את המדינה אי אפשר לסגור

לא השתכנעתי מדבריו של אבי לוזון במסיבת העיתונאים שכינס הערב, בה ניסה להשתמש בכוח העצום של יעקב שחר כדי לעזור לו לפתור חלק מהבעיות בענף, אבל לא סיפק תכניות מקצועיות לגבי ההידרדרות של ליגת העל ובריחת הקהל. נכון שחשוב לטפל באלימות, אבל אסור להזניח את המתרחש בכדורגל הישראלי, שגם בו אין לנו הרבה מה להתגאות כרגע.

למען ההגינות, להתאחדות ולעומד בראשה יש חלק בטיפול בנושא האלימות במגרשים, אבל אינני חושב שהגוף הזה יוכל לטפל לבד בכל מה שמתרחש בכדורגל שלנו. בגלל ריבוי האתרים, הדיווחים והצילומים בתקשורת הספורט התקריות במגרשים זוכות להבלטה רבה, אבל אל תטעו: אלימות נמצאת בכל מקום במדינה. לצערי, אני די סקפטי לגבי הצעדים עליהם שמענו הערב, ואם לא יהיה שילוב של כל המערכות - המשטרה, ההתאחדות, בעלי הקבוצות - יחד עם אכיפה רצינית וענישה כבדה, שום ועדה לא תצליח להתמודד עם האלימות הזו במגרשים וברחובות, עם כל הכבוד לשופט בדימוס כזה או אחר.

בתוך כל החדשות הרעות האחרונות אפשר לראות גם דברים טובים, כמו התייחסות הפוליטית הרצינית לגל האלימות הנוכחי. אולי זה הזמן שיטפלו באלימות במדינה, כי המצב שקיים ברחובות רק מגיע בסוף השבוע למגרשים אבל משפיע על כל המדינה לאורך כל השבוע ולא זוכה להתייחסות עד שקורה אירוע יוצא דופן.

יש שאומרים שצריך לסגור את הכדורגל, אבל זה הפתרון הקל. לסגור את המדינה אפשר? הרי גם היא אלימה. יש הרבה גופים וענפים אחרים שראינו בהם אלימות. אסור לפגוע רק בכדורגל, ואולי אחרי כל מה שקרה הגיע הזמן לקבל תכניות לשיפור החברה, התרבות והדרך שלנו. אנחנו אולי נכשלנו, אבל בואו ננסה לעשות משהו אחר, שהדור שרואה אותנו כרגע יוכל בעתיד ליהנות מאיכות חיים אחרת.

כבני אדם אנחנו נוטים לייחס ענישה לילדים, אבל היא נמצאת בטבעו של כל אדם שנרתע ממנה בכל גיל. אם לא יהיו מערכות שייכנסו פנימה, לתוך הגורמים לאלימות הזו כמו שוטרים סמויים ומערכות אכיפה משפטיות כדי להרחיק אנשים אלימים מהמגרשים, שום תכנית לא תעזור. בתוך כל המערכת הזו אני מקווה שיהיו גם אנשים מקצועיים, שיוכלו לתת את דעתם ולשפר את כל תהליך קבלת ההחלטות הקיים.

הדבר הכי חשוב כרגע הוא לא לאבד את המומנטום הזה כדי לשנות את הדברים. אסור לתת לו להתמסמס. אומנם עכשיו זה נמצא בכותרות אבל ככל שהזמן יחלוף מבלי שייכנסו לעומק הבעיה לטיפול שורש אמיתי, גם הנושא הזה ירד מסדר היום הציבורי, כמו בהרבה תחומים אחרים בהם ניסינו לשנות דברים ונכשלנו. אם כבר הגענו לנקודה הזו, אסור לנו לחזור עכשיו לאחור. כי האלימות לא התחילה בחודש האחרון, ואף אחד לא טיפל בה בצורה רצינית כבר הרבה מאוד שנים.

מעבר לכך שקיימת בעיה בכך שההתאחדות תוביל את המהלך הזה לבדה, קיים חוסר אמון נרחב בציבור ובקרב אנשי הספורט במערכת הזו, שיקשה על לוזון לבצע דברים משמעותיים. הציבור לא מאמין ולא חושב שההתאחדות היא הכתובת הנכונה לפתרון, ושמי שנמצא שם כיום מסוגל לבצע אותו. התשובה צריכה להגיע מגוף חיצוני שייבחר על ידי ארגון השחקנים, בעלי הקבוצות וההתאחדות, ויטפל בנושאים כאלו ואחרים של אלימות ובעיות בענף, שיוקם באופן דמוקרטי ויהיה מקובל על כולם וייתן מענה משפטי לכל בעיות הספורט.

לוזון חשף את הפתרון שלו לבעיות באלימות בכדורגל