אריאן רובן חשב שחווה ועבר כבר הכל בכדורגל. בכל זאת, הוא כבר בן 28 והספיק לעבור באימפריות כמו צ'לסי וריאל מדריד וגם התמודד עם אינספור פציעות. אבל כנראה שאת המשחק ברבע גמר הגביע הגרמני מול שטוטגרט ב-8 בפברואר הוא לא ישכח עוד הרבה זמן. לא זו בלבד שהכוכב ההולנדי סופסל, נשלח להתחמם כבר בדקה ה-52 ולא שותף בסופו של דבר, אלא שגם באיירן מינכן נראתה פשוט מצוין וניצחה 0:2 על אף שהגיעה למשחק לאחר חזרה לא טובה מפגרת החורף הארוכה.
לאחר המשחק, תואר ב"וולט" כי רובן רץ מחדר ההלבשה לאוטובוס במהירות הרבה יותר גבוהה מזו שבה ערך את החימום, כשבדרך הוא כבר מנגף מעליו כל עיתונאי שניסה להתקרב. כמו כן, נכתב שם כי "נגד שטוטגרט עשה יופ היינקס את הדבר שכואב לרובן יותר מכל דבר אחר: לא נתן לו לשחק. רובן, שבשיאו הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, פתאום לא משותף ולא מכיר את המצב הזה. זה כמו שאמרגן או מנהל להקת U2 יגיד לבונו במהלך טור שהיום הלהקה תופיע בלעדיו. זו בדיוק התחושה שרצה בראש של רובן אחרי משחק כזה".
הסיפור הזה הוא רק אחד מיני רבים באחת העונות ההפכפכות ביותר בקריירה של אריאן רובן. עונה שבה לצד הבזקי גאונות טהורים ויכולת פנומנלית, הגיעו גם משחקים רעים מאוד, חולשה במשחקים גדולים והרבה סימני שאלה לגבי אופיו וכמובן שגם לגבי מצבו הרפואי כשהתחילו דיבורים וספקולציות על כך שייאלץ לפרוש בגיל צעיר ושלא חושפים בפני הציבור את מצבו הרפואי המלא. יחד עם זאת, הוא עדיין הדמות המרתקת ביותר בבאיירן מינכן ואולי אחת המרתקות בכדורגל העולמי כולו. שחקן שיכול לכבוש שלושער בכל משחק נתון ולהוביל את באיירן מינכן לזכייה בליגת האלופות, אבל גם שחקן שיכול לבעוט פנדל בצורה אומללה ולהחמיץ משלושה מטר במשחק על האליפות.
ויווה לה דיווה
המשחק בשטוטגרט היה בסך הכל הבולט מבין כמה משחקים בהם פתח על הספסל ועלה כמחליף, אבל הוא מקרה מייצג מאוד. אריאן רובן מתעב את הספסל, שונא לשבת מחוץ למגרש ואפילו מתעצבן כשהוא מוחלף בדקה ה-85 כשבאיירן מינכן מובילה 0:5. הגישה הזו גרמה להרבה בוץ לצאת מחדר ההלבשה ולהיזרק לכיוונו של רובן. אם לאור המצלמות ומול המיקרופונים כולם הגנו עליו, פרט לריברי שמתח עליו ביקורת אחרי ש"גנב" שער למריו גומז ב-1:4 על ורדר ברמן בתחילת דצמבר, ציטוטים עלומי שם דיברו בצורה שונה לחלוטין.
במספר כותרות ענק, כיאה לכל דבר שקורה עם באיירן מינכן, דיברו שחקנים על רובן וחשפו לא מעט מהיחסים הבעייתיים שלו איתם. בין השאר הם דיברו על כך שהוא מתבודד, לא חברותי ולא שייך לאף אחת מ"המאפיות" בקבוצה שנחלקות בין השחקנים הגרמנים, הברזילאים, המזרח אירופים, הצעירים וכמובן צוות הצחוקים של פרנק ריברי. במילים אחרות, הם חשפו סוג של דיווה. הפרט אולי הפוגעני ביותר מכותרות הענק הללו היה שאותם שחקנים סיפרו כי כל השחקנים מכנים את רובן מאחורי גבו בכינוי "אלייניקוב", ככל הנראה על שמו של כדורגלן העבר סרגיי אלייניקוב וכסוג של משחק מילים גרמני שכולל את המילה "allein" שמשמעותה 'בודד', 'סוליסט'. כמו כן, הם סיפרו שרובן מרגיש מבודד בעיקר לאחר עזיבתם של מארק ואן בומל ולואיס ואן חאל ההולנדים.
גם הפרשנים מסביב החלו לכתוב נגד רובן, כשהבולט והחריף ביותר שיצא נגד ההולנדי היה נשיא הכבוד של המועדון פרנץ בקנבאואר. הקייזר הגיע לאולפן "סקיי90" וירה שם לכיוונו של רובן צרורות: "הוא אגואיסט הרבה יותר משחקנים אחרים. אפשר לראות את זה אחרי שהוא כובש שער, כשהוא לא רץ לחבר שבישל לו בשביל הנימוס ולומר תודה, אלא רץ להודות למשפחה שלו ביציע. כך הוא גורם לכל הקבוצה לרוץ אחריו. בשלב מסוים זה גורם לשחקן אחר שמשחק איתו לומר לעצמו: 'אם אני מוסר לך כדור ולא מקבל על זה את ההכרה, אז בפעם הבאה תיקח את הכדור ותסדר לך בעצמך את השער'. רובן חייב להתחיל לחשוב קצת על החברים שלו לקבוצה".
הביקורת הגיעה אפילו למאמנו בכרונינגן יאן ואן דיק, שהגיב בנחרצות. "אריאן תמיד היה אותו דבר וכבר כילד הוא שיחק בצורה בה הוא משחק היום", אמר האיש שקלט את הכישרון הצעיר בבוגרים ב-2000/1. "הוא אגואיסט, אבל זה הוא וזה הכישרון שלו. אם יש למישהו בעיה עם זה כדאי שימכור אותו כי האגואיזם שלו זה מה שהופך אותו לשחקן ענק כמו שהוא. צריך להבין שהוא לא מסוגל לשבת על הספסל. אם יושיבו אותו על הספסל, הוא ירצה לעזוב. הוא לא שחקן בשביל ספסל. אני מכיר גם את אריאן וגם את אביו האנס מצוין והם אנשים ידידותיים ונחמדים. עד היום אני שומר איתם על קשר דרך הפייסבוק".
התקשורת אשמה! באמת?
ההתקפות התכופות על רובן לא הגיעו רק על רקע אישי, אלא גם על רקע מקצועי. הקבוצה נראתה נהדר בלעדיו, כשתומאס מולר שיחק על קו ימין, ריברי מצד שמאל וטוני קרוס מתחת לחלוץ. פרשנים רבים תהו האם באיירן מינכן טובה יותר עם רובן או בלעדיו, כשרבים הגיעו למסקנה שהתשובה השנייה היא הנכונה. כך למשל, בסקר שערכו ב-sport1.de ב-6 בפברואר בקרב 26,691 מצביעים עלו הנתונים הבאים: 43.6 אחוזים הצביעו על כך שבאיירן עדיפה ללא רובן, בעוד 37.6 אחוזים בלבד טענו את ההפך, כש-18.8 אחוזים טענו שהוא צריך לשחק רק בהתחשב ביריבה ובשיקולים נוספים.
כלומר, רק מעט יותר משליש מאוהדי הקבוצה סברו כי הכוכב הגדול של באיירן מינכן בכלל צריך לפתוח בהרכב באופן קבוע. נתון די מדהים. ללא ספק, העונה חל פיחות במעמדו הכללי של רובן, כשכרגע ברור שמצב ה"רוברי" הרגיש ששילב בינו לבין פרנק ריברי, פחות רלוונטי ושהצרפתי הוא כרגע הכוכב הבלתי מעורער של באיירן.
מי שמיהר להגן על רובן בצורה חריפה כהרגלו היה לא אחר מאשר נשיא המועדון אולי הנס, שמצא בקלות את האשמים אחרי ניצחון 0:2 מרשים על שאלקה לקראת סוף פברואר. "התקשורת אשמה, ובעיקר ה'בילד'", אמר הנס והמשיך: "כלי התקשורת כאן מנהלים ציד מכשפות אחרי שחקנים והפעם זה רובן. אם לא היו כותבים ומדברים עליו את הדיבורים המחורבנים הללו בשבועות האחרונים, הוא היה כובש היום לפחות עוד שניים או שלושה שערים. גרמתם לו לשחק עם הכדור פחות ולמסור אותו יותר, גם כשהוא צריך ללכת לבד לפעמים. אז הנה לכם הוכחה שאתם יכולים להשפיע על המשחק גם מבחוץ".
גם רובן עצמו הגיב לביקורת כשאמר: "כל הדיבורים עלי לא נכונים וזה מעצבן אותי. אין לי כבר כוח להגן על עצמי מפני כל השטויות שאומרים עלי. כל מי שמוציא דברים החוצה מחדר ההלבשה או מבקר אותי הוא חסר מושג. הצרה היא שאנשים קוראים את זה וחושבים שהדברים נכונים. אני מקבל גיבוי ותמיכה מהמאמן, מההנהלה, מחברי לקבוצה ומההנהלה וזה הדבר היחיד שמעניין אותי".
למרות הכל, הוא יישאר בבאיירן
לאחרונה היה רובן, כמו באיירן מינכן כולה, בכושר פשוט אדיר. הוא כבש שבעה שערים ובישל שניים תוך שבוע בשלוש ההצגות של הקבוצה מול הופנהיים (1:7), פ.צ. באזל (0:7) והרטה ברלין (0:6) והוסיף שערים חשובים גם מול מארסיי בליגת האלופות ונירנברג בליגה. אלא שבמאני טיים, כמו בכל העונה, הוא פשוט קרס והלך שלושה צעדים אחורה.
ההשפלה שבטראש טוק הבוטה מנבן סובוטיץ' מתגמדת לעומת האכזבה והדיכאון מהפנדל הגרוע מול דורטמונד (הפעם הראשונה בה הוא מחמיץ פנדל בבאיירן) וההחמצה מול שער ריק לקראת הסיום, שהעניקו לגלבהשוורצה את האליפות על מגש של כסף. כמובן שהאכזבה העצומה הזו שוב זיכתה אותו בביקורת מבקנבאואר, שאמר: "יש חוק לא כתוב בכדורגל שאומר שמי שהוכשל לא צריך לבעוט את הפנדל. אולי רובן לא שמע עליו או שהוא לא הגיע עדיין להולנד".
בשיחה עם וואלה! ספורט, מסכם כתב באיירן מינכן של "וולט" יוליאן וולף את העונה של הפנומן ההולנדי בצורה נוגה: "לרובן הייתה עונה לא כל כך טובה. היו לו רגעים מצוינים ולשם שינוי הוא לא סבל מכל כך הרבה פציעות כמו בשנים האחרונות. אבל במשחקים הגדולים (נגד דורטמונד ומנשנגלדבאך) הוא לא היה מספיק טוב וספג ביקורת מכל כיוון. באיירן מינכן כבר לא תזכה באליפות השנה ומבחינת רובן זה רע מאוד. אין ספק שריברי הרבה יותר דומיננטי ממנו העונה והוא גם שחקן הרבה יותר טוב כרגע. עדיין, אני חושב ששניהם, כמובן יחד עם בסטיאן שווינשטייגר, הם כוכבי הקבוצה".
בקיץ 2013 יסיים רובן את החוזה שלו בבאיירן מינכן, שעל פי הדיווחים כבר הגיעה איתו ועם אביו (שמשמש גם כסוכנו) לסיכום על החוזה החדש וכעת כל מה שמפריד בין הצדדים זו החתימה הרשמית. אמנם וולף טוען שהגעתו של כישרון הענק שרדאן שאקירי לא תשפיע על מעמדו של רובן ולא תלחיץ אותו, אבל כמובן שחלק מעמיתיו בתקשורת הגרמנית מיהרו לקפוץ על ההחתמה של הכוכב השוויצרי כמשהו שנועד לערער את מעמדו.
קשה להאמין שזה יקרה, אבל מה שבטוח הוא שרובן ימשיך לספק עוד הרבה עניין לכלי התקשורת בגרמניה. עכשיו, מקווים בבאיירן מינכן שיחזור לספק מעט יותר יציבות מאשר עד כה העונה. מה שבטוח הוא שאף אחד לא יתפלא אם אריאן רובן יכבוש שלוער מול האקסית שלו ריאל מדריד או שיהיה הגרוע ביותר במגרש. אחרי הכל, זה מה שהופך אותו לשחקן הכי מרתק באירופה.
ליגת האלופות בוואלה! ספורט
