בליגה משלו: אסף רביץ בין האטלנטי לפסיפי

    הפועלים למען הכוכבים

    מה קנדריק פרקינס תורם להגנת אוקלהומה סיטי? מי השחקן שעושה לוויד ולברון חיים קלים? עד כמה ברנדון באס מסייע לטריו של בוסטון? אסף רביץ עם הכוכבים הפחות נוצצים ב-NBA

    אסף רביץ

    עונת NBA רוויה בכל כך הרבה סיפורים טובים, כך שאין כמעט דרך לא לפספס כמה מהם. הכי קל לפספס סוג מסוים של שחקנים - כאלה שמשחקים בקבוצות הגדולות, בדרך כלל ליד הכוכבים הגדולים, ופשוט משחקים טוב לילה אחרי לילה. חלקם עושים את זה כבר שנים, אחרים ביצעו השנה קפיצת מדרגה ויש גם כאלה שרק הגיעו לליגה וכבר מתמקמים בעמדת השחקן המשלים האיכותי. אז במילותיו של קריין "חוק וסדר" - אלה הסיפורים שלהם. או לפחות של חלק מהם.

    עוד בוואלה! NEWS

    צפו: ירדן ויזל ומיטל ברונר בשופינג כחול-לבן בתל אביב

    בשיתוף HONDA
    לכתבה המלאה

    קנדריק פרקינס

    מהשחקנים שקשה מאוד להראות את התרומה שלו במספרים. קנדריק פרקינס (צילום: AP)

    הסנטר של אוקלהומה סיטי כבר רגיל להיות צלע חמישית. בבוסטון הוא השלים את החמישייה יחד עם ארבעת הגדולים ולחלק גדול מההכרה שלו זכה בהיעדרו. גם אצל הת'אנדר פרקינס הוא הצלע החמישית לצד שלושת הסקוררים וסרג' איבקה שעשה לעצמו שם בזכות העובדה שהוא מוביל את הליגה בחסימות בפער ענק. המספרים של פרקינס אף פעם לא היו מרשימים והשנה עוד קצת פחות, הוא מהשחקנים שקשה מאוד להראות את התרומה שלו במספרים. הסיבה היא שהתרומה המרכזית שלו קשורה למימדים שונים של הגנה בצבע - נטרול שחקני פנים של היריבה, מניעת חדירות בעזרת מיקום, שינוי זריקות.

    בסלטיקס הוא היה חלק מקבוצת הגנה גדולה אז תשומת הלב ליכולותיו הייתה גבוהה יותר, באוקלהומה סיטי הוא חלק מקבוצת הגנה די אנדרייטד בגלל קצב המשחק הגבוה והאיבודים שמאפשרים נקודות קלות. השיפור הגדול בהגנת הת'אנדר ביחס לעונה שעברה הוא בירידה באחוזי השדה של היריבה, כאשר התחום בו הם הטובים בליגה הוא אחוזי קליעה של היריבה בין 1-3 מטר מהסל. זה נראה נתון שולי, אך הוא מעיד על קבוצה שקשה מאוד לקלוע מולה סל בצבע, וזה אחד הנתונים ההגנתיים החשובים לפלייאוף. לחסימות של איבקה יש חלק חשוב בכך, אבל גם למיקום והפיזיות של פרקינס שפעמים רבות מייצרים עבור איבקה את הזמן להגיע לחסימה. במשחקים האחרונים פרקינס, שהוריד משקל ושיפר ניידות בקיץ, מצליח לתרום יותר גם בהתקפה בזכות תנועה נכונה שמפנה אותו לדאנקים.

    ברנדון באס

    מאז שהפך לשחקן חמישייה בוסטון נראית הרבה יותר טוב. ברנדון באס (צילום: AP)

    גם המחליף של פרקינס בתפקיד הצלע החמישית בבוסטון זקוק להכרה. באס הוא מהשחקנים שלא ברור איך עדיין לא מצאו את הסיטואציה הנכונה עבורם ואיך הם מרוויחים פחות מעשרות שחקנים שוליים. הסיבה שזה לא ברור היא שיש לו כל מה שצריך כדי להפוך לשחקן משלים אידיאלי עבור קבוצה רצינית. בקיץ אורלנדו ויתרה עליו כדי להחתים את "ביג בייבי" דיוויס על חוזה גדול פי 2 וארוך הרבה יותר, לקח למג'יק מעט מאוד זמן להבין שלא רק שבאס טוב יותר, זאת בקושי תחרות.

    באס קלע בספרות כפולות ב-32 מתוך 43 המשחקים שלו במדי בוסטון. הקליעה שלו מחצי מרחק היא מניה בטוחה, הוא יודע גם להגיע לטבעת ואחוזי העונשין שלו נהדרים. ההגנה שלו טובה מהצפוי, בעוד שהוא עדיין לומד את שיטת הרוטציות של דוק ריברס הוא נחשב לשומר אישי איכותי, בטח ביחס לציפיות. בחודש האחרון ריברס החליט להכניס אותו לחמישייה ליד קווין גארנט, ולמרות שזה אומר שבוסטון משחקת ללא סנטר אמיתי התוצאה היא שהסלטיקס משחקים טוב יותר. המאזן שלהם מאז שבאס הפך רשמית לשחקן חמישייה הוא 13 ניצחונות ו-5 הפסדים, שרובם הגיעו במסע חוץ מפרך. פתאום גם יתרון הביתיות בפלייאוף נראה ריאלי.

    מריו צ'אלמרס

    שיפר את הקליעה, חזר לחטוף כמו פעם ויעיל יותר מהפוינט גארד הפותח של היריבה. מריו צ'אלמרס (צילום: AP)

    קשה לבלוט במיאמי ליד וויד ולברון, הרבה יותר הגיוני להפוך לרול פלייר יעיל. למזלו של צ'אלמרס, הוא יודע לעשות בדיוק את זה. לפני העונה, עם ההצטרפות של שיין באטייה למייק מילר וג'יימס ג'ונס, התחושה הייתה שהכיוון של מיאמי הוא יותר שימוש בשני הסופרסטארים כפוינט גארדים לצד שחקני כנף. אבל צ'אלמרס פשוט היה טוב מכדי לאפשר למישהו לנגוס לו בדקות, לא באטייה ולא הרוקי המבטיח נוריס קול.

    סופר מריו עשה זאת, קודם כל, על ידי שיפור גדול ביכולת הקליעה. הוא קפץ מ-40 אחוזים מהשדה ו-36 מהשלוש בעונה שעברה ל-46 ו-40 השנה. אך יש בו הרבה מעבר ליכולת לנצל מבטים פנויים. בפתיחת העונה, הוא ניצל עד תום את ההיעדרות של וויד כדי לקבל נתח משמעותי יותר מניהול המשחק וחזר להיות חוטף מצוין כפי שהיה כרוקי. הנתון המרשים ביותר של צ'אלמרס הוא שבמדד היעילות הוא מנצח את היריב שלו - הפוינט גארד הפותח של היריבה, שזו העמדה העמוסה ביותר בליגה. הסיבה המרכזית לכך היא שהוא, בעזרת ההגנה הקבוצתית של מיאמי, כופה על היריב שלו אחוזים נמוכים ואיבודים רבים. בשנה שעברה, למרות ששיחק מול מחליפים, הוא היה הרבה פחות יעיל מהיריב שלו. עבור ההיט, כל שחקן מעבר לשלושת הגדולים שמצליח להיות יעיל יותר מהיריב שלו זה בונוס עצום.

    קאווי לאונרד

    בדרך הבטוחה לקריירה נהדרת כרול פלייר קלאסי. קאווי לאונרד (צילום: AP)

    סן אנטוניו יכולה לפרנס כתבה שלמה של שחקני משנה מוצלחים, דני גרין וטיאגו ספליטר שווים לפחות אזכור בכתבה כזאת. אבל ככל שהעונה מתקדמת מתברר שהשחקן הטוב והחשוב ביותר בין שחקני המשנה של הספרס הוא הרוקי לאונרד, שניתן כבר להצהיר עליו כשיחוק נוסף של אר. סי. ביופורד. לשלישייה הזאת יש חלק מרכזי בכך שהטרנד הבולט בליגה כרגע הוא להמר על סן אנטוניו כאלופה מפתיעה, הפוטנציאל שלהם ביחס לכלום ששחקני המשנה נתנו בהפסד מול ממפיס בפלייאוף העונה שעברה מבטיח הרבה.

    לאונרד נבחר על תקן סטופר הגנתי שיצטרך לשפר את היכולת ההתקפית שלו. בעוד שאכן ניתן לראות את האיכויות שלו בהגנה, כבר בחודש הראשון שלו בליגה הוא כיכב במשחק בו עצר את רודי גיי על נקודה אחת, בחודש האחרון הוא מפתיע כל פעם מחדש באיכויות ההתקפה והאול-אראונד שלו. המספרים שלו בחודש מרץ כוללים 11.6 נקודות באחוזים הבאים - 56.2 מהשדה, 42.9 מהשלוש ו-87.9 מהעונשין. הקליעה שלו מבחוץ התגבשה מהר מהצפוי, אליה הוא מוסיף תנועה נפלאה בלי כדור וקבוצת המוסרים הנפלאה שיש לספרס מסדרת לו ליי-אפים קלים כל משחק. לכך הוא מוסיף גם 6.9 ריבאונדים, מהם 2.2 בהתקפה, ו-1.6 חטיפות. בקיצור, הוא בדרך הבטוחה לקריירה נהדרת כרול פלייר קלאסי.

    פול ג'ורג'

    נשאר לו בעיקר לבצע סוויץ' מנטלי ולהרגיש כמו כוכב. פול ג'ורג' (צילום: AP)

    לעומת ארבעת הקודמים בכתבה, ג'ורג לא חוסה בצל כוכבים כי אין באינדיאנה כוכבים של ממש. אך דני גריינג'ר כן נחשב לשם הגדול בקבוצה, רוי היברט הוא אולסטאר ודיוויד ווסט היה כזה, לכן יש כאלה שרואים בג'ורג' חלק יחסית שולי מהחבורה המגוונת והמצליחה הזאת. בפועל, המצב שונה - החצי חיפושית נחשב לכוח העולה בפייסרס ובמשחקים רבים הוא השחקן הטוב בקבוצה. הבעייה המרכזית שלו, כפי שצפוי משחקן שנה שנייה, היא חוסר יציבות. ברגע שהוא ילמד לבטא את היכולות שלו בכל ערב הוא יהפוך לשחקן גדול בליגה. הפוטנציאל שלו נמצא באזור של שחקן שביצע בדיוק את השדרוג הזה השנה - ג'יימס הארדן, שגם אליו לא כל כך שמו לב בעונה שעברה.

    קשה למצוא חסרונות אצלו. הוא אתלט ענק שצמח בקיץ לגובה של שחקן פנים עם יכולות של שחקן חוץ, נחשב כבר עכשיו לאחד משומרי הפרימטר הטובים בליגה, מייצר הרבה האסל בעזרה בהגנה, נהדר במשחק ריצה, קולע טוב מבחוץ, מוסר ומקבל החלטות ברמה גבוהה. הוא לא מגיע מספיק לטבעת במשחק עומד וגם לא לקו העונשין (73 אחוזים מהזריקות שהוא לוקח הן מבחוץ), אבל כן יש לו יכולת לשים כדור על הרצפה ולהשתמש בפיק נ' רול. עושה רושם שנשאר לו בעיקר לבצע סוויץ' מנטלי ולהרגיש כמו כוכב, משם הדרך למעלה תהיה קצרה.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully