ברוכים הבאים למשבר העמוק ביותר של ברצלונה בעידן טיקי-טאקה. מאז מינויו לא הפסיד פפ גווארדיולה שני משחקים בעלי משמעות ברציפות. בתחילת הקדנציה הפסידה בארסה בקרקוב ל-ויסלה במוקדמות ליגת האלופות, אחרי שההתמודדות כבר הוכרעה, ומיד לאחר מכן נכנעה במחזור הראשון בליגה מול נומאנסיה. בשלהי אותה עונה הפסיד הרכב של מחליפים בשני משחקים לא רלוונטיים בליגה. הפעם, תוך ארבעה ימים, ירדה בארסה מנוצחת בשני משחקים קריטיים במיוחד. פיאסקו נוסף בגומלין מול צ'לסי ביום שלישי עלול לגרום לעונה הכושלת הראשונה של גווארדיולה, אשר עדיין לא האריך את חוזהו במועדון, על אף שרמז שלשום עד כוונתו לעשות כן.
התשישות של מסי
"השחקנים שלי מותשים" אמר אתמול פפ במסיבת העיתונאים. הוא התחיל להתלונן על עייפות כבר לפני מספר שבועות, אבל בעונות הקודמות רצף המשחקים לא היה קל יותר, ובארסה עמדה במשימה. איש לא נראה אמש עייף ומותש יותר מאשר ליאו מסי, וזה הזמן לשאול אם הנכונות של גווארדיולה לתת לכוכב הארגנטיני שלו לשחק 90 דקות בכל המשחקים הייתה הגיונית. זה לא סוד שמסי תמיד רוצה להיות על המגרש, אך האם אין זה מחובתו של המאמן להסביר לו שלכל אחד יש גבולות? בעונת שיא אישית, כבש מסי בכל 14 משחקי הליגה בקאמפ נואו בהם שותף, פרט ל-0:0 מול סביליה בו החמיץ פנדל בתוספת הזמן. בכל פעם שהכדור של מסי נשק לרשת ביתית ליקטה בארסה שלוש נקודות. יותר מכך מאז ההפסד לאוסאסונה אשר גרם לפער לטובת ריאל בפסגה לצמוח ל-10 נקודות, יצאו הקטלונים לסדרה של 11 ניצחונות ליגה רצופים. מסי נעדר מהקרב מול חיחון בשל השעיה, אך בכל היתר כבש לפחות שער אחד.
שני המאזנים הסטטיסטיים העוצמתיים האלה הסתיימו אתמול במשחק מול היריבה החשובה מכולן. מסי אמנם בישל מצב אדיר לצ'אבי במחצית הראשונה, אך פרט לכך נראה צל של עצמו. אחרי שהשקיע מאמץ עצום בסטמפורד ברידג', נדמה כי לא נותרו לארגנטיני כוחות פיזיים ונפשיים להתעלות ברגע בו הקבוצה הייתה זקוקה לו יותר מכל. תאמינו או לא, אבל מסי לא בעט לכיוון השער של איקר קסיאס עד הדקה ה-89, אז שיחרר נגיחה חלשה. אפשר לשבח את ההגנה של ריאל שחילקה את השמירה עליו באופן מצוין, אך ברור לחלוטין כי ביום סביר מסוגל הפרעוש לפרק כל אחד שעומד בדרכו. אתמול היה מבחינתו יום חלש במיוחד, וכך גם של רוב חבריו בבלאוגרנה. העייפות ניכרה היטב על צ'אבי, שדייק "רק" ב-80 אחוזים ממסירותיו, ועל אנדרס אינייסטה שלא הורגש בפרקים ארוכים מההתמודדות.
גווארדיולה נושא באחריות להתשת שחקניו. לזכותו חייבים לציין כי לא הזכיר את העובדה החשובה של יום מנוחה נוסף לו זכו הבלאנקוס שהפסידו במינכן ביום שלישי. תסמכו על ז'וזה מוריניו שהיה מדבר על כך רבות לו המצב היה הפוך. כעת צריך פפ לאסוף את השברים לקראת הגומלין מול רוברטו די מתאו ביום שלישי, וגם כאן יהיה לריאל יום נוסף להתאוששות. לוח המשחקים של אופ"א פגע בבארסה, וריכז שלושה משחקים קריטיים בשישה ימים. אלא שפפ ידע מראש שכל העונה שלו תלויה בשבוע הגורלי הזה. במבחן התוצאה אפשר לקבוע שהוא לא התכונן לכך כראוי.
ההימור הכושל על טייו
בהרכב של ברצלונה היו אתמול שלוש הפתעות מהותיות, ושתיים מהן כשלו. ההימור על טיאגו דווקא היה סביר יחסית, גם אם הקשר הצעיר היה רחוק מלמצות את הפוטנציאל הגדול שלו. אחרי הכל, הוא היה זה שבישל לכריסטיאן טייו את הצ'אנס הענק להשוות במחצית השנייה. טייו בעט לשמיים, בזבז עוד מספר הזדמנויות נוחות, ובאופן כללי אלבארו ארבלואה הסתדר איתו בקלות יחסית. יש להודות - הבחירה של פפ בקיצוני השמאלי בן ה-20 תמוהה ביותר.
על הכישרון של טייו אין עוררין והוא כבר הביא למפנה במספר משחקים של ברצלונה העונה. למעשה, בחודשיים האחרונים נדמה היה כי גווארדיולה לא משתמש מספיק בשירותיו. מדובר בשחקן שראוי וזקוק לתקופת הרצה משמעותית על מנת לבחון את התאמתו למערך של בלאוגרנה, אבל הוא לא קיבל אותה. גווארדיולה העדיף שחקנים אחרים על פניו במשחקים קלים יחסית, בהם ניתן היה לתת מנוחה לכוכבים הגדולים, ביניהם גם מסי. דווקא אתמול, במשחק כה כביר, פתח טייו בהרכב בליגה בפעם השלישית בקריירה. לא פלא שהמעמד היה גדול עליו. הילד פשוט לא בשל דיו, והתפקיד הטראגי שהוא שיחק בהפסד, עם הביקורת הנוקבת שתבוא בעקבותיו, עלול להשפיע לרעה על המשך דרכו בקבוצה. זה לא הגיע לו.
אמנם נכון שאלכסיס סאנצ'ס נפגע בלונדון ולא היה כשיר לפתוח, אבל ססק פברגאס עמד לרשותו של המאמן. באמצעות שילובו היה משיג גוארדיולה את הגמישות ההכרחית שכה מאפיינת את קבוצתו. עם טייו מקובע במשבצת שלו, חילופי המקומות בחלק הקדמי לא היו יעילים מספיק, וזו הסיבה המרכזית לכך שאינייסטה לא בא לידי ביטוי.
החסרון הבולט של פיקה
אולם עם כל הכבוד לבעיות בהתקפה, המחדל האמיתי התרחש בעורף. בעונה שעברה, אחרי גמר הגביע, כבר דסקסנו כאן את הבעיה הקשה של ברצלונה בכדורי גובה, כאשר רק ג'רארד פיקה, אריק אבידל, סרג'יו בוסקטס וקרלס פויול מסוגלים להתמודד עם הגבהות. אבידל לא כאן, ואתמול הושאר על הספסל גם פיקה ולא בפעם הראשונה החודש. הניפוי של הבלם, אשר כבר החלים מהפציעה לפני יותר משבועיים, מוזר בלשון המעטה. קשה להאמין, אבל בוסקטס היה אתמול השחקן של ברצלונה אשר גובהו יותר מ-178 סנטימטרים. אצל ריאל אותו הגובה בדיוק, 178 סנטימטרים של פאביו קונטראו ואנחל די מריה, הוא המינימום. כל היתר גבוהים וחסונים הרבה יותר. אמנם בחוד זה אף פעם לא היווה בעיה עבור בלאוגרנה, אך בצד השני של המגרש העסק שונה בתכלית. כבר בדקה השלישית גבר כריסטיאנו רונאלדו בקלות על פויול במאבק על כדור קרן, ורק הדיפה פנטסטית של ואלדס מנעה שער בנגיחה.
כעבור 14 דקות, היה זה פפה שהתרומם ללא בעיות מול אדריאנו הקטנטן. פויול, שלא הצליח להרחיק את הכדור ואפשר לסמי חדירה לדחוק פנימה, בוודאי לא יזכור את פתיחת המשחק לטובה, אך השאלה המרכזית שצריכה להישאל היא מדוע פיקה לא היה על המגרש. לו הייתה ריאל ממשיכה להגביה כדורים לרחבה, מצבה של ברצלונה יכול היה להיות חמור אפילו יותר.
הבלאנקוס לא עשו זאת, וככל שעברו הדקות הם נסוגו יותר ויותר לאחור, עד שבמשך רוב שלבי המחצית השנייה המצב הזכיר בונקר. ההרכב של מוריניו, עם די מריה, מסוט אוזיל וקארים בנזמה, היה טוב והתאים לשמירה על כדורים ופיתוח התקפות מסודרות, אך עם הזמן עברה ריאל לשליחת כדורים ארוכים חסרי תכלית, וזה היה הזמן הנכון להענישה. ייתכן מאוד שגם שחקני ברצלונה היו בטוחים מדי שהלחץ יישא פרי. הרי הם כבר היו בעמדת פיגור מוקדם פעמיים העונה מול ריאל, בברנבאו הן בליגה והן במשחק הראשון בחצי גמר הגביע ויצאו עם ידם על העליונה. ניתן היה לחוש במידה מסוימת של שאננות במהלכים רבים של ברצלונה. שחקניה לא לגמרי הפנימו שהם נקלעו ליום חלש, ושער השוויון של סאנצ'ס, שנבע מהמהלך הגאוני היחיד של אינייסטה במשחק, הרגיש להם טבעי ומוצדק. ההפנמה הזו נחתה עליהם אחרי השער של רונאלדו, אותו בישל אוזיל במשחקו הטוב ביותר עד כה מול ברצלונה. הפליימייקר הגרמני עשה עבודה נהדרת ביצירת לחץ על מובילי הכדור של בארסה, והוא גם זה שסידר את הניצחון עם הכדור הפנומנלי לפורטוגלי.
רונאלדו, מצידו, לא רק פתח פער של שער על מסי בקרב על מלכות השערים והשיאים בליגה הספרדית, אלא גם הוכיח שהוא עדיף העונה מבחינה פיזית ומנטלית. הרי גם כריסטיאנו לא נח לרגע ושיחק 90 דקות כמעט בכל המשחקים של הבלאנקוס. עליו, לעומת הארגנטיני, לא ניכרה אמש התשישות.
השמיים בכו
המכה השנייה הוציאה לחלוטין את הרוח מהמפרשים של בארסה. בדקות האחרונות היא נראתה קבוצה שבורה, מתוסכלת ומיואשת. הבטחון העצמי של השחקנים נעלם כלא היה. המעבר החד משאננות לתבוסתנות הוא שמאפיין יותר מכל את הכישלון של בארסה בקלאסיקו הראשון שמוריניו מנצח ב-90 דקות, בניסיון מספר 11.
לקראת הסיום נדמה היה כי בברצלונה כבר שומרים כוחות לקרב מול צ'לסי, ויכול להיות שיש בכך משהו. על המאבק הזה מול הכחולים תקום ותיפול העונה הנוכחית. הדחה תכתיר אותה לפיאסקו בקנה מידה עצום, ואז יישאלו השאלות על תום עידן השליטה של טיקי-טאקה. הפרשנים הפיוטיים יכולים להגיד שהגשם הכבד שירד על סטמפורד ברידג' ביום רביעי ועל קאמפ נואו היה סמלי. השמיים בכו יחד עם הקטלונים. אבל בואו לא נקדים את המאוחר. אמנם היה זה השבוע הקשה בקריירה של גווארדיולה כמאמן, אך בכל זאת מדובר בשני משחקים בלבד. הקבוצה הטובה בתבל ממש לא אמרה את המילה האחרונה שלה.