שער לגן עדן

אוהדי הפועל תל אביב מיד יתקוממו ולא יזהו כאן שער אליפות בגלל אירועי משחק השרוכים באותה עונה, אבל דפי ההיסטוריה סותרים אותם: בית"ר היא האלופה באותה עונה, והשער הכי זכור מאז הוא זה של אישטוון פישונט. הפועל תל אביב היתה סנסציה באותה עונה: קבוצה שחוברה מכלום על ידי אלי כהן ונתנה פייט אדיר לאלופה המכהנת, בית"ר ירושלים. עד כדי כך סנסציה, שהפועל תל אביב הגיעה לאותו משחק במחזור ה-25 עם יתרון של שלוש נקודות על פני בית"ר, כשהיא מארחת אותה למשחק עונה עוצר נשימה בבלומפילד.

דרור קשטן, מאמן בית"ר, עלה אפילו במערך הגנתי, ועקץ בדקה ה-20 עם שער שהכריע את המשחק: שביט אלימלך הדף לא טוב, פישונט עט על הריבאונד וכבש כמו ווינר אמיתי. ההונגרי הבין מהר מאוד שזה שער של אליפות: "מדובר באחד המשחקים המרגשים בחיים שלי. זה משחק של אליפות. היינו הרבה יותר טובים מהפועל תל אביב, אבל איבדנו נקודות בצורה טיפשית והם לא, והגענו אליהם על מינוס שלוש. במשחק הזה שיחקנו טקטית מושלם. הפועל לא הגיעה למצבים ולרגע אחד לא היה ספק מי תנצח את המשחק. אחרי המשחק ידענו שכבר אי אפשר יהיה לעצור אותנו".

פישונט, אגב, כבש גם את השער המכריע מול בית שאן באותו משחק בעייתי ומוזר, אבל השער בבלומפילד זכה לסמליות המלאה – שער אליפות: "בית שאן? אני עד היום לא יודע מה היה שם, כמעט קיבלתי התקף לב מהלחץ שבית שאן השוו ורק רציתי להבקיע גול ולגמור את המשחק. אוי ואבוי, איזה אסון זה היה אם הכדור שלי לא היה נכנס בדקה האחרונה".

צפו בעקיצה של אישטוון פישונט

איזו עונה זאת הייתה, 1983/4. המאמן האלמוני של מכבי חיפה, שלמה שרף, לא הצליח לעשות יותר מדי בסיבוב הראשון ובית"ר ירושלים כבר הובילה בסיבוב השני בפור של 13 נקודות על מכבי חיפה. הירוקים החלו לצמצם את ההפרש עד ששני מחזורים לסיום הגיעו עד לכדי שתי נקודות מבית"ר ירושלים. חיפה יצאה למשחק ביהוד נגד הפועל המקומית, כאשר בית"ר אירחה במקביל בימק"א את הפועל תל אביב.

זאהי ארמלי לא היה אופטימי באוטובוס ליהוד: "את האמת, למרות שצמצמנו פער גדול מבית"ר, הגענו ליהוד בתחושה שקשה יהיה למנוע מבית"ר את האליפות ולא בנינו על זה שהפועל תל אביב תעשה משהו בימק"א. עלינו למשחק, לא היינו טובים, היה משחק קשוח ומכוער בלי הרבה הזדמנויות. אני זוכר שמאוד התלהבו לשמוע את התוצאות מימק"א, אבל על המגרש לא כל כך הבנו מה זה אומר ושהפועל תל אביב בדרך לניצחון".

3,000 ירוקים שהגיעו ליהוד בערב ל"ג בעומר, התלהבו לשמוע ברדיו על החגיגה של משה סיני בימק"א. 1:3 ניצחה הפועל תל אביב בימק"א ונתנה לחיפה הזדמנות לעלות למקום ראשון בטבלה מחזור לסיום העונה. בדקה ה-33 אברהם אבוקרט חילץ כדור והעביר לארמלי, שהצליח להשתחרר מהשמירה, הגביה לרחבה ושם משה סלקטר האגדי התמקם יפה, התרומם ונגח את הכדור לרשת. גם במחזור הבא, האחרון, סלקטר כבש שער בלתי נשכח למכבי חיפה והבטיח ניצחון שסגר אליפות, אבל השער ביהוד זכה לסמליות אחרת. "מי שיגיד שהוא האמין שהפועל תל אביב תעשה משהו בימק"א, הוא שקרן", אומר שלמה שרף. "שבוע אחרי זה הגענו למחזור הסיום בבית נגד רמת עמידר וגמרנו את הסיפור".

צפו בנגיחת הזהב של משה סלקטר

ללא ספק, אחת ההצגות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי. עונת 1993/4 הייתה שיאה של היריבות והשנאה בין המועדונים. מכבי תל אביב שיחקה כדורגל יעיל שהביא נקודות ומכבי חיפה הייתה הקבוצה ההתקפית והמלהיבה. מכבי תל אביב פתחה את העונה עם 11 ניצחונות רצופים, כשרק חיפה עוצרת אותה במחזור ה-12, עם 1:1 במשחק סוער שבו הורחק אלון מזרחי בדקה השנייה לאחר שפגע באיציק זוהר. במחזור ה-25 הגיעה תל אביב לקרית אליעזר, כאשר לשתי הקבוצות 60 נקודות. "יש לי הרגשה שידברו על המשחק הזה עוד הרבה זמן", צוטט זוהר באותו השבוע.

אבי כהן הירושלמי היה פצוע וגרנט החליט לזרוק למערכה את עופר וילנצ'יק הצעיר, בהופעה שבתל אביב מגדירים כהלם שגמר לו את הקריירה. בחיפה זיהו את השיבוץ של וילנצ'יק בחימום, הריחו דם וטרפו. משה גלאם מספר: "הייתה טעות קשה להעלות אותו. איך שעלינו אמרתי לראובן עטר שיש פה הזדמנות להרוג אותם דרכו. עטר אמר לי שהוא יבדוק אותו באחד על אחד ואם הוא יראה שזה עובד עליו, נשחק על הצד שלו. בדקה השנייה הוא עשה לו דריבל כמו שרק ראובן יודע וכבר ידעתי שאנחנו בדרך לקונצרט. בכלל, ראו על מכבי בחימום שהם רוצים לברוח אבל אין להם לאן. בחדר הלבשה איל ברקוביץ' אמר לנו: 'ניצחון לא שווה כאן. צריך ניצחון גדול שיראו שאנחנו והם זו ליגה אחרת'".

השער שהפך לסמל של אותה עונה היה השלישי מתוך חמישה: ראובן עטר קיבל כדור באגף השמאלי, חתך למרכז והסתבך עם פולוקארוב ושוהם, שעצרו אותו. עטר ופולוקארוב נפלו לדשא, אך עטר הספיק לקום. הוא חדר לרחבה בין פולוקארוב ושוהם, ומ- 12 מטרים נעץ כדור אדיר בין החיבורים של אובארוב - 0:3. זה לא היה עוד שער. זה היה שער שנתן לחיפה יתרון של שלוש נקודות (פלוס הפרש שערים עדיף), חמישה מחזורים לסיום הליגה. אך יותר מכך, הוא ריסק את מכבי תל אביב וביטא את העליונות הירוקה. אלון מזרחי סיכם את הכל כשאמר: "זה היה משחק של פעם בחיים. אחרי ה-0:2 ידענו כבר שהמשחק שלנו, אך אחרי השלישי של עטר ראינו שהם מפורקים ואנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים על המגרש ולגמור אותם גם בהמשך".

צפו בביצוע הבלתי נשכח של ראובן עטר

אם ב-94/5 אוהדי הכדורגל בארץ טענו כי מכבי חיפה טובה ומבריקה יותר למרות האליפות הצהובה תחת גרנט, עונה לאחר מכן דרור קשטן שינה את יחסי הכוחות. לאחר 2:2 בסיבוב הראשון בבלומפילד, חיפה עמדה במחזור ה-26 מרחק ניצחון מהדחת מכבי תל אביב מהמקום הראשון, ארבעה מחזורים לסיום. המחצית הראשונה במבצר הביתי הלכה על פי התכנית ובדקה ה-40 משה גלאם בעט כדור יעף מחוץ לרחבה, אותו הסיט רוני לוי על תיבת החמש בדרך ל-0:1 במחצית. איציק זוהר הגדיר את אותה מחצית כמיוחדת במינה, ולימים סיפר כי "דרור קשטן לא אמר מילה. איך שהתיישבנו בחדר ההלבשה הוא אמר לנו: 'תעלו עכשיו למגרש ותנצחו את המשחק'. עלינו מיד וזה היה מחזה מוזר, כי חיכינו לחיפה משהו כמו רבע שעה עד שהמחצית השנייה החלה".

מכבי תל אביב הפכה את התוצאה עם דריקס וקלינגר, אבל השער השלישי של נמני נכנס לפנתיאון: שער שהמחיש שמכבי תל אביב גם איכותית כמו חיפה וגם מנצחת. הגול השלישי של אבי נמני היה שער טיפוסי: הטעיית גוף, הפלת השוער וקטנה לרשת. נמני מספר כי "זה באמת היה משהו מיוחד. כל המשחק היה מיוחד כי גם בנו בקרית אליעזר עוד יציע מאחורי השער לחיילים וילדים והייתה אווירה מיוחדת, מעבר לזה שזה משחק עונה. היה ברור לנו שאם אנחנו מנצחים, האליפות מוכרעת".

גדי ברומר שההנהיג אז את ההגנה הצהובה מוסיף: "זאת הייתה החותמת הסופית לעליונות שלנו באותה העונה. אם עונה קודם לכן אמרו שאנחנו פחות טובים ומגרדים ניצחונות, הפעם היינו טובים יותר בכל פרמטר. הקהל אהב את הכדורגל שלנו".

צפו במהלך הקלאסי של אבי נמני

1989/90 - עונת החלומות של בני יהודה. עם הרכש הגדול משה סיני, חבורה של כישרונות בית שהתפתחו כמו חזי שירזי, ניר מנחם ואייל חיים, שחקנים ותיקים יותר כמו דוד סלמן ומשה עלו ושחקני רכש כמו רוני לוי שהגיע מנתניה וחרארדו גונסאלס הארגנטינאי, הפכה בני יהודה ללהיט. מכבי חיפה הייתה אמורה להיות היריבה העיקרית, אך ככל שהתקדמה העונה הפכה הפועל פתח תקוה לזאת שמנסה לקרוא תיגר על בני יהודה. במחזור ה-25 הגיעה בני יהודה לפתח תקוה כשהיא מוליכה בארבע נקודות על פני המלאבסים, והפסד אמור היה לצמצם את ההפרש לנקודה. היה זה גם קרב בין מאמן בני יהודה גיורא שפיגל לחניכו בהפועל פתח תקוה בשנות ה-80, אברהם גרנט. 9,000 צופים נדחסו באורווה, כולל 4,000 מהשכונה.

על המגרש, בני יהודה הוכיחה מי באמת הקבוצה הטובה בארץ. היא לחצה על כל המגרש, שיחקה אגרסיבי והגיעה ללא מעט מצבים ליד השער של פתח תקוה. בדקה ה-59 ההתמודדות הוכרעה. מסירה גדולה של רוני לוי על פני חצי מגרש לניר מנחם שפרץ באגף ימין, התגלגלה בסופו של דבר לחזי שירזי שעמד חופשי שבעה מטרים מול רפי כהן ונגח כמו גדול לפינה השמאלית. שבע נקודות יתרון, שבעה מחזורים לסיום – ללא ספק, שער אליפות.

משה סיני הבין רק אחרי המשחק את המשמעות: "אחרי אותו משחק סגרנו את הסיפור. הגענו לפתח תקוה, היינו אגרסייביים, לא נתנו להם להגיע למצבים והכרענו באופן ברור את המשחק ואת המאבק. זה גם כל האווירה ביציעים עם אוהדי בני יהודה שהשתלטו על כל האצטדיון והידיעה הברורה שכבר אף אחד לא יעצור את ההיסטוריה הזאת של בני יהודה. זה כבר היה כח שמעבר לכדורגל".

צפו בשער המרגש של חזי שירזי