אין ספק שהערב ראינו בקרית שמונה עד כמה הניסיון משחק תפקיד אצל קבוצה והשחקנים שלה ברגעים בהם הם נמצאים במעמד מסוים ותחת עומס של ציפיות. במשחק שלה נגד בני יהודה ראינו היום קרית שמונה שמתקשה לבצע מהלכים פשוטים, אותם היא ביצעה בקלות יחסית לאורך כל העונה, ושגם איבדה סבלנות וכך את חלק מהדרך.
העובדה לפיה כולנו כבר בירכנו אותם בשבועות האחרונים ואמרנו שהם זכו באליפות, כנראה הלחיצה את השחקנים שנמצאים במערכת. הם כבר רוצים שזה יהיה רשמי והציפייה והרצון להגיע כבר לקו הסיום, הביא בשבוע האחרון את אותה יכולת לא מספיק טובה, גם בגביע וגם היום.
בניגוד לרוב מהלך העונה, קרית שמונה התעקשה היום לנסות לחדור לרחבה של היריבה דרך המרכז עם כדרורים מיותרים ולא ניצלה את הכוח שהיה לה לאורך זמן ארוך שני המגינים אלעד גבאי ודושאן מאטוביץ' שגם הניסיונות דרכם היו עקרים. הדרך הטובה והנוחה ביותר לנצח קבוצה שמצופפת מאחור היא לתקוף דרך האגפים, אבל קרית שמונה רצתה לנצח בכל מחיר, איבדה את הדרך והפסידה את היום המיוחד שלו היא ציפתה.
צריך להדגיש: בקרית שמונה יכולים להיות רגועים, הם יזכו באליפות. פער הנקודות שהקבוצה צברה במהלך העונה הסדירה יספיק לה ולשמחתה אין בסביבתה קבוצות כמו הפועל תל אביב ומכבי חיפה. אם אחת מהן הייתה מצויה היום במאבק עיקש מולה, היותן מועדונים עם מסורת, בתוספת לניסיון של השחקנים שלהן, היו משפיעים מאוד על המאבק ויוצרים עבורן יתרון.
נכנעו לרצון
26.3.2012 / 23:29