מי אמר שכל ההתחלות קשות?

בהיותה האליפות הראשונה של המועדון, במכבי נתניה זוכרים היטב את 1971. נתניה סיימה את העונה בפער של 11 נקודות על פני השניה שמשון תל אביב, כשצריך לזכור שהליגה אז התנהלה בשיטה של שתי נקודות. בקנה מידה יחסי להיום, הפער שווה 19 נקודות. נתניה הבטיחה לעצמה את התואר כחמישה מחזורים לסיום העונה, כאשר השחקן המוביל שלה וכדורגלן העונה של אותה שנה היה מוטל'ה שפיגלר, שכבש 25 שערים ב-30 משחקים. הקשר האגדי אלברט גזל אמר על אותה עונה: "זאת אליפות שהכרענו אותה מהר מאוד כי ניצחנו משחקים גם כשלא שיחקנו טוב בעזרת הגנה חזקה של כולם, בעיקר שרגא בר. זאת הייתה יריית הפתיחה לשנים הגדולות של נתניה ולמסורת של אליפויות לאורך שנות ה-70 וה-80 שבנתניה מתגעגעים אליהן מאוד. ככל שהאליפות הזאת הייתה קלה, הכישרון האמיתי של נתניה יצא רק בשנים שאחריה".

הדמיון לקרית שמונה: האליפות הזאת של נתניה היא הדומה ביותר לאליפות של קרית שמונה. הפער הגדול מהמקום השני, הזכייה הראשונה באליפות ובעיקר יחס השערים. נתניה סיימה עם יחס שערים של 18:44, כאשר קרית שמונה סיימה את הליגה הסדירה ביחס שערים של 15:42. זה הזמן לציין כי לקרית שמונה יש פוטנציאל להיות האלופה שסופגת את ממוצע השערים הנמוך ביותר בליגה. השיא היום עומד על 0.5 שערי חובה למשחק, והוא שייך למכבי תל אביב 1953/4.

האליפות של 1980 תמיד זכורה כפחות אטרקטיבית מבחינת מכבי נתניה. זאת הייתה האליפות הרביעית של הקבוצה מעיר היהלומים, כשסיימה בפער של 10 נקודות מהשנייה הפועל תל אביב. ושוב, זה קרה בליגה של שתי נקודות, 19 נקודות בקנה מידה יחסי להיום. דוד לביא היה מלך השערים של נתניה באותה עונה, אך מי שהיה כדורגלן העונה הוא עודד מכנס: "זאת הייתה תחילת הדרך לנתניה הגדולה של שנות ה-80", אמר מכנס, "כל החבר'ה מהעיר ומהתיכון הבשילו יחד עם הוותיקים והייתה קבוצה אדירה, יחד עם בני לם, גריאני ופודי חלפון. קשה מאוד היה לשחק נגדנו, הכרענו משחקים די בקלות ועשינו גם עונה מצויינת באינטרטוטו, שאז נחשב למשהו מאוד משמעותי".

הדמיון לקרית שמונה: זאת היית תחילת התקופה ההתקפית של נתניה בשנות ה-80, אליפות שלוותה בהרבה מאוד שמחה ושערים בחלק הקדמי. קרית שמונה הבקיעה 42 שערים ב-31 משחקים עד עתה, והיא אחת מעשר אלופות עם ממוצע השערים הנמוך ביותר בתולדות הליגה. יחד איתה נמצאות הפועל באר שבע עם צמד האליפויות בשנות ה-70, הכח רמת גן בשתי האליפויות שלה ועוד שתי אליפויות של הפועל תל אביב ב-1966 וב-1988.

האליפות שבה הגה מוטל'ה שפיגלר את ה"נתניה ועוד 15". התפוצצות כל הכישרון הגדול שהיה במכבי נתניה בתואר החמישי בתולדותיה. נתניה דרסה את הליגה מתחילתה וכבר בשלב מוקדם של העונה עלתה לפער של 15 נקודות מהדולקות אחריה. כבר היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שהקבוצה תזכה באליפות. זאת אותה נתניה שעד היום מתווכחים מי הייתה הקבוצה הגדולה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, הקבוצה הזו או מכבי חיפה של 1994\1993. מכנס מבהיר: "העונה הכי מדהימה שלנו. הכל התחבר, רקדנו על המגרש ובאמת לא היו לנו יריבות. אני חושב שעוד לפני סוף הסיבוב הראשון היה ברור לכולם שנזכה והורדנו הילוך בסיבוב השני, אך עדיין הבקענו ושיחקנו כדורגל איכותי".

הדמיון לקרית שמונה: גם כשמדברים על העונה הכי גדולה של נתניה, היא הגיעה בסופו של דבר ל-68% אחוזי הצלחה. אמנם, היא הורידה הילוך בסוף, אבל זה משהו שקרה גם לקבוצה של רן בן שמעון, וכאן מגיע קרדיט גדול לצפוניים. קרית שמונה סיימה את הליגה הסדירה עם יותר מ-70% הצלחה. רק לשם הדגשה, בית"ר ירושלים הצליחה להגיע להישג הזה רק פעם אחת בכל שש האליפויות שלה (באליפות הראשונה ב-1986/7). אחוזי ההצלחה גבוהים יותר משתי אליפויות של מכבי חיפה, תשע אליפויות של מכבי תל אביב ושש אליפויות של הפועל תל אביב.

כמו במקרים קודמים, האליפות הראשונה של בית"ר ירושלים בדרך לעוד שש בעשרים השנים הבאות. שנים של כמעט אליפות וסגנות כמעט נצחית הסתיימו באליפות מוחצת בעונת 1987, עם פער של 15 נקודות מהשנייה בני יהודה. זאת הייתה בית"ר הגדולה של השלישייה מלמיליאן, אוחנה וסמי מלכה, כאשר הקבוצה אירחה את משחקיה הביתיים באיצטדיון בלומפילד, שעזר לה מאוד בעיקר בשל העובדה שהייתה מפוצצת בכישרון ושחקנים טכניים. מאמן הקבוצה דאז היה דרור קשטן ואורי מלמיליאן נבחר לכדורגלן העונה.

שוער העבר יוסי מזרחי מספר: "אחת האליפויות הכי חזקות שהיו בכדורגל הישראלי, אם לא החזקה שבהן. אחרי שנים של כמעט ידענו שהשנה לוקחים בכל מחיר. שלטנו באופן מוחלט במשחקים, הבקענו הרבה שערים וגם הפקרנו את ההגנה כי ידענו שההתקפה אז הייתה שם המשחק. זאת האליפות ששמה את בית"ר ירושלים על המפה באופן סופי כקבוצה של המדינה".

הדמיון לקרית שמונה: קרית שמונה צריכה לקחת מכאן את העובדה שגם בית"ר ירושלים וגם מכבי נתניה התחילו באליפויות ה"קלות" האלה את המסורת הגדולה. היא עברה תהליך של שנים, בו נבנתה בצורה יסודית עד שהגיעה אל האליפות הזאת, ואם תדבוק בדרך הזאת תוכל להפוך זאת למסורת, בדיוק כפי שבית"ר ונתניה עשו זאת. בדרך מסודרת, אולי היא גם תמשוך את כל הצפון והגליל איתה.

רוני לוי קיבל בפעם הראשונה קבוצה בוגרת בעונת 2003/4, כאשר הקבוצה של יצחק שום בעונה שלפניו איבדה את האליפות. לאחר האליפות בעונתו הראשונה כמאמן, בה הפועל תל אביב דיגדגה את חיפה, לוי זכה באליפויות קלות, אותן הכריע כבר בסיבוב הראשון של הליגה.

חיפה איבדה באותן שנים הרבה כישרונות, אך לוי אסף אותה לקבוצה טקטית ומחוייבת שקשה היה לעצור. ב2004/5 הקבוצה הוכתרה חמישה מחזורים לסיום העונה בפער של 11 נקודות מהמקום השני ושברה מספר שיאים של המועדון, עם שחקנים כמו גוסטבו בוקולי, חאבייר דירסאו ורוברטו קולאוטי, שחברו לוותיקים יניב קטן, אריק בנאדו, אלון חרזי, ניר דוידוביץ' ועוד.

2005/6 הייתה המשך ישיר לעונה הקודמת. חיפה של רוני לוי זכתה באליפות שלישית ברציפות. היא איבדה באותו הקיץ את ג'ובאני רוסו שרץ לגלאקטיקוס של מכבי תל אביב ואת וואליד באדיר ואליניב ברדה, שבחרו ללבוש אדום באותו הקיץ. חיפה פתחה את העונה בסערה, ניצחה את כל 11 משחקי הסיבוב הראשון, יצרה פער דו ספרתי ולמעשה הכריעה את העונה. בינואר כבר הרשתה לעצמה לשחרר את יניב קטן לווסטהאם האנגלית, בידיעה ברורה שהאליפות כבר מונחת בכיס. נתניה סיימה את העונה בפער של 16 נקודות מהמקום השני, הפעם הגדול ביותר בו סיימה קבוצה בישראל אי פעם, כשרק נזכיר שקרית שמונה עולה הערב למשחק כשיש לה כבר 16 נקודות יתרון על פני הדולקות אחריה.

הדמיון לקרית שמונה: קרית שמונה רחוקה מלהיות מכבי חיפה ולא מגיע ביכולותיה לאלה של הירוקים בשתי האליפויות האלה, אבל הדרך מאוד דומה. היסודות, הסדר והטאקטיקה, יחד עם אפרוריות (כשצריך) עד ליישום מלא. חבל רק מבחינת קרית שמונה שהמאמן הולך כבר בשנה הראשונה שבה הדליק את אבוקת המסורת.