מאז שהוכרז בתחילת העונה כקפטן של מכבי תל אביב, טל בורשטיין מרוכז במשימה אחת: להמשיך במורשת של קודמו דרק שארפ. הבעיה היא שקצת קשה לו ליישם את זה כל עוד הוא לא מרבה לבלות על המגרש. בניסיון להתמודד עם האמביוולנטיות הזו, נעזר השנה בורשטיין בפסיכולוג ספורט. קל להבין מדוע זקוק בורשטיין לעזרה. אחרי הכל, הניגוד בין תפקידו כקפטן, הדורש ממנו לעודד, לתמוך ולהוביל, ובין העובדה המדכדכת שהוא לא בין השחקנים המובילים על הפרקט, חריף למדי. בורשטיין, בדרכו המעודנת, אינו מכחיש בראיון לוואלה! ספורט את קיומו של הדיסוננס הבוטה.
"אני מרגיש בכושר טוב, אבל עדיין מתמודד עם פחות דקות משחק", הוא מודה, אבל לא מתכוון להרים ידיים: "כקפטן אני צריך להראות דוגמה, אפילו אם אני משחק פחות. אני צריך לעודד מהספסל, להיות אקטיבי ולתת הכל בשביל הקבוצה". עם זאת, הוא מוסיף ש"זה מתסכל, אבל אין מה לעשות, אין שחקן שלא רוצה לשחק יותר, גם 40 דקות".
ניסית לשוחח על זה עם גור שלף או עם בלאט?
"לא".
אבל אתה רוצה לשחק יותר, ונמצא בכושר לא רע, כמו שאמרת.
"כשאני מקבל דקות, אני מרגיש שאני משחק טוב. אני חייב לא מעט לפסיכולוג, כי בשנה שעברה היה לי מאוד קשה עם הדקות. זה הפריע לי. היה קשה להיכנס לקצב משחק ולקבל ביטחון, כשאתה יודע שכל דקה אתה עלול לצאת ואתה לא בשטף של המשחק. השנה הוא עזר לי עם זה מאוד, אבל עדיין זה לא קל. אני חושב שההבדל העיקרי השנה הוא שאני משחק פחות או יותר את אותו מספר דקות, אבל חושב שאני משחק יותר טוב".
אתה מרגיש שאיפשהו אתה לא מוערך מספיק? בעבר אמרת שהאוהדים לא חיברו אף פעם שיר עבורך.
"האוהדים דווקא חיברו לי שיר כשחזרתי".
בעוד הדקות של בורשטיין על המגרש קצרות, העונה ארוכה. עם הליגה האדריאטית, סדר היום של הקבוצה כולל טיסות מתישות, משחקים למכביר, והרבה שעות עם החברים לקבוצה.
עד כמה היה קשה לך, כאיש משפחה, לעשות את העונה הזאת עם שלוש מסגרות, לעומת הפעם הראשונה שעשית אותה?
"זה היה קשה מאוד. אני חייב להגיד תודה לאשתי ולהורים שלי ושלה, שעזרו לה לשמור על השפיות בבית".
מה היה קשה, המשחקים או סופי השבוע בחו"ל, הרחק מהבית?
"לא להיות בבית, לא להיות עם הילדים. זה שוחק אותה ושוחק אותי".
בפן המקצועי, הליגה האדריאטית תרמה לקבוצה או שחקה אותה?
"באיזושהי סיטואציה זה נתן הזדמנות לשחקנים הזרים שלא התלבשו בליגה הישראלית, אבל אין ספק שהעומס והנסיעות והטיסות לא פשוטים. מבחינת לוח הזמנים, אני לא חושב שזה עזר לנו. הוכחנו השנה שכאשר יש לנו יותר זמן להתכונן למשחק אנחנו מגיעים יותר טוב, יותר רעננים, יותר מוכנים פיזית וטקטית. יש דברים שבלאט אמר לנו כל העונה לעבוד עליהם בליגה האדריאטית - לשמור בכל מיני הגנות, סוגי התקפה, פיק אנד רול וחסימות, וזה שיפר אותנו".
הליגה האדריאטית והמשחקים לפני הסדרה מול פנאתינייקוס פגעו בכם בהכנות ובמהלך הסדרה מול פאו?
"אם היו לנו יומיים להתכונן יותר לפני המשחק הראשון, יכול להיות שהיינו מגיעים יותר מוכנים, אבל אי אפשר לדעת. בדיעבד, תמיד אפשר למצוא מה לא היה בסדר. יכול להיות שאם לא היינו משחקים, היינו מגיעים דווקא פחות חדים".
"אנחנו עם שלא יודע לפרגן"
בעוד בורשטיין חווה קשיים, אוחיון הצליח לפרוץ. בורשטיין מודע להשוואה הזו, אך רחוק מלקנא. "אני מת על יוגב, מאוד אוהב אותו. ראיתי אותו כילד שעלה לבוגרים בגליל ומאוד אהבתי איך שהוא משחק, את האופי שלו. גם כשהוא הגיע למכבי קיוויתי שהוא יקבל את הצ'אנס, והוא לקח את זה בשתי ידיים ושתי רגליים. אני הכי שמח בשבילו, והוא יודע את זה".
אתה מופתע ממנו? בלאט הודה כאן בראיון שאפילו הוא הופתע.
"אני לא מופתע מהיכולת שלו, אני מופתע מהמהירות שבה הוא נכנס לעניינים והשתלט על עמדת הרכז. הוא הראה בגרות והגיע לסיטואציה שהייתה מצוינת בשבילו, קיבל את הגיבוי מהמאמן. בשילוב עם האופי והיכולת, ולא פחות חשוב תמיכה ועזרה בו".
עד כמה אוחיון חייב את הצלחתו לתמיכה מפפאלוקאס ומהמאמנים?
"זה קודם כל יוגב. שחקן בלי יכולת, לא חשוב כמה יתמכו וידחפו אותו, לא יכול לעשות את זה. האופי המתאים והיכולת המתאימה שיש ליוגי, בנוסף לגיבוי המתאים והביטחון, הובילו אותו לאן שהובילו".
הרבה אנשים משווים את הפריצה של יוגב אוחיון לפריצה שלך כשהגעת למכבי. אילו עצות אתה יכול לתת ליוגב מהניסיון שלך?
"אחד הדברים שאמרתי לו, זה שלאנשים בארץ יש את הטבע להמליך אנשים ביום אחד, ואחרי שני משחקים לא טובים הם קוברים אותך. אז אמרתי לו: 'תישאר בדרך שלך, תמשיך את מה שעשית ותישאר עם זה. אל תסתכל ימינה ושמאלה, אל תיתן להם להרים אותך ואז להוריד אותך'".
אתה עצמך התחשלת במשך הזמן מהביקורות?
"אין לי זמן לזה אפילו, יש לי שלושה ילדים. הבנתי הרבה דברים במשך הזמן. אני מבין שהתקשורת קובעת את דעת הקהל, אבל לא תמיד יודעת ומבינה על מה היא מדברת. הרבה פעמים זה אפילו לא לבקר מקצועית. התקשורת מנחשת את מה עובר לשחקן בראש, מה המאמן אמר לשחקנים בחדר ההלבשה. אני שומע לפעמים שבתקשורת אומרים מה היה צריך לעשות בתרגיל הזה בהגנה ובהתקפה הזאת. מאיפה אתה יודע? אני לא אוהב את הצהוב שעושים. אתה רואה כותרות ואז אתה נכנס בין השורות ורואה שזה בכלל לא קרוב למה שהתכוונו. אני לא אוהב את זה, אז אני פשוט משתדל להתרחק".
ליאור אליהו אמר לי בראיון לפני כמה חודשים שיש חוסר פרגון. אתה מרגיש את זה?
"זו המנטליות שלנו, במדינה. לא רק בכדורסל ולא רק בתקשורת. אנחנו עם שלא אוהב ולא יודע לפרגן. האם אני מתייחס לזה אחרי כל כך הרבה שנים? יש דברים שמעצבנים אותך באותו רגע. אבל אם פעם הייתי סוחב את זה, היום, בפעמים המעטות שאני מתעצבן, מספיק לי להסתכל על הילדים שלי ואני שוכח הכל".
לא ברור אם שחורציאניטיס יישאר. הוא דעך מבחינה מקצועית.
"אני חושב שבעיקר הפציעה בברך מפריעה לו, ומי כמוני יודע כמה זה מפריע. אני חושב שאם הוא היה כשיר, הייתה לו עונה לא פחות טובה. אני מנסה לדבר איתו כחבר לקבוצה וכשחקן שאני אוהב. ניסיתי כמה פעמים לשוחח איתו".
מה קרה עם פפאלוקאס?
"לא יודע. קשה לי לשים את האצבע. אני חושב שבראש ובראשונה זה גם משום שיוגב נותן עונה יוצאת מהכלל. אבל כנראה שזה כדור שלג, חוסר מזל ודברים שפחות תלויים בו. אני מאוד אוהב ומעריך אותו".
"לא שרקו? לא הייתה עבירה"
מכבי ספגה לא מעט ביקורות העונה, עד הסדרה המדוברת מול פנאתינייקוס בשלב ההצלבה. בורשטיין לא סבור שהיה שם משהו מיוחד: "אמרו שהיוונים פייבוריטים, אבל אנחנו לא הרגשנו שהם הרבה יותר טובים מאיתנו. חטפנו בומבה רצינית אחרי המשחק הראשון, אבל חזרנו מזה יפה מאוד. אבל כמו שקורה בכדורסל, פספוס פה ושם, המשחק הרביעי שהפסדנו, וכולם יודעים כמה זה כאב במשחק החמישי".
מה שמוביל אותי לשאלה הבאה. נעשתה או לא נעשתה עליך עבירה בשניות הסיום במשחק החמישי?
"באותם רגעים לא חיפשתי את העבירה, לא חשבתי על זה, אפילו לא ראיתי את אותן דקות שוב בווידיאו. זה מאחורינו. לא שרקו, אז לא הייתה עבירה. זה לא רלוונטי".
האם העונה של מכבי מהווה הצלחה?
"עד שהעונה לא נגמרת, קשה להגדיר אם היא מוצלחת או לא. נעשה את הסיכום הזה בסופה. הנה דוגמה טובה: אנשים מגדירים כנוראית דווקא את העונה שבה הגענו לפיינל פור במדריד עם צביקה שרף. הפסדנו משחק שהיה לנו בידיים בגביע, ואחר כך את האליפות. שבועיים לפני משחק הליגה כולם אמרו שזו עונה מדהימה, אף אחד לא ציפה שנגיע לפיינל פור, ושבועיים אחרי אנחנו בעונה נוראית. בגלל זה אני אומר: אפשר להגיד שעד עכשיו אנחנו עומדים במטרות שלנו".
כמי שמשחק 11 שנה במועדון, איפה אתה ממקם את העונה הנוכחית והקבוצה הנוכחית?
"אני חושב שהיא במאבק על המקום השני עם הקבוצה של 2001/2".
"הזרים לא מגיעים לפה משיקולים מקצועיים"
כשחקן פעיל כבר לא מעט שנים בכדורסל, החל בנבחרות הנוער, 11 שנים במכבי תל אביב עם שנת הפסקה בספרד וכקפטן נבחרת ישראל, לבורשטיין יש מה לומר על הנעשה בכדורסל הישראלי, אם כי הוא מדגיש שהביקורת שלו אינה על מכבי, אלא על הקבוצות בליגות השונות ועל הזרים, שאולי מכרסמים באפשרות שהשחקנים הישראלים יפרחו ופוגעים בסיכוי הזה.
נראה כי בכדורסל הישראלי שחקנים שמגיעים לגיל 30-31 סופרים אותם כזן נכחד. מדור נבחרת העתודה של 2000 ראינו השנה דעיכה גם של משה מזרחי וגם של יניב גרין, ורק אתה ואפיק נסים עוד זוכים לשחק. מה זה אומר לדעתך על הכדורסל והכדורסלן הישראלי?
"קודם כל, זה מתקשר ישירות לכמות הזרים בליגה. ראשי קבוצות מעדיפים שחקנים זרים משיקולי מס ולא תמיד משיקולים מקצועיים, וגם זה מתחבר לחוסר הערכה לשחקן הישראלי. ושוב, אני לא מדבר כאן בכלל על מכבי. זה לא שהישראלים היו פעם יותר טובים, אבל היו רק שני זרים בקבוצה. אנשים באו לראות כדורסל. המשחק השתנה, והעובדה שנותנים עדיפות לשחקן זר לא משיקולים מקצועיים היא בעיה. כששיחקתי בפואנלברדה לאחר שנים רבות במכבי וספגתי את חשיבות הקבוצתיות, הגעתי לספרד וממש רבתי שם עם הזרים שישחקו עבור הקבוצה וימסרו בשביל לנצח. ניסיתי להגיד להם שקבוצתיות חיונית לניצחונות. אבל שחקנים זרים בקבוצות קטנות לא פעם שיחקו ומשחקים בשביל סטטיסטיקה, כדי להגיע לקבוצות הגדולות".
כקפטן נבחרת ישראל, כשאתה מסתכל למטה לכיוון הנבחרות הצעירות, אתה רואה כישרונות שעולים ותופסים את המקום שלכם?
"בסופו של דבר הם יגיעו.לא יצא לי לעקוב כפי שנדרש כי תמיד צריכים שחקנים למכבי, הפועל ירושלים, קבוצות אחרות".
מה לגבי הקיץ עם הנבחרת, אתה מתכוון להמשיך? שוחחת בנושא עם אריק שיבק?
"שוחחנו. עדיין לא החלטנו סופית".