פעם מפגש בטדי בין בית"ר ירושלים למכבי תל אביב היה משחק שהסעיר את הכדורגל הישראלי. היום זה משחק שלא מילא אפילו חצי איצטדיון. ראינו הערב (שני) מפגש בין קבוצה שיכולה אבל לא רוצה, לבין קבוצה שרוצה אבל לא יכולה. בית"ר ירושלים משחקת עם הרבה מוטיבציה ונלחמת על חייה, אבל יש לה סגל מוגבל. מכבי תל אביב היא קבוצה הרבה שחקנים מוכשרים, אבל רובם רק מקווים שהעונה הזאת כבר תיגמר. אין פלא שזה נגמר 0:0.
כבר לפני שלושה חודשים הזהרתי ואמרתי שבית"ר נראית כמו מועמדת עיקרית לירידה. גם עכשיו, אחרי שאלי כהן הגיע, עם כל הרצונות והיכולות שיש לו כמאמן ותיק, בית"ר תתקשה להיחלץ מהתחתית. בשביל לצאת מהמקום שבו היא נמצאת, בית"ר חייבת לכבוש שערים. אני לא רואה אילו כלים יש לאלי כהן כדי לשפר את החלק הזה במטרה להוציא את בית"ר מהבוץ שבו היא נמצאת.
זה לא רק שהחלוצים לא מספיק ממוקדים. זה לא רק החלק ההתקפי שמהווה את הבעיה בכיבוש השערים. גם הקישור עם כל הכבוד למשמעת הטקטית ולמשחק המסודר והנחוש מתקשה לארגן את המשחק, להוציא את הקבוצה קדימה ולייצר מצבים ליד השער.
כשרואים את הקבוצות שנלחמות מול בית"ר על ההישרדות בין אם זה ראשון לציון, הפועל באר שבע, הפועל חיפה או אפילו הפועל פתח תקוה מגלים קבוצות שהבקיעו כמות כמעט כפולה של שערים בהשוואה לבית"ר. אני לא יודע איך בית"ר תוכל להתגבר על הבעיה הזאת עם חומר השחקנים הנוכחי. המטרה הבסיסית בכדורגל היא להבקיע שערים, ושום קבוצה, בין אם היא בתחתית או בצמרת, לא יכולה לנצח בלי לכבוש. אין ספק שהחוד הוא לא רק החלק הכי פחות טוב במערך של בית"ר, הוא גם כנראה הכי גרוע בליגה. ככה יהיה לבית"ר קשה מאוד לשרוד עוד עונה בליגת העל.
למה לבזבז את יצחקי?
ומנגד, מכבי תל אביב. אחרי מחצית ראשונה גרועה, נעשה השינוי המתבקש ובחצי השני היכולת השתפרה. אני לא מבין את ההתעקשות של ניר לוין להציב את ברק יצחקי באגף ימין. הוא לא מתאים למשימה הזאת. היא דורשת ממנו המון עבודה הגנתית ומאמץ גופני. היא אומנם נותנת לו את הספייס באחד על אחד מול המגן, אבל יצחקי יעיל יותר בצפיפות, שם הוא מנצל את היכולת הטכנית שלו טוב יותר.
במחצית השנייה יצחקי כבר הפך ליעיל יותר. ככל שהוא קרוב יותר לרחבה, הוא יותר מסוכן. כשהוא נכנס פנימה ודאבור הלך ימינה, המשחק של מכבי השתדרג. חבל שזה לא היה ככה מההתחלה, וגם ההוצאה שלו לפני הסיום נראתה תמוהה מעט. מהרגע שהוא יצא, מכבי כבר לא הייתה מסוכנת.
זה מה שנשאר מהקלאסיקה?
לסיום, עצוב שזה מה שראינו הערב מבית"ר ירושלים ומכבי תל אביב. כמו כל אוהדי הכדורגל בישראל, גם אותנו מלווים הזיכרונות של מפגשי העבר בין הקבוצות. תמיד אלו היו משחקים מעניינים ותוססים, עם המון רגשות, עם אווירה תוססת ביציעים, עם תחרותיות גדולה ורצון משני הצדדים. היום אלו שתי קבוצות עייפות, שמה שנותר מהן זה רק הזיכרון. בית"ר קבוצה מוגבלת, מכבי קבוצה עם בעיות. בית"ר שואפת רק לשרוד בליגה, מכבי רק מקווה שתיגמר כבר הליגה. אין פלא שנגמר 0:0.
בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב נפרדו ב-0:0
אריאל הרוש: "אלי כהן אמר שקודם כל אסור לנו לספוג"