היורש של דרוגבה מחכה למוריניו

כאשר נשאל סיידו דומביה לגבי התכונה החזקה ביותר שלו כשחקן, הוא השיב: "היכולת לכבד ולאהוב את חבריי לקבוצה". האמירה הזו מאפיינת יותר מכל את אחד החלוצים המצליחים ביותר באירופה בשנים האחרונות, שמתפתח בקצב מסחרר לכוכב על אמיתי. עם חמישה שערים בחמישה המשחקים בשלב הבתים בליגת האלופות, ו-45 כיבושים בכל המסגרות במדי צסק"א מוסקבה תוך שנה וחצי בלבד, הסקורר בן ה-24 מחוף השנהב עולה אפילו על התחזיות האופטימיות ביותר של מעסיקיו. 24 שערי ליגה בעונה הרוסית הארוכה שטרם הסתיימה כבר הפכו אותו לשחקן הזר הפורה ביותר בתולדות רוסיה, והוא נבחר לשחקן השנה ב-2011. צמד בגמר הגביע הביא למאמן צסק"א לאוניד סלוצקי תואר ראשון בקריירה שלו, והוא לא מסתיר את התלהבותו: "ידענו שדומביה יבקיע הרבה, אבל לא תיארנו עד כמה".

דומביה עושה את הכל עם חיוך. "אני אדם אופטימי, ותמיד מצפה אך ורק לדברים טובים בחיים", הוא אומר. התאקלמותו החברתית במוסקבה הייתה מיידית. "הוא אדם כה שמח וחיובי, והקבוצה קיבלה אותו ללא בעיות. דומביה שידר על הגל הנכון מהרגע הראשון. החיוך שלו גורם אושר לכולנו" מספר הבלם ואסילי ברזוצקי. בהתחשב בעברו של החלוץ, גישתו ממש לא מובנת מאליה.

ילדותו של דומביה בפרבר הבירה אביג'אן עברה בעוני מזעזע. הוא מעולם לא קיבל מתנות, ובדרך כלל לא היה לו ולשלושת אחיו הקטנים מה לאכול. כדי לעזור לאמו, הוא ניסה להתפרנס במכירת סמרטוטים ברחוב. כאשר היה בן 12, הבחין בו במקרה אוליביה קוטואה, נשיא אקדמיית הכדורגל סנטר פורמסיון, ולקח אותו תחת חסותו: "אמרתי לילד שהוא צריך להיות בבית ספר, והוא בתגובה ניסה למכור לי מטפחות. הבנתי שאני חייב להציל אותו". סיידו הקטן השקיע באקדמיה יותר מכל החניכים האחרים. הוא התאמן שעות על הבעיטה בשתי הרגליים, והציב לעצמו מטרות מוזרות, כגון לפגוע בעמוד השער אלף פעם בכל שבוע ממרחקים שונים. בגיל 15 הוא כבר שיחק בליגה השנייה בחוף השנהב. בגיל 17 הוכתר למלך שערי הליגה הראשונה, במדי קבוצת דנגלה הקטנה שסיימה במקום התשיעי.

סקאוטים מאירופה חורשים את חוף השנהב ללא הפסקה, ולא מפתיע כי הצטיינותו של דומביה משכה תשומת לב של מספר קבוצות בצרפת. אלא שכאן הוא נתקל בבעיה לא צפויה – הצרפתים לא הנפיקו לו אשרת כניסה בשל סכסוך פוליטי כלשהו, והסוכן ארגן לו מבחנים ביפן. דומביה הבקיע צמד במשחק אימון של קאשיווה והוחתם, אולם לא הצליח למצות את הפוטנציאל בארץ השמש העולה. השינוי התרבותי היה חד מדי, והמאמן בכלל לא ידע להעריך את החיוך על פניו – הוא חשב שהחלוץ לא מגלה רצינות נאותה. דומביה כבש שלושה שערים בלבד בקאשיווה, הושאל לטוקושימה מהליגה השניה, וגם שם לא הבריק.

בשלב זה הגיעה לפתע ההצעה ששינתה את חייו, וסמלי כי הדבר נעוץ ביחסי האנוש המעולים של דומביה. תיירי דובאי, חברו הקרב מהאקדמיה, שיחק אז ביאנג בויז, ושכנע את ההנהלה להמר על החלוץ האלמוני שנכשל ביפן. הקבוצה השווייצרית שילמה לקאשיווה בסך הכל 150 אלף יורו תמורת דומביה, והמאמן ולאדימיר פטקוביץ' לא לגמרי בנה עליו. עובדה – בעונתו הראשונה בשווייץ שותף החלוץ חמש פעמים בלבד בהרכב הפותח, ובדרך כלל עלה כמחליף באמצע המחצית השניה. זה לא הפריע לו לכבוש 20 שערים, לסיים כמלך שערי הליגה, ולהיבחר לשחקן המצטיין של העונה כולה. ב-2009/10 לדומביה כבר היה מקום של כבוד בהרכב, והוא השיב עם 30 שערים. מאז 1988 לא היה בשווייץ מבקיע כה פורה. תוסיפו לכך 17 בישולים לאורך שתי עונות אלה, ותבינו מדוע אוהדי יאנג בויז קראו לו "אלוהים". דומביה מצידו הקפיד להודות למאכלסי היציעים אחרי כל שער, והפך לשחקן האהוד ביותר בקבוצה בפער ניכר. גם בעונתו השניה קטף ברוב עצום את תואר השחקן המצטיין של הליגה.

עסקת העברתו של דומביה לצסק"א נסגרה כבר בינואר 2010, אף על פי שהוא נשאר בשווייץ עד הקיץ. הנשיא יבגני גינר שילם תמורתו 10 מיליון יורו, כלומר מחירו האמיר פי 77 תוך שנה וחצי. וזה עוד לא הכל – רובין קאזאן גילתה על המגעים של המוסקבאים, והחליטה לשבור את השוק תוך שהיא מציעה ליאנג בויז 25 מיליון. נשיא המועדון השווייצרי ורנר מולר לא נכנס למו"מ עם הטטארים, פשוט כי חשב שמדובר במתיחה לא מוצלחת. הוא טעה בגדול, כי כעבור חודשים ספורים שילמה רובין להופנהיים 20 מיליון תמורת הפליימייקר הברזילאי קרלוס אדוארדו, אשר נמצא מאז באופן קבוע על שולחן הטיפולים של הרופאים. דומביה היה, אם כך, יכול לשתף פעולה עם ביברס נאתכו, אבל הוא הגיע לצסק"א, ושבה מיד את לבבות האוהדים, השחקנים והצוות המקצועי.

יאנג בויז, אגב, שילמה כחמישית מהרווח שקיבלה על דומביה כדי להחתים את יורשו, עמנואל מאיוקה ממכבי תל אביב. החלוץ הזמבי עושה חיים משוגעים בשווייץ, והוא גם הצטיין באליפות אפריקה האחרונה בו זכתה נבחרתו. בעוד מאיוקה היה כוכב זמביה, ישב דומביה על הספסל של חוף השנהב וצפה באלילו דידייה דרוגבה. זה היה התפקיד שלו גם במונדיאל-2010 – ההזדמנויות של דומביה בנבחרת עדיין מעטות מאוד, אבל זמנו יגיע.

את דרוגבה מעריץ דומביה מגיל צעיר, והוא משמש לו מודל לחיקוי, יחד עם סמואל אטו. זו הסיבה לכך שהחלוץ מגדיר את עצמו כאוהד שרוף של צ'לסי, ולא מסתיר את חלומו להגיע לסטמפורד ברידג'. שאיפה זו עשויה אולי להתממש כבר בקיץ הקרוב. ניקולא אנלקה גילה כי דרוגבה בן ה-34 צפוי לעזוב את הכחולים לטובת הליגה הסינית, בעוד שעל כושרו של פרננדו טורס חבל להרחיב את הדיבור. צ'לסי זקוקה לחלוץ שיודע לשים את הכדור ברשת, ויחסי הידידות הקרובים בין גינר לרומן אברמוביץ' יקלו על ביצוע העסקה. למעשה, ברוסיה מדווחים כי אנשי המקצוע של צ'לסי הם אלה שהמליצו לצסק"א להחתים את דומביה מלכתחילה, עם כוונות ברורות לעתיד. עם זאת, זו ממש לא האופציה היחידה. גם המנהל הספורטיבי של ברצלונה, אנדוני סוביזארטה, מכין הצעה שמנה.

מה יקבלו הקונים הפוטנציאלים? הסקורר של צסק"א ניחן באחוז ניצול מצבים גבוה, בעיטה נהדרת בשתי הרגליים, נגיחה טובה למרות שגובהו 178 סנטימטרים בלבד, וגם פרגון אינסופי לחבריו לחוד – יעיד על כך ואגנר לאב הברזילאי שיצר אתו שיתוף פעולה נהדר מהמשחק הראשון. דומביה מספר כי המציא את הכדרור המיוחד שלו עוד כאשר שיחק כילד ברחובות, ומאז רק שכלל אותו. גם לסלוצקי לקח זמן להתרגל לאיכויות הנדירות של חניכו: "פעמים רבות הוא מבצע פעולות שנראות מנוגדות לכל הגיון. הוא מתחיל מהלכים שאין סיכוי לצאת מהם, ובכל זאת יוצא מהם. הוא וירטואוז אמיתי, מסוגל לעבור מספר שחקנים על שטח קטן מאוד. קבלת ההחלטות המקורית שלו מקשה עד מאוד את השמירה עליו". את אחד השערים האחרונים שלו בשווייץ, נגד לוצרן, הוא כבש אחרי שעבר בסלאלום חמישה שחקני הגנה ועקף גם את השוער.

בצסק"א מהללים את דומביה גם בשל יציבותו. בעוד ואגנר לאב, שחזר החורף לפלמנגו, התאפיין במצבי רוח, והפגין לעתים יכולת ירודה במשך חודשים שלמים, הרי שדומביה תמיד דופק כרטיס. הפלא מחוף השנהב כבש 102 שערים בשלוש וחצי שנים בקריירה האירופית הקצרה שלו, והוא יודע להתעלות ברגעים החשובים. בליגה האירופית אשתקד הוא הפציץ שבעה שערים, ומאזנו בליגת האלופות העונה פנטסטי. דומביה היה זה שהציל את צסק"א מהפסד במשחק הראשון בשלב הבתים בליל, עם צמד בדקות האחרונות בתיקו 2:2. הוא הרשית צמד נוסף בניצחון 0:3 על טרבזונספור, אבל הורחק בשני צהובים במפגש נוסף מולה בטורקיה, והחמיץ בשל כך את המשחק הביתי מול ליל, בו הפסידו הרוסים 2:0. במחזור הסיום היתה זקוקה צסק"א לניצחון על אינטר בסן-סירו, ותיקו במשחק המקביל, וזה בדיוק מה שקרה. דומביה הבטיח לעצמו להכניע את הנראזורי וקיים בניצחון 1:2, בעוד ליל כשלה בתיקו 0:0 מול טרבזונספור שהדהים את סלוצקי. "הייתי בטוח שהצרפתים ינצחו כי הם קבוצה מעולה. אפילו אחרי שחזרנו למלון נכנסתי לאינטרנט לבדוק שוב את התוצאה. לא האמנתי למראה עיניי. היה לנו המון מזל", אמר המאמן הרוסי.

בהגרלת שמינית הגמר המזל דווקא לא האיר פנים לצסק"א שקיבלה את ריאל מדריד, אבל דומביה דווקא היה מאושר. כבר לפני חצי שנה, כאשר נשאל נגד איזו קבוצה הוא חולם להבקיע, הוא ענה נחרצות: "ריאל מדריד". הערב תהיה לו הזדמנות להגשים את הפנטזיה, ואפילו הקור העז לא יעצור אותו. "בחורף הראשון ברוסיה בכיתי אחרי האימונים כי כל הגוף שלי קפא. אבל אמרתי לעצמי שחייבים להמשיך ולהתגבר על הכל. השלג לא צריך להפחיד אותי". כזה הוא דומביה - שילוב של אופי חזק, חיפוש אתגרים, חיוך תמידי, יחסי אנוש מופתיים ואופטימיות שלא יודעת גבול. תכונות אלה, בתוספת כשרונו העצום, יביאו אותו רחוק, והמסע הקסום של האיש המכונה ברוסיה "הקרנף" עובר דרך הרשת של איקר קסיאס.

ליגת האלופות: מי יכולה השנה על ריאל וברצלונה בצ'מפיונס?

ריאל מדריד: די מריה הפצוע לא בסגל לצסק”א מוסקבה

ליגת האלופות בוואלה! ספורט