר דאלה אואן: סיפורו של גיבור לאומי

לא היה נורבגי אחד שליבו לא נשבר ביולי 2011, אחרי הטבח הנוראי באוסלו בו מטורף אחד רצח 77 בני אדם, רובם ילדים. מימדי הטרגדיה היו כה גדולים, שלא היה ברור כיצד תצליח המדינה לצאת מההלם. אפשר לומר שהאיש הראשון שהצליח להרים במעט את הראש של העם הנורבגי, היה השחיין אלכסנדר דאלה אואן, שמת השבוע מדום לב בגיל 26.

בסוף חודש יולי האחרון, דאלה אואן הפך לאלוף העולם הנורבגי הראשון בשחיה, אחרי שניצח בגמר משחה ה-100 חזה בשנחאי 2011. הוא גבר על שמות גדולים בסגנון החזה כמו ברנטון ריקרד האוסטרלי, קוסקיי קיטאג'ימה היפני וקמרון ואן דר בור הדרום אפריקאי, ועשה היסטוריה. לצד ההישג, הוא קיבל החלטה "לחגוג" את הזכייה שלו בצורה הראויה ביותר. הוא לא צהל למרות האקסטזה, הוא מישש ונישק את הדגל הנורבגי בכל קלוז אפ, ובכה בזמן ההמנון. כשהתראיין לאחר המשחה הסביר שכל מה שעניין אותו היה לשמח את המדינה שלו בימים כאלה ואמר ש"אסור לתת לאיש הזה להרוס לנו את העתיד".

וכך, ביום אחד, אלכסנדר דאלה אואן הפך מספורטאי היסטורי, השחיין הנורבגי הראשון שזכה במדליה בתחרות גדולה כלשהי, לגיבור לאומי - סוג של אריק זאבי הנורבגי, ואף נחשב לאחת ההבטחות הגדולות של המדינה למדליית זהב אולימפית בלונדון 2012. אף אחד לא האמין שגיבור כזה ימצא את מותו פחות משנה מאוחר יותר, ועוד בנסיבות טבעיות.

בתחילת חודש אפריל האחרון המריא דאלה אואן עם נבחרת השחיה הנורבגית למחנה אימונים בתנאי גובה בעיר פלגסטאף, המקום הגבוה ביותר באריזונה שבארצות הברית. המקום בו התאמנו נמצא בגובה של 2,000 מטרים מעל פני הים, ושחיינים, כמו גם ספורטאים מרוב הענפים, נוהגים לעיתים קרובות לנסוע למחנות אימונים בתנאי גובה, בעיקר כדי לשפר את סיבולת הלב-ריאה שלהם.

דאלה אואן הרגיש מצוין במהלך המחנה, ומציוציו בטוויטר והופסטים שלו בפייסבוק, היה ניתן להתרשם מכך. לקראת סוף המחנה הוא כתב: "הכל הולך כאן מצויין. התרגלתי לתנאי הגובה ואני מרגיש טוב". למעריצים שלו בטוויטר הוא כתב: "תשמרו על עצמכם". בציוץ האחרון שלו בטוויטר ביום שני האחרון, קצת לפני מותו הוא כתב: "נשארו לנו עוד יומיים של אימונים ואז אני אחזור לעיר היפה בנורבגיה, ברגן".

למרבה הצער, דאלה אואן לא חזר לנורבגיה וגם לא כתב יותר. חבריו לנבחרת השחיה מצאו אותו בחדר האמבטיה במגורי הנבחרת, ולפי הדיווחים שהגיעו משם הוא כבר היה ללא רוח חיים. מאמן הנבחרת הנורבגית, פטר לוברג, מסר בהצהרה לתקשורת: "אנחנו בהלם ועוברים חוויה מטלטלת. אנחנו חושבים בעיקר על משפחתו של אלכסנדר שהלך מוקדם מדי".

נכון ליום שבו התפרסמה הידיעה, לא נמסר מידע על נסיבות מותו של דאלה אואן פרט לעובדה שהוא מת מדום לב. כנראה שבימים הקרובים יתחילו לעלות ספקולציות באשר למה יכל לגרום למותו. צריך להבין שמחנה אימונים בתנאי גובה מאמץ מאוד את הלב, ועלול לפגוע בספורטאים עם בעיות קרדיולוגיות - השאלה היא אם דאלה אואן סבל ממשהו כזה?

אחרי הכל, רק בתקופה האחרונה נרשמו מספר מקרי מוות של כדורגלנים מדום לב בגלל בעיות מהסוג הזה. המקרה האחרון היה של כדורגלן ליבורנו פיירמריו מארוסיני, וקדמו לו פיל או'דונל ממאת'רוול ודניאל חארקה מאספניול. שחקן בולטון פבריס מואמבה ניצל לפני מספר שבועות ממוות, אחרי שלבו הפסיק לפעום למשך 78 דקות.

בנוסף, אלכסנדר דאלה אואן משך ככל הנראה תשומת לב מיוחדת בזכות מימדי הגוף האדירים שלו, שהזכירו יותר באדי בילדר מאשר שחיין. אמנם לא היו נגדו חשדות לשימוש בחומרים אסורים, וגם ידוע ששחייני חזה הם החסונים ביותר, בעיקר באיזור שרירי החזה. עם זאת, הטוויטר סיפק באוקטובר האחרון ציוץ מעניין של דאלה אואן שכתב: "עברתי בדיקת סמים שלישית ב-23 ימים על ידי פינ"א (ההתאחדות הבינלאומית) ו-ואד"א (הרשמות הבינלאומית למניעת סמים בספורט) - כנראה שממש אוהבים אותי שם".

מה שבטוח, מותו של אלכסנדר דאלה אואן הוא סיפור טראגי במיוחד עבור הספורט הנורבגי והשחייה הבינלאומית, שבשנים האחרונות הרוויחה כוכב חדש בסגנון החזה, סגנון שהשחיינים שעושים אותו בדרך כלל זוכים לפחות כותרות מאשר שחייני הסגנונות האחרים. כמה חבל שאלו היו הנסיבות לכותרות הגדולות שהשחייה מספקת השבוע.

אלכסנדר דאלה אואן מת מדום לב בגיל 26