אתה לא מוגן בבונקר

"כיצד תרגיש אם ריאל תיקח אליפות מבלי לנצח את ברצלונה?", נשאל ז'וזה מוריניו אחרי ההפסד בקלאסיקו בברנבאו בסיבוב הראשון. "ארגיש מצוין!", לא היסס לענות המיוחד. האמנם? האם העובדה כי זכייה בתואר הנכסף הושגה מבלי לשבור את רצף הכישלונות מול היריבה המושבעת לא תקלקל את העונה המדהימה את הבלאנקוס? את התשובה לשאלה זו חייבים לחלק לשניים.

בטווח הארוך, מוריניו צודק לחלוטין. בחלוף מספר שנים, אנשים זוכרים אך ורק תוצאות משמעותיות ומכוננות באמת. כמו 2:6 במאי 2009, 0:5 בנובמבר 2010, וגם 0:3 אדיר של רונאלדיניו וחבורתו במדריד בנובמבר 2005. תנסו להיזכר, למשל, מה היו התוצאות בין שתי היריבות בעונת 2004/05 כאשר פרנק רייקארד הצעיד את בארסה לאליפות הראשונה שלו, תוך שהוא שובר בצורת מסתכלת בת שש שנים עבור הבלאוגרנה. לא מצליחים? למען הפרוטוקול, היו אלה שני משחקי קלאסיקו נהדרים. בארסה ניצחה 0:3 בקאמפ-נואו, ריאל השיבה עם 2:4 בברנבאו. אפילו מייקל אואן כבש אז, אבל גם מעריציו השרופים של החלוץ האנגלי יתקשו לציין זאת מבלי לעיין בארכיון.

מה היו תוצאות הקלאסיקו בשנות ה-90' העליזות. כמעט כל האוהדים יודעים על ה-0:5 הנפלא של בארסה בינואר 1994 משלושער מיתולוגי של רומאריו, וה-0:5 הנגדי של הלבנים עם שלושער של איבן סמוראנו כעבור שנה פחות יום. כולם יודעים שמיכאל לאודרופ היה בצד המנצח בשני המקרים. עם זאת, אני מוכן להתערב על לא מעט כסף כי אף אחד לא יזכור אפילו תוצאת קלאסיקו אחת נוספת מהעשור המפואר הזה. כולם זוכרים את קבלת הפנים של לואיס פיגו, כאשר "הבוגד" הפורטוגלי שב לקאמפ-נואו וכמעט חטף בקבוק וויסקי בראש. אבל כיצד הסתיים הביקור ההוא? את זה אתם כבר לא יודעים בקלות.

המצב כיום בספרד מזכיר מעט את מה שחשה בורוסיה מנשנגלדבאך במאבק האיתנים מול באיירן מינכן ב-1974. קבוצת הפאר של הנס וייסוויילר ראתה את הבווארים מניפים את צלחת הבונדסליגה במשך שלוש שנים ברציפות. בעונת 74/75' נשברה ההגמוניה של באיירן, ועוד איך. גלדבאך שבה לפסגה, בעוד באיירן דישדשה במקום העשירי המביש. האם אתם חושבים שלמישהו מאוהדיה אכפת היום שבאותה שנה מופלאה לא ניצחה גלדבאך את באיירן, הפסידה לה 2:1 בבית וסיימה ב-1:1 במינכן בגלל פנדל שוויון של גרד מולר בתוספת הזמן? ממש לא. בשיעור ההיסטוריה הזה יש רק דבר חשוב אחד – הצלחת חזרה למנשנגלדבאך.

אז במבט לרחוק תוצאת הקלאסיקו לא צריכה להשפיע על מורשתו על מוריניו יתר על המידה. אם יסיים במקום הראשון, הוא יירשם בדפי ההיסטוריה כמי שקטע את רצף ההצלחות המטורף של פפ גוארדיולה, כמושיע הבלאנקוס האולטימטיבי. אלא בטווח הקצר העסק שונה בתכלית, ופיאסקו נוסף מול ברצלונה ישאיר טעם מר בפיהם של שחקני ריאל ואוהדיה. הפחד המתמיד ממפגשי הקלאסיקו, הברכיים הרועדות, הציפיה הפסימית לתבוסה שמתממשת בדרך כלל כנבואה שמגשימה את עצמה – כל אלה לא יתפוגגו במקרה של הפסד הערב, גם אם ריאל תשמור על המקום הראשון. בטווח הקצר תהיה לכך השפעה משמעותית על הלך הרוח בעונה הבאה. בטווח קצר עוד יותר, השתיים עשויות להיפגש כבר ב-19 במאי באליאנץ ארנה בקלאסיקו הגדול מכולם בגמר ליגת האלופות. כדי שריאל תרגיש שהיא מסוגלת לזכות בגביע העשירי המיוחל מול החבורה של גווארדיולה, היא זקוקה לתוצאה טובה באמת בקאמפ-נואו כמו אוויר לנשימה.

נקודת הפתיחה של מוריניו עלולה לשחק לרעתו. ריאל נהנית מיתרון ארבע נקודות בפסגה, והפורטוגלי יודע היטב כי תיקו מכריע כמעט סופית את מאבק האליפות. הביקור בבילבאו יהיה קשה ביותר, אבל מול סביליה, גרנאדה ומיורקה הלבנים חייבים לקחת תשע נקודות ללא בעיות מיוחדות. במקרים כאלה, כפי שהוכיח "המיוחד" לא פעם, הנטייה הטבעית שלו היא לסגור את המשחק. זו הסיבה בגינה קיבל מוריניו תדמית לא הוגנת בעליל של בונקריסט.

המשחק הזכור ביותר בהקשר זה היה, כמובן, בקאמפ-נואו בחצי גמר ליגת האלופות ב-2010, אז הגיעה אינטר עם יתרון שני שערים והתגוננה במשך 90 דקות. ההרחקה של טיאגו מוטה, והכדורגל ההתקפי המצוין בסן-סירו במשחק הראשון, לא ישנו את דעתם של מאות מיליוני אוהדים שהאשימו את מוריניו באנטי-כדורגל. בפועל, מדובר במאמן מגוון מאוד מבחינה טקטית, אשר מתאים את הסגנון והמערך ליריבה שמנגד ולסיטואציה. לעתים, כמו באותו משחק מפורסם של אינטר, אין לו ברירה, והוא גם יוצא עם ידו על העליונה. "אתם קוראים לי מאמן של תארים? אני אומר תודה על המחמאה", אמר על כך העונה.

כלפי חוץ משדר מוריניו כי התדמית הבעייתית לא מטרידה אותו כלל. עם זאת, ברור שהוא רוצה שישפטו את עבודתו באופן הוגן. אין ספק שהוא רוצה להיזכר כפרובוקטור, כאלוף המשחקים הפסיכולוגיים. זה הטבע שלו. מאידך, לא מתחשק לו להיכנס להיסטוריה כממשיך דרכו של הלניו הררה – פשוט כי זה לא נכון.

הערב (מוצ"ש, 21.00, ערוץ5) יש לו הזדמנות מצוינת לשבור את המיתוס השגוי אחת ולתמיד. ריאל מדריד נותנת עונה פנומנלית, בעיקר מבחינה התקפית. כבר הערב היא יכולה לשבור את שיא הכיבושים בליגה הספרדית בכל הזמנים. 107 הרשתות עד כה מהווים ממוצע של 3.24 שערים למשחק – נתון דמיוני בכל קנה מידה. כריסטיאנו רונאלדו נאבק עם ליאו מסי על תואר שיאן השערים בעונה ספרדית בכל הזמנים. באירופה יש לבלאנקוס 33 שערים ב-11 משחקים. זו יכולה להיות אחת העונות הגדולות בהיסטוריה של קבוצה כלשהי.

כדי שהתסריט האופטימי מבחינת ריאל יתממש, חסר רק דבר אחד – ניצחון בקאמפ-נואו. ניצחון כזה, במיוחד אם יושג בתצוגת כדורגל מרהיבה, יהיה החשוב ביותר בקריירה של מוריניו. הוא יפתור את הבעיה התדמיתית של המאמן עצמו, יחסל לעד את הפחדים של שחקני ריאל, ועשוי לפתוח את הדיון אשר נכון לעכשיו כלל לא רלוונטי – האם ריאל הנוכחית גדולה יותר מזו של אלפרדו די סטפאנו בשנות ה-50'? היום זה נשמע אידיוטי, אבל אם תובס ברצלונה במבצרה, וריאל תניף בסיום העונה גם את גביע האלופות, זו בדיוק השאלה שתעלה על פני עמודים רבים מאוד ב"מארקה" וב"אס". יש רק בעיה "קטנה" אחת. את הניצחון הזה יהיה קשה מאוד להשיג. כי מעבר לבעיות הפסיכולוגיות, ברצלונה עדיין קבוצה טובה יותר מריאל.

הקושי לא אמור להרתיע את מוריניו. הוא כבר הימר לא פעם על טקטיקה הגנתית בקלאסיקו, ובכל המקרים האלה נכשל. הוא אף ספג ביקורות על כך מכוכביו, וכריסטיאנו רונאלדו טען אחרי המשחק הראשון בחצי-גמר ליגת האלופות לפני שנה: "אני לא אוהב את הגישה, אבל צריך להסתגל למה שמבקשים ממני". ההרחקה השנויה במחלוקת של פפה סיפקה למוריניו תירוץ להפסד 2:0, אולם גם החלוץ הפורטוגלי יודע היטב מה היתה הסיבה המרכזית לכישלון.

עם שלוש בעיטות לעבר השער במשחק ביתי קשה לנצח, למרות שדידייה דורגבה הוכיח ביום רביעי שלפעמים גם כדור אחד למסגרת עשוי להספיק. ביום שלישי קיבל הפורטוגלי הוכחה נוספת כי בונקר עם ריאל הנוכחית לא נכון ולא משתלם לעשות, כאשר ניסה לסגור משחק מול באיירן וספג שער מוצדק בדקה ה-90. אסור לו בשום אופן להסתמך על התקדים שחוללה השבוע צ'לסי. הערב יגרום הימור על מערך הגנתי כמעט בוודאות לצמצום הפער בפסגה לנקודה. המורל יירד לשפל, הלחץ לפני הגומלין מול הבווארים יעלה מאוד, ובמצב כזה הנסיעה למפגש עם הבאסקים של מרסלו ביילסה בעוד שבוע וחצי תהפוך לגיהינום.

במשחק הראשון בגביע הספרדי העלה מוריניו מערך הזוי ואבסורדי, וההפסד גרם לסערה עצומה במועדון. הריבים עם השחקנים התפרסמו בעיתונות, ועצם מעמדו של המאמן הוטל בספק. פרשן "מארקה" פרנסיסקו אורטי פירסם אחרי הפיאסקו מאמר שכותרתו "שבעה החטאים של מוריניו". הסעיף הבולט התייחס לטקטיקה הגנתית. "ריאל מדריד, שניצחה כבר 22 משחקים העונה ונהנית מאחד הסגלים הטובים באירופה, התנהלה כמו קבוצה נחותה. היא הכירה בעליונות של ברצלונה, ושלחה רק כדורים ארוכים חסר תכלית שהלכו לאיבוד", הדגיש אורטי. עוד ניסיון פרנואידי כזה, וכל הישגי העונה העצומה הזו ילכו לעזאזל – בטווח הקצר.

ריאל חייבת לזכור כי המחצית הטובה ביותר שלה מול בארסה בעידן גוארדיולה היתה במשחק הגומלין בגביע העונה. ההפסד הביתי העלוב חייב את מוריניו להמר, ובמחצית הראשונה בקאמפ-נואו ב-25 בינואר היתה ריאל נהדרת. היא תקפה ללא פחד, שלטה במגרש ולא איפשרה לקטלונים לפתח משחק. בסופו של דבר היא גם ירדה להפסקה בפיגור 2:0 אחרי שספגה שני שערים מהירים, ודווקא במחצית השניה – הפחות טובה – הצליחה להשוות ל-2:2. אבל זה לא משנה.

המחצית הזו, בקלאסיקו האחרון עד כה, צריכה ללמד את מוריניו ושחקניו כי הם יכולים, באמת ובתמים, להאמין ביכולתם להשיג תוצאה מכוננת במגרשה של ברצלונה. העיתון "אל-פאיס" שיבח את הגישה החיובית של המאמן וטען: "אוהדים לעולם לא ישרקו בוז על הפסדים מסוג זה". פרשן "אס" אלפרדו רלאנו הדגיש: "לריאל יש שחקנים טובים מספיק כדי לנצח את ברצלונה, אבל הם יעשו זאת רק אם יאמינו בכוחם, כמו במשחק הזה. אם יתמידו ללכת בכיוון זה, הדבר בהחלט אפשרי".

פער ארבע הנקודות בפסגה עלול לשחק לרעתו של מוריניו, אבל הוא חייב לנצל אותו לטובתו. במשחק פתוח ומשוחרר, הפסד סביר יותר מניצחון בגלל עדיפות היריבה, אבל גם סיכויי ההצלחה קיימים בהחלט. ההצלחה הזו תכתיר עונה היסטורית, בעוד הפסד לא יהרוס את תקוות האליפות, בתנאי שריאל תצא בהרגשה כי נתנה פייט ולא הרטיבה כהרגלה את המכנסיים. העובדה כי לא תאבד הערב את המקום הראשון בכל מקרה חייבת לסמן למוריניו ללכת נגד הטבע שלו ולהמר על כל הקופה.

אל תשחק בונקר, ז'וזה! תנסה לרשום את התוצאה המכוננת שתכניס את המשחק הזה לרשימה לצד ה-2:6 וה-0:5. יכול מאוד להיות שתפסיד, אבל תעניק לנו חוויה בלתי נשכחת ותחזק את קבוצתך לקראת המשחקים החשובים שמחכים לה עד לסיום העונה. רק כך תוכל להפוך כבר עכשיו לאחד מגדולי המאמנים של ריאל בכל הזמנים, ולא לבונקריסט שתמיד נכנע לגוארדיולה. אל תחשוב שתהיה מאושר אם תיקח אליפות בלי לנסות לנצח את בארסה, כי בטווח הקצר זה פשוט לא נכון.

כדורגל ספרדי בוואלה! ספורט