פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ריח של בייסבול באוויר

        אימוני האביב החלו ויובל קליין כבר לא יכול לחכות לפתיחת העונה. התופסים פוזי ומאוור בשנת מבחן וכמה מילים על גארי קרטר

        ביום ראשון עלה לאוויר הריח שמלווה את הבייסבול. הנקניקיות, הבוטנים והבירות כבר כאן והניחוח הנפלא הזה מגיע מכיוון פלורידה ואריזונה, שם התייצבו המגישים והתופסים לפתיחת אימוני הקבוצות השונות. בקרוב יצטרפו אליהם שחקני השדה והמאמנים יצטרכו להתחיל לקבל החלטות, מי ישחק איפה ומי לא ישחק בכלל. כל זה יימשך כשישה שבועות, עד שברביעי לאפריל יגיעו האלופים מסנט לואיס לאצטדיון החדש במיאמי, לפתיחה הרשמית של העונה בארצות הברית (כמה ימים קודם לכן, אוקלנד וסיאטל ישחקו שני משחקים רשמיים ביפן).

        דיוויד פריז שחקן סנט לואיס קרדינלס (AP , charlie riedel)
        הוא והחברים האלופים שלו פותחים עונה עוד חודש וחצי. דיוויד פריז (צילום: AP)

        האמת, שישה שבועות הם כנראה יותר מדי בשביל הפסטיבל הזה, שנקרא "אימוני האביב". בעבר כבר שמענו שחקנים מתלוננים על עייפות מכל התהליך. המאמנים יודעים כבר אחרי שבועיים איזה שחקנים יהיו חלק מהקבוצה ואיזה לא והם היו יכולים לקבל את ההחלטות גם מבתיהם. אם ב-NFL צריך רק ארבעה משחקי הכנה, לא ממש ברור למה ב-MLB צריך יותר משלושים. בכל זאת, ישנן מספר סיבות.

        הראשונה, כמו כל דבר אחר בבייסבול, היא מסורת. עבור האוהדים בניו יורק, בוסטון, דטרויט או מינסוטה, תמונה של דרק ג'יטר עומד בכלוב החבטות מאחורי שמש ודקלים היא הכנה מנטלית לעונה. זה מה שמוביל אותם לדבר על בייסבול וכמובן, לקנות מרצ'נדייז. מה שמוביל אותנו היישר לדבר הנוסף שמניע את עולם הבייסבול- כסף, והרבה. אוהדים מכל רחבי ארצות הברית נוסעים לסופי שבוע במקומות בהם מתקיימים האימונים האלה, כדי לראות איך קליי בוכהולץ מחלים מהפציעה שלו או מה עשה אלכס רודריגז בפגרה.

        המשחקים משודרים בטלוויזיה ומתקנים מהשורה הראשונה נבנים עבור אותם משחקי אימון. השנה למשל, הרד סוקס יחנכו את אצטדיון "Jet Blue" בפלורידה, שנבנה בעלות של כ-80 מיליון דולר, מכיל כ-10,000 מקומות ומציג העתק של המפלצת הירוקה והמפורסמת מפנווי פארק בצד השמאלי של האאוטפילד, הכל בשביל לתת תחושה ביתית לשחקנים ולאוהדים מעיר השעועית.

        אדריאן גונזאלס שחקן בוסטון רד סוקס (AP , LM Otero)
        עושים הכל כדי שהקבוצות ירגישו בבית באימוני האביב. אדריאן גונזאלס (צילום: AP)

        שניים מאלו שהתייצבו לפתיחת האימונים הם התופסים באסטר פוזי וג'ו מאוור. עבור כל אחד מהם זוהי שנת מבחן מבחינות שונות והרבה עיניים בוחנות כל צעד שלהם. פוזי, התופס של סן פרנסיסקו ג'איינטס, חווה בשנה שעברה פציעה קשה ומסיימת עונה אחרי התנגשות עם סקוט קאזינס מהמארלינס, תוך הגנה על בסיס הבית. עבור אוהדי הג'איינטס, המראה של התופס בן ה-24 חוזר למגרשים, שווה יותר מכל החתמה גרנדיוזית בפגרה. התחושה הכללית במפרץ היא שבמידה ופוזי לא היה נפצע, לענקים הייתה הזדמנות להגן על תואר האליפות שלהם. "הקרסול שלי מרגיש טוב וההתקדמות בהחלט בכיוון הנכון", אמר השחקן, "הדבר היחידי שעוד צריך להחזיר הוא טווח החבטה, אבל אני קרוב להגיע גם אליו".

        "הוא החבילה השלמה", אמר עליו מאמנו ברוס בוצ'י, "המנהיגות שיש לו, הדוגמה שהוא נותן לשאר השחקנים, הכישרון שלו משני צדי המגרש והאתלטיות, כל אלה הופכים אותו לאחד השחקנים הכי טובים שאימנתי אי פעם". גם האס של הקבוצה טים לינסקאם מסכים עם המאמן: "פוזי אומר את מה שיש לו להגיד. זכיתי כבר בשני סיי יאנג והוא היה רוקי ועדיין הוא היה אומר לי איזו הגשה לזרוק. היו אפילו מספר מקרים שהוא השאיר אותי מרוכז במשחק אחרי החלטות מרגיזות של השופטים, כמו שאבא שלי היה עושה לי".

        כבר ראינו בעבר מקרים בהם פציעה קשה של תופס גורמת לו להחליף תפקיד ולעבור לשדה, אבל פוזי שלל כל אפשרות כזאת מצד אנשי הגא'יינטס. "להיות תופס זה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות", הוא אמר. בסיום אימון הבכורה הרשמי, פוזי ניגש לעיתונאים וסיפר: "זה רגע מאוד מיוחד בשבילי, כי השקעתי הרבה מאמץ בשביל להגיע לנקודה הזאת. זה רק צעד נוסף לקראת המטרה הסופית. יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אני מרוצה מהקצב שלי היום". וכשפוזי מרוצה, סן פרנסיסקו מרוצה.

        באסטר פוזי שחקן סן פרנסיסקו ג'איינטס (AP , Marcio Jose Sanchez)
        ינסה להוביל את הג'איינטס לעוד אליפות. פוזי (צילום: AP)

        כמו פוזי, גם מאוור, התופס של מינסוטה, לא הרבה לשחק בעונה החולפת. אצל מאוור הייתה זו שרשרת פציעות, שכללה גם ניתוח בברך ומנעה ממנו להציג יכולת כמו זו שהביאה לו את תואר ה-MVP ב-2009. למאוור יש גם חזית חדשה מול התקשורת במינסוטה, העיר בה נולד. בעבר הוא נחשב לספורטאי המקומי הטוב בכל הזמנים, אך הטענות כלפיו הן שהוא לא מתנהג ככזה. בעיר רוצים שהוא לא יהיה רק סופרסטאר ארצי בכל מיני פרסומות, אלא שיוביל את הקבוצה בחדר ההלבשה. התקשורת המקומית טענה שבשנה שעברה הוא בא לעבוד בשביל עצמו ולא בשביל הטווינס וכעת, אחרי שג'ו ניית'ן ומייקל קדאייר עזבו, כולם מצפים ממנו לקחת את הקבוצה על עצמו בעונה הקרובה. הבעיה עם מאוור היא שכנראה הוא מעדיף להישאר האיש הצנוע מהפרברים.

        בעונה שעברה מינסוטה הייתה הקבוצה השנייה הכי גרועה בליגה, עם 63 ניצחונות בלבד לעומת 99 הפסדים ועל כך אמר מאוור: "זה קשה, כי היינו רגילים להצלחות. אי אפשר להתעלם או להמציא תירוצים על מה שקרה. אני חושב שזה עשה לנו טוב להסתכל במראה ונדאג שזה לא יקרה שוב". כל עוד הוא כשיר, מינסוטה תהיה הקבוצה שלו, בין אם הוא ירצה בכך או לא.

        לסיום, אי אפשר לדבר על שני התופסים הטובים בליגה כיום, מבלי להזכיר את מותו של גארי "הילד" קרטר. תופס העבר, שזכה עם ניו יורק מטס בוורלד סירייס של 1986 ואף רשם שני הומראנים באותה סדרה מול הרד סוקס, נפטר בשבוע שעבר לאחר סרטן במוח. קרטר, ששיחק גם עשר שנים במדי מונטריאול אקספוס, נכנס להיכל התהילה ב-2003 והעביר את השנים האחרונות בחייו כמאמן מיינור ליג וקבוצות מכללות בפלורידה ובקליפורניה. ביום שישי האחרון הואר בניין האמפייר סטייט במנהטן בצבעי הכתום- כחול של המטס לזכרו וקבוצת ההוקי של מונטריאול ערכה טקס מיוחד עבורו במשחק הבית שלה. "הכינוי 'הילד' הסביר כיצד גארי הסתכל על החיים", נאמר בהודעה שפירסמו המטס, "הוא עשה כל דבר בהתלהבות, על ומחוץ למגרש. החיוך שלו היה מדבק".

        בייסבול בוואלה! ספורט

        גארי קרטר שחקן ניו יורק מטס (AP , lou requenia)
        בארצות הברית זוכרים אותו. גארי קרטר (צילום: AP)