דוויט, שחרר את השוק

בעוד יומיים יגיע המועד האחרון להעברות בליגה, ולמרות שלא חסרות שמועות מעניינות, נראה שעדיין נוכחותו של שסתום בשם דווייט הווארד מונעת ממהלכים אחרים לצאת בינתיים לפועל. עד כמה נוכחותו של סופרמן משפיעה על שוק ההעברות, עכשיו או בקיץ הקרוב, תוכלו להיווכח בטריידים המוצעים להלן, מאחר ששמו השתרבב לכל אחד ואחד מהם. רק הערה מקדימה אחת: מאחר שחודשיים של שביתה קיצצו את משכורתם השנתית של השחקנים, והעונה אוטוטו נגמרת, בהצעות הטריידים הבאות מצוינות המשכורות של העונה הבאה והלאה, למעט מקרים בהם שחקן הופך לפרי אייג'נט מוגבל או בלתי מוגבל, שמפורטים בהתאם. אם כך, הנה ארבעה מהלכים שיכולים לשנות סדרי עולם בליגה, פחות או יותר (וזו גם רמת הסבירות שיתרחשו בפועל).

ג'אמיר נלסון (7.8 מיליון עד סוף העונה הבאה) תמורת דווין האריס (8.5 מיליון עד סוף העונה הבאה)

האמרה "אשפה של האחד היא אוצרו של האחר" נאמרת פעמים רבות בהקשר של טריידים ב-NBA ונראה כי בתרחיש זה, לשתי הקבוצות יש בסיס להאמין שהן מחליפות אשפה באוצר (במובן יחסי). בין אם המג'יק מאמינים שיש סיכוי להשאיר את הווארד בקיץ או לא, האריס ייתן להם שדרוג הגנתי בעמדת הפוינט, ויכולת לתקוף את הטבעת בין כל משליכי השלשות שפותחים בחמישייה. נלסון מתאים ממנו לשיטה ביוטה, שדורשת מהרכז יכולת לנצל מבטים פנויים, במיוחד מחוץ לקשת. למרות עונת השפל שהוא חווה, מאז האולסטאר נלסון קולע 1.8 שלשות בדיוק של 41.2%, ובהחלט ייתכן שהמרחק מסטן ואן גנדי והווארד רק יעשה לו טוב. שני הרכזים המאכזבים נפצעים באותה תדירות ומסיימים חוזה באותו זמן, כך שלא מדובר בסכום הימור גבוה, בניגוד להימור על הברכיים של ארינאס, למשל.

ג'וש סמית (13.2 מיליון עד סוף העונה הבאה) תמורת ברוק לופז (פרי אייג'נט מוגבל), מהמט אוקור (חוזה מסתיים), ובחירת סיבוב ראשון של יוסטון

לאור העובדה שהווארד עשוי לסיים את העונה במדי אורלנדו, הנטס מתכוונים לבחון את האופציות הקיימות בשוק, על מנת לשפר עמדות לקראת תכנית קיץ 2012 - הרכבת הצמד D&D (דרון ודווייט) לקראת המעבר המיוחל לברוקלין - ואין דרך טובה מכך מלצרף את ג'וש סמית. כחברו לקבוצה של הווארד בתיכון, סמית הוא בין השמות הבולטים שסופרמן רצה לצדו באורלנדו. למרות המשכורת הגבוהה שלו, הנטס עדיין יוכלו להחתים את D&D על חוזי מקסימום בקיץ ולהרכיב טריו אימתני. בצל מכת הפציעות באטלנטה, סמית מוכיח את ערכו כאולסטאר קבוצתי ומגוון, שמסוגל במידת הצורך לתרום כאופציה שלישית מבלי שהתקפת הקבוצה תיבנה סביבו. הוא והווארד ירכיבו מטריה אווירית אימתנית, בעוד שדרון וויליאמס יריץ אותו במתפרצות ויאתר אותו חותך לסל בהתקפות על חצי מגרש.

הסבירות של טרייד כזה תלויה אך ורק בהוקס - לא ברור מהי תחושת הדחיפות באטלנטה כלפי דרישת הטרייד שסמית כביכול הביע לאחרונה. אפילו אם בהנהלה הכאוטית יחליטו לוותר על חביב הקהל המקומי, ייתכן שירצו לבחון את השוק ולאסוף הצעות. בזו שמובאת כאן, קיים אומנם חשש מסוים לגבי מצבו הבריאותי של לופז; ומצד שני ייתכן ואטלנטה תצא נשכרת מכך, במידה שקבוצות יהססו להגיש הצעות גבוהות מדי עבורו (אותן בכל מקרה ההוקס יוכלו להשוות). בתרחיש האופטימי, אטלנטה תרוויח סנטר שעד הגעתו של אייברי ג'ונסון לעמדת המאמן בנטס, נראה כמו אולסטאר עתידי. אל הורפורד יוכל לשחק בעמדתו הטבעית, והקו הקדמי של אטלנטה יגבה משמעותית. אם הרוקטס יעפילו העונה לפלייאוף, אטלנטה תרוויח בחירת סיבוב ראשון נוספת בדראפט שאמור להיות עמוק, לא דבר של מה בכך בשביל קבוצה שהעונה שני שליש מהסגל שלה הם שחקנים על חוזי מינימום.

רייג'ון רונדו (36 מיליון עד סוף עונת 2014/15) תמורת סטיב נאש (חוזה מסתיים), רובין לופז (פרי אייג'נט מוגבל), ובחירת סיבוב ראשון (הגנה מטופ 3 בדראפט הקרוב)

רגע לפני שנאש שוב מסיים חוזה בפניקס וחותם שם מחדש, או שעוזב הפעם לטובת קונטנדרית כלשהי, הגיע הזמן שהנהלת הקבוצה תתעורר ותעניק כמה צ'אנסים: אחד בשביל נאש, להתמודד על אליפות עוד העונה; והשני בשביל הסאנס עצמם, שמתישהו יצטרכו להתרגל לחיים ללא העילוי. אבל במקום לחלץ תמורה מינימלית מקבוצות החוששות מעזיבתו של נאש בקיץ, פניקס יכולה לחשוב בגדול ובעזרת בחירת הלוטרי המסתמנת שלהם בדראפט הקרוב, ללכת על רונדו, שכבר מזמן ידוע שבוסטון מוכנה לסחור בו. הסאנס ירוויחו פליימייקר אנרגטי, שמיד יזכה בליבם השבור של אוהדי הקבוצה. רונדו, דאדלי וגורטאט מניחים את היסודות לקבוצת הגנה חזקה מתמיד בפניקס, לצד מספיק גמישות כלכלית בקיץ שתחזק את החמישייה בכישרונות צעירים כמו ניק יאנג וארסן איליאסובה.

מידת סבירות הטרייד תלויה ברמת ביטחונו של דני איינג' בשני תרחישים נפרדים: בטווח הקצר, האם הסלטיקס מסוגלים להתמודד על אליפות כשהם מחוזקים ברכז שלא רק קולע מבחוץ, אלא גם עושה זאת באחוזים גבוהים למדי? החלפת רונדו בנאש עשויה להשפיע רבות על התקפת הסלטיקס, שתהיה מרווחת יותר מתמיד. אומנם חמישייה של נאש-אלן-פירס-גארנט-אוניל תשבור שיאים של זקנה, אבל לופז יתרום מהספסל גובה ואנרגיות בעמדת הסנטר, וכבר התרחשו הפתעות מרעישות יותר בפלייאוף של עונה מקוצרת. אך אין ספק שהתרחיש לטווח הארוך הוא הימור מעניין יותר - הודות לחוזים המסתיימים של אלן וגארנט, הסלטיקס מתכוונים ללכת על דווייט הווארד בקיץ הקרוב. למרות שגם כך יוכלו להציע לו חוזה מקסימלי, מדוע לא להגדיל את מרחב התמרון?

בעקבות הטרייד המוצע כאן, בוסטון תפתח את קיץ 2012 עם סך משכורות של 26.5 מיליון בלבד (פול פירס, ברנדון באס וכמה חוזי רוקיס). בסכומים הפנויים אפשר ללכת על קומבינציה של הווארד ואריק גורדון, להחזיר את גארנט ונאש על חוזים סמליים ולהסתער מחדש על התואר בכל הכוח. או שאולי קומבינציה של הווארד, השארת נאש-אלן-גארנט וחיזוק הספסל בכסף שנותר. הווארד בוחר בכיוון אחר? הכסף הגדול יופנה לרוי היברט וגורדון, הבנתם את העיקרון. גם הבחירה של פניקס בקצה הלוטרי תוכל לסייע לא מעט בהתחמשות מחדש של הסלטיקס.

המג'יק מקבלים את פאו גאסול (38.3 מיליון עד סוף עונת 2013/14), אנדרו בוגוט (27 מיליון עד סוף עונת 2013/14), וג'וש מקרוברטס (3.1 מיליון עד סוף העונה הבאה)

הבאקס מקבלים את אנדרו ביינום (16.1 מיליון עד סוף העונה הבאה), סטיב בלייק (8 מיליון עד סוף עונת 2013/14), וחריגת טריידים בסך 7 מיליון

הלייקרס מקבלים את דוויט הווארד (על חוזה מוארך עד סוף עונת 2013/14), ריאן אנדרסון (פרי אייג'נט מוגבל), סטיבן ג'קסון (10 מיליון עד סוף העונה הבאה), בנו אודריך (7.3 מיליון עד סוף העונה הבאה), גלן דייויס (19.4 מיליון עד סוף עונת 2014/15), וחריגת טריידים בסך 3 מיליון

נתחיל מאורלנדו, כי הטרייד הזה תלוי קודם כל בה: אפילו אם המג'יק באמת מאמינים ביכולתם להשאיר את הווארד בקיץ - ולא רק מבלפים כדי לשפר הצעות - הטרייד הזה כדאי מכמה סיבות. ראשית, הוא מקיים את רצון בעלי הקבוצה ומשאיר אותה תחרותית, גם העונה (עם מקרוברטס וגאסול בחמישייה) ובעיקר עם חזרתו של בוגוט מפציעה והבניית שיטה התקפית חדשה, שתתבסס על כישורי המסירה הנהדרים של צמד הגבוהים החדש. למרות שאורלנדו תשמח להיפטר מהחוזה של טורקוגלו, יש לקחת בחשבון שהוא חתום עד סוף עונת 2013/14 (בדומה לגאסול, בוגוט, דוהון וקיו-ריץ'), בנוסף לתרומתו היחסית כשחקן חמישייה – מה שלא ניתן לומר על ביג בייבי המאכזב שהוחתם בגלל חברותו עם הווארד. כך שמבחינה מקצועית-כלכלית, אורלנדו לוקחת כאן הימור מושכל לשנתיים הבאות, עם ניסיון להשתלב בצמרת המזרח תוך שמירה על גמישות כלכלית בקיץ 2014, לקראת מהלך גדול נוסף או בנייה מחדש.

לפי דיווחים ממילווקי, הקבוצה מוכנה לשקול טרייד על בוגוט ותרצה לצרף אליו את ג'קסון המאכזב. לא רק שהם מקבלים את מבוקשם בטרייד הזה, הבאקס אף מקצצים במשכורות ומשיגים את ביינום הצעיר (24) והמוכשר. פציעות הברכיים שלו, המנטליות הבעייתית והעובדה שהוא לקראת סיום חוזה, כנראה אחראים לכך שאורלנדו לא מעוניינת בהחלפה ישירה של ביינום בהווארד, אבל עבור מילווקי מדובר בסיכונים משתלמים יחסית לתמורה – סנטר איכותי זה מצרך נדיר שלא יהיה קל להשיג בתמורה לבוגוט הפצוע תדירות. אם הבאקס יצליחו להאריך חוזה לג'נינגס ואיליאסובה בקיץ הקרוב, יהיה להם בסיס טוב לבנייה מסביב לסנטר הדומיננטי החדש במזרח.

מבחינת הלייקרס, למרות דיווחים הטוענים שהם לא יסכימו להעביר את גאסול וביינום יחדיו בטרייד עבור הווארד, עד כה הונח כי טורקוגלו הוא מי שיגיע לצדו. אך בתרחיש זה, סופרמן מגיע עם צוות מסייע שמאזן את הסגל הדליל: אנדרסון הצעיר (24) והמשתפר יחזק את הקליעה משלוש, והשילוב שלו עם הווארד כבר מוכח. ג'קסון מגיע למלא את התפקיד שמייק בראון ייעד בשביל ארטסט בתחילת העונה – סקורר שמסוגל להוביל את החמישייה השנייה. בניגוד לארטסט הכבד, ג'קסון מסוגל לעלות גם במקום בריאנט ולאפשר לו דקות מנוחה יקרות. שלישיית הסטופרים הזאת תהלך אימים על דוראנט, לברון ואחרים, בזמן שהווארד ממתין בצבע. אודריך יהווה שדרוג כרכז פותח, עם שילוב של יכולת קליעה, ניהול משחק ושמירה על רכזים זריזים. ביג בייבי יוסיף מסה למצבת הגבוהים וניסיון פלייאוף מהספסל המשודרג שיכלול אותו, את פישר וג'קסון.

סימני השאלה מבחינת הלייקרס, מרחפים סביב ג'קסון ואיחודו מחדש עם ארטסט - אם כי השילוב בין השניים עשוי לגרום לאוהדי היריבות להיות שקטים למדי במשחקי החוץ של הלייקרס; וסביב הנכונות לבצע כזה מהפך בסגל, חודש וחצי בלבד לפני הפלייאוף. אבל פוטנציאל הרווח כאן גדול למדי, גם מבחינה כלכלית: אם ארטסט ימשיך לאכזב וישוחרר באמצעות האמנסטי, ג'קסון מסוגל לתפוס את מקומו בחמישייה; ומנגד, בעונה הבאה ג'קסון ואודריך מסיימים חוזה ומרוויחים 17.3 מיליון במשותף, כך שיש פוטנציאל למהלך גדול נוסף. סבירות הטרייד תלויה יותר בהווארד עצמו – האם הוא באמת לא מעוניין להיות כינור שני לבריאנט, כפי שנרמז בחודשים האחרונים? והאם יוכיח אחרת בהסכמתו להאריך חוזה עם הלייקרס, לפני הטרייד או בקיץ (עם התחייבות בעל פה להישאר בלייקרס)? אם יעשה כן, הווארד יתעלה על שאקיל אוניל לפחות בעניין אחד - הוא יעזוב את אורלנדו מבלי להשאיר מאחוריו קבוצה מוחלשת.