שערי הלוקאס אויל פילד נפתחו אתמול (שלישי) לכבוד יום התקשורת המסורתי של סופרבול 46. על הדשא פוזרו עשרות תחנות, ביניהן התרוצצו כאלפיים עיתונאים. עוד כחמשת אלפים אוהדים נהלבים צפו במתחרש מהיציעים. במרכז המגרש הורכבה במה מרכזית, בה עלו לדבר הכוכבים הגדולים - טום בריידי, רוב גרונקובסקי (בלי תחבושת על הקרסול הפצוע), איליי מאנינג ועוד. אלא שלצידם היו מספר שחקנים, שאפילו עמדה רשמית לא הוקנתה להם והם היו צריכים למצוא את מקומם על הדשא. אחד מהם היה הליינבקר של הג'איינטס, מארק הרצליך.
כשהוא לובש את החולצה הלבנה של הג'איינטס עם המספר 58 ומתהדר בתספורת מוהק, הרוקי של הענקים סיפר לעיתונאים על הדרך הקשה, יוצאת הדופן והמרגשת שלו לסופרבול. לפני כשלוש שנים, כשהיה שחקן אול-אמריקן מבטיח בבוסטון קולג', הרצליך התלונן על כאבים בשוק השמאלי. לאחר מספר בדיקות שעבר, גילו הרופאים להרצליך את הנורא מכל: הוא סובל מסרטן בעצמות. הגידול הנדיר בתוך העצם, מופיע אצל פחות מ-400 אמריקאים מדי שנה ורק 30% מהם זוכים להינצל מהמחלה הנוראית.
"היינו בשוק. ישבתי בשקט עם ההורים שלי למספר דקות ואז אבא שלי פתח את הפה ראשון, סיפר לדוקטור שאני שחקן פוטבול טוב מאוד ושאל האם אוכל עוד לשחק", סיפר הרצליך. אמו של מארק התעצבנה מעצם השאלה, הדוקטור הסכים איתה וסיפר למארק ואביו שימיו כשחקן פוטבול הסתיימו. כשחזרו הביתה, ישב מארק לבדו בחדר ותמונה אחת תפסה את עינו מכל התמונות בקיר. זה הייתה תמונה בה הוא רץ עם הכדור, כשאפשר לראות בבירור את העוצמה והשרירים ברגלו השמאלית. זאת התמונה שגרמה לו לא לוותר. "לחזור לשחק פוטבול הייתה המטרה שלי, מה שדחף אותי קדימה", סיפר אתמול הרצליך לעיתונאים. מדי יום, הוא עבר טיפולי כימותרפיה במשך שש שעות, במהלכם לא יכול היה לזוז, אבל הרצליך הציב לעצמו מטרה - לחזור לשחק בעוד שמונה חודשים. "הכנתי לעצמי קלטת של המהלכים הכי טובים שלי משנת 2008, לימים הקשים ביותר. הייתי מכניס את הקלטת לטלוויזיה בזמן הטיפולים".
יום אחד מארק קיבל טלפון מפתיע. על הקו היה טדי ברוסקי, ליינבקר העבר של ניו אינגלנד פטריוטס, שכזכור חזר לשחק פוטבול אחרי שחווה שבץ. "כשקרה לי המקרה שלי, ביקשתי מהדוקטור טלפון של מישהו שכבר קרה לו מקרה דומה והוא חזר לשחק", אמר ברוסקי, שהופתע מהתשובה של הרופא, "לא היה אף אחד כזה, אני הייתי הראשון". ברוסקי אמר, שהוא ביקש את המספר הזה, כי רצה לדעת שזה אפשרי, שיש מישהו שיכול לתמוך ולהאמין בו. הרצליך העריץ את ברוסקי, אבל למרות שהותו בבוסטון בקולג' (רגע של טריוויה: בוסטון קולג' שולחת לסופרבול 46 יותר שחקנים מכל אוניברסיטה אחרת בארצות הברית), ולמרות שראה את סופרבול 42 עם חבריו לקבוצה, הוא לא עודד את הפטריוטס. "כולם עודדו את הפטריוטס, אבל אני הלכתי עם הג'איינטס והרגשתי נהדר שהם ניצחו".
בסופו של דבר, הרצליך נזקק לקצת יותר משמונה חודשים כדי לחזור, אבל לפני עונת 2010 הרופאים הודיעו לו ולמשפחה את ההודעה השמחה. הגידול הוסר מרגלו של מארק בהצלחה. הרצליך קיים את הבטחתו לעצמו, מיד חזר להתאמן ואף הספיק לחזור לעונה אחרונה בבוסטון קולג', לפני שנכנס לדראפט. הג'איינטס עקבו אחריו ולבסוף החליטו שלא לבחור בו בדראפט, אך חלפו מספר שעות בלבד והסוכן של מארק קיבל הזמנה עבורו להגיע למחנה האימונים של ניו יורק, שם בסופו של דבר חתם על חוזה מקצועני.
במהלך רוב העונה החולפת, הרצליך תרם את חלקו בעיקר בקבוצות המיוחדות, עד שפציעה קלה השביתה אותו בשני המשחקים האחרונים. ביום שני הוא ירד מהמטוס בשדה התעופה באינדיאנפוליס ומיד צייץ בטוויטר: "לפני שנתיים נאמר לי שלא אוכל ללכת שוב. כרגע ירדתי מהמטוס באינדי לשחק בסופרבול". הרצליך הסביר שהציוץ היה ספונטני: "מעולם לא חשבתי שאשחק בסופרבול. רק רציתי לחזור לדשא והצלחתי לעשות זאת". ביום ראשון אולי הוא יקבל ההזדמנות לשחק מול קבוצתו לשעבר של ברוסקי ואולי לא. בכל מקרה, מארק הרצליך הוא הגיבור האמיתי של סופרבול 46.
