פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האימפריה עוד תחזור

        השחקנים גדולים על היריבות, הקהל התאהב מחדש ודפורטיבו לה קורוניה דורסת את הליגה השנייה, בדרך לברנבאו ולקמפ נואו

        לפני כשלושה שבועות יצאה דפורטיבו לה קורוניה למשחק חוץ נגד גוודלחארה - קבוצה צנועה עם אצטדיון שמכיל כ-8,000 מקומות ושעלתה בפעם הראשונה לליגת המשנה בקיץ הקודם. עבור אוהדיה, מפגש בגובה העיניים עם קבוצה בסדר הגודל של דפור הפך לאטרקציה של ממש. מנגד, גם האוהדים של לה קורוניה התכוננו להגיע בכמות בלתי מבוטלת.

        בגוודלחארה התרגשו מאוד וימים לפני המשחק הוציאה הנהלת המועדון הודעה רשמית בה נאמר: "האירוע מושך תשומת לב שמעולם לא נראתה כאן. ביום אחד מכרנו את כל 1,300 הכרטיסים שנועדו לאוהדי דפורטיבו ואנחנו מתכוננים לפתוח יציע זמני עם 1,800 מקומות נוספים. הציפייה היא לכמות הגדולה ביותר אי פעם שהגיעה למשחק בגוודלחארה".

        עם כל הכבוד לגוודלחארה הצנועה, הסיפור כאן – כולל ההתרגשות הגדולה – הוא זה של דפורטיבו שאוהדיה נוסעים העונה למשחקי חוץ בכמויות עצומות יחסית לכדורגל הספרדי. קבוצת צמרת במשך שנים ארוכות, מחזיקת הגביע הספרדי ב-1995 וב-2002, אלופת ספרד ב-1999/2000 וקבוצת ליגת האלופות לכל דבר, שהדרדרה ודווקא בליגת המשנה בספרד מצאה מחדש את טעם החיים.

        אוהדי דפור ברחובות גוודלחארה

        למרות שהפכה לקבוצה גדולה ב-20 השנים האחרונות, קשה להאמין שירידת הליגה של דפורטיבו לה קורוניה בתום העונה שעברה הפתיעה מישהו. "הנשירה לליגת המשנה הייתה דרמטית וכואבת, אבל היא הגיעה אחרי מחלה ארוכה", כתב העיתונאי סיד לאו.

        רוב השחקנים מסופר דפור הגדולה כבר עזבו או פרשו, כשמנואל פאבלו וחואן ואלרון נותרים השרידים האחרונים ממנה, הרכש לא הוכיח את עצמו וצרות כלכליות רוקנו את הקופה. בספרד התייחסו לירידת הליגה הזו בכובד ראש, אבל לא בהפתעה גמורה. אחרי סלטה ויגו, סראגוסה, ריאל סוסיאדד ואתלטיקו מדריד, הגיעה גם תורה של דפורטיבו לה קורוניה אחרי 20 שנה בליגה הבכירה.

        יחד עם זאת, באצטדיון ריאזור ידעו לעכל את המציאות החדשה במהירות והציבו מטרה מיידית: להימנע בכל מחיר מהתרגלות לחיים בליגה השנייה. האמצעי: חזרה מהירה ללה-ליגה כמובן. כאילו לומר "אנחנו לא שייכים לכאן, נקלענו לכאן בטעות". אחרי שהדמעות שפרצו בתום ההפסד 2:0 לולנסיה במחזור האחרון בעונה שעברה יבשו, חואן ואלרון הוותיק הבטיח: "בעונה הבאה נחזור לליגה הבכירה, המקום בו אנחנו ראויים להיות". הבטיח ובינתיים מקיים.

        התחושה הזו חלחלה גם לאוהדים, שאחרי שנים של דשדוש בליגה הראשונה, התגייסו בהתלהבות. שבועיים לפני שריקת הפתיחה לעונת 2011/12 כבר היו לדפור 24 אלף מנויים, כמות גדולה יותר מאשר בזמן המקביל בעונה שעברה בה היא שיחקה בליגה הבכירה.

        שחקן דפורטיבו לה קורוניה חואן ואלרון (GettyImages)
        אחרי שהדמעות יבשו, ואלרון הבטיח: "בשנה הבאה נחזור לליגה הבכירה, המקום אליו אנחנו שייכים". הבטיח ובינתיים מקיים (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        למרות החשש מהתמכרות לדשדוש בליגה השנייה והנחישות להימלט ממנה, ההתאלקמות של דפור לא הייתה קלה. חלק מהרכש - שחקנים מנוסים כמו בורחה פרננדס ואיוסה, או הפורטוגלים הכשרוניים ברונו גאמה ודיוגו סלומאו – עדיין לא התאימו את עצמם לקבוצה, המאמן חוסה לואיס אולטרה לא החליט מהי הטקטיקה המועדפת עליו ואחרי 10 משחקים, במאזנה של הקבוצה כבר היו ארבעה הפסדים.

        בשלב הזה, כשהדבר הקל ביותר היה להשלים עם הבינוניות, דפור התעוררה והחלה לנצח, לנצח ולנצח. ה-1:2 על ברצלונה ב' באמצע פברואר, היה הניצחון התשיעי ברציפות שלה - שיא מועדון - ומתוך 42 הנקודות האחרונות בקופה, היא אספה לא פחות מ-39.

        לקחו לה 20 מחזורים לעלות למקום הראשון בטבלת ליגת המשנה, אבל מאז, דפורטיבו לה קורוניה לא ירדה ממנו והפער רק הולך וגדל. מועמדות לעלייה כמו ויאדוליד, אלמריה, הרקולס וסלטה ויגו מתגוששות היום על המקום השני שמוליך לעלייה אוטומטית לליגה הבכירה, בעוד נראה שהכרטיס השני כבר מובטח לקבוצה מצפון חבל גליסיה.

        הניצחונות על הדשא הם חלק הארי, אבל לא פחות חשוב הוא האמון של האוהדים בקבוצה. מספר המנויים של דפורטיבו עומד העונה על למעלה מ-25,200 - יותר מ-11 קבוצות בליגה הראשונה או אם תרצו - מקום עשירי בספרד בכמות מנויים למרות שהקבוצה משחקת בליגת המשנה. ככה חוזרים בגדול.

        שחקן דפורטיבו לה קורוניה, פראן, מול שחקן סלטה ויגו, אלברט סלאדס, בשנת 2000 (GettyImages)
        הדרבי הגליסיאני הוא שוב משחק גדול. דפורטיבו נגד סלטה ב-2000 (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        עם שבע נקודות יתרון על פני המקום השני ו-11 על פני המקום השלישי, דפורטיבו לה קורוניה דוהרת בנעימים בחזרה למפגשי ליגה עם ריאל מדריד, ברצלונה ושות'. המאמן אולטרה מנהיג כדורגל הרבה יותר אופטימי מזה של קודמו בתפקיד מיגל אנחל לוטינה (בשתי העונות האחרונות תחתיו דפור כבשה פחות משער למשחק), והדרך למעלה סלולה.

        ריקי הוותיק שלא היה טוב דיו בשביל להוליך חוד בליגה הראשונה, עושה את זה בליגת המשנה והוא והחלוץ הצרפתי-טוניסאי, לסאד, הפיקו העונה 18 שערים משותפים. חואן ואלרון בן ה-36 מנווט בקישור, דייגו קולוטו מצטיין במרכז ההגנה ואנדרס גוארדדו המקסיקני גדול על הליגה בה הוא משחק העונה.

        האוהדים והשחקנים הנלהבים מרגישים את העלייה בקצות האצבעות והם ממתינים לה בקוצר רוח, אבל לפני כן יש להם עוד דבר אחד לו הם מצפים: ב-15 באפריל תצא הקבוצה לאצטדיון בלאידוס, לדרבי הגליסיאני נגד מי שמעטרת היום את המקום השני בטבלה, סלטה ויגו. משחק העונה של הליגה השנייה, אבל רמת עניין כמו בימים היפים של שתיהן בלה-ליגה. ניצחון שם יהיה בבחינת יריית הפתיחה לחגיגות החזרה של סופר דפור לליגה הבכירה.