בסיומם של שני משחקי פלייאוף משובחים, ניו אינגלנד פטריוטס ניצחה הלילה (ראשון) 20:23 את בולטימור רייבנס ושבה לסופרבול לראשונה מאז הפסידה בו בעונת 2007 ובפעם החמישית בתוך עשור. המשחק הוכרע 11 שניות לסיום, כשהבועט של הרייבנס בילי קנדיף, החטיא ניסיון לשער שדה מ-32 יארד בלבד.
הפטריוטס יפגשו בסופרבול לא אחרת מהקבוצה שקלקלה להם את העונה המושלמת לפני ארבע שנים, ניו יורק ג'איינטס, שניצחה בסן פרנסיסקו 17:20 בהארכה, בקרב שההגנות בעיקר התעלו בו, אבל שגיאה חמורה בהחזרת בעיטה של הניינרס העניקה ללורנס טיינס הזדמנות לבעוט את הג'איינטס לסופרבול. הוא עשה את זה, ממש כפי בגרין ביי אז, לפני ארבע שנים.
ניו אינגלנד בולטימור 20:23
וואו, וואו ושוב פעם וואו. כל אלו מאיתנו שלא זכו לראות את ה"WIDE RIGHT" של בפאלו בסופרבול 1991, קיבלו הלילה סוג של פיצוי, מי חיובי ומי שלילי. כדי לא להשאיר אתכם יותר מדי במתח נתחיל דווקא מהסוף. דאון רביעי, 11 שניות לסיום ויתרון שלוש לפטריוטס. בולטימור הולכת על בעיטה די פשוטה מ-32 כדי להשוות את המשחק וללכת להארכה. בילי קנדיף, שהשחיל את שני הניסיונות הקודמים שלו במשחק מ-20 ו-39 יארד, שולח את הכדור שמאלה מדי ואת ניו אינגלנד לסופרבול חמישי במילניום הנוכחי, תחת ביל בליצ'יק, טום בריידי והחבורה השמחה שלהם. הרייבנס, בפעם המי יודע כמה, נשארים עם הכמעט.
מה היה לפני אותו רגע דרמטי, שייזכר לאורך שנים ארוכות? הרבה מאוד. משחק באווירת פלייאוף מצוינת נפתח עם גישושים וטעויות בפוקסבורו, כולל איבוד של בריידי כבר ברבע הראשון. ברבע הבא, במצב של 3:3, בנג'ארוויס גרין אליס הוביל דרייב קרקעי נאה ובסיומו הוא מצא את האנדזון לראשונה במשחק. אלא שבולטימור באה לפוקסבורו כדי לנצח והיא מיד ענתה עם מסירה של ג'ו פלאקו, שפתח מצוין ונחלש בהמשך, לדניס פיטה לשישה יארד ושוויון. הפטריוטס השיגו עוד שני שערי שדה, אחרי ביקורים לא מוצלחים ברד זון ואז התחיל הבלגן.
ההגנה של ניו אינגלנד, שהייתה לא רעה יחסית לשאר העונה, נכשלה בנקודת התורפה הכי גדולה שלה. בולטימור הריצה דרייב של שלוש המרות רצופות לדאון שלישי, אשר בסיומו מצא ג'ו פלאקו את טוריי סמית' ל-29 יארד ופתאום, לראשונה, היתרון של הרייבנס. אחרי הטאצ'דאון, הרייבנס הרחיקו את הכדור ודני וודהד, שניסה להתקדם בהחזרה איבד אותו, אלא שלמרות המגרש הקצר, העורבים הסתפקו בשער שדה והיתרון צמח לארבע. בריידי לא היה מוכן לוותר ובדרייב הבא, על אף קשיים רבים, הוא זינק באקרובטיות מרשימה אל תוך האנדזון בדאון רביעי ואינצ'ים. ניו אינגלנד שוב על הסוס.
ג'ו פלאקו מסר לאיבוד הראשון שלו במשחק בזמן קריטי, קצת יותר משבע דקות לסיום. מה עשה בריידי במהלך הבא? מסר לאיבוד משלו והכדור שוב של הרייבנס. הכדור החליף ידיים פעמיים ובסיום יצאה בולטימור לדרייב אחרון על כל הקופה. היא הגיעה עד ל-14 יארד מהאנדזון של ניו אינגלנד, כשמסירה של פלאקו ללי אואנס לטאצ'דאון מנצח, הוצאה לו מבין הידיים בשנייה האחרונה. ואז הגיע קנדיף וניו אינגלנד צהלה ושמחה.
מספרים: טום בריידי, שבניצחון הפלייאוף ה-16 (!) שלו השתווה לג'ו מונטנה בפסגת כל הזמנים, דווקא היה די חלש עם 22 מ-36, 239 יארד, בלי טאצ'דאונים אווירים (אחד בריצה כאמור) ושני איבודים. גרין אליס סיים עם 68 על הקרקע, רוב גרונקובסקי, שנפצע וחזר (איזה שור!), היה סולידי עם 87 יארד באוויר, ארון הרננדס הוסיף 66. אצל המפסידה, פלאקו חגג כמו כל קוורטרבק שרואה את הגנת הפטריוטס עם 306 יארד ובדיוק כמו בריידי, 22 מ-36, יחד עם שני טאצ'דאונים ואיבוד. ריי רייס היה חלש בפעם השנייה ברציפות, עם 67 יארד בלבד בריצה. אנקואן בולדין תפס ל-101 יארד וטוריי סמית' ל-82.
סן פרנסיסקו - ניו יורק ג'איינטס 20:17 (הארכה)
אם הגיבור הטרגי של המשחק הראשון היה קנדיף, במפגש הזה סימנו מחברי המחזה את קייל וויליאמס. שחקן הקבוצות המיוחדות של סן פרנסיסקו שמט כדור בהחזרה בהארכה עמוק בחלק המגרש שלו, והעניק לג'איינטס הזדמנות פז לנצח. לורנס טיינס לא החמיץ את הצ'אנס הזה, נעץ את הכדור מ-31 יארד לבין הקורות והעלה את ניו יורק לרי-מאץ' עם בריידי וחבורתו, כמו ב-2008 בקור של למבו פילד.
מבחינת קשיחות, אי אפשר בכלל היה להשוות בין העימות הזה לקודמו. זה היה בעיקר משחק של ההגנות, ששוב הציגו את מיטב הרפרטואר עם פאס-ראש אגרסיבי ורדיפה אחרי הקוורטרבק. הג'איינטס לא נתנו לניינרס להזיז את השרשראות בדאון שלישי, הניינרס הוציאו את איליי מאנינג מהכיס לא מעט פעמים וגרמו לו לדשדש בחיפוש אחר התופסים שלו. בסופו של דבר, ידו של מאנינג הצעיר הייתה על העליונה, והוא הנהיג את הענקים לניצחון שיפגיש אותו בפעם השנייה העונה עם הפטריוטס. בקודמת, רק נזכיר, הוא כבר ניצח.
סן פרנסיסקו עלתה ראשונה על הלוח עם מסירה של אלכס סמית' לוורנון דיוויס ל-73 יארד. דיוויס כנראה דרך על קו החוץ, השופטים אישרו טאצ'דאון - 0:7. ברבע השני הנהיג מאנינג דרייב שבסיומו מסר לבר פסקו - 7:7, ולאחר מכן העלה לורנס טיינס את ניו יורק ליתרון 7:10. זו גם הייתה תוצאת המחצית.
לאחר ההפסקה ראינו משחק עצבני, במיוחד מצד הג'איינטס, שהרבו לעשות עבירות קריטיות שהצעידו את הניינרס לחלק המגרש שלהם. הצמד סמית' ודיוויס ניצלו זאת עד תום עם טאצ'דאון נוסף, הפעם של 28 יארד - 10:14 ניינרס. אלא שמאנינג לא אמר נואש, וכשעל השעון נותרו 8:34 דקות מסר כדור נפלא למריו מאנינגהאם, שקבע 14:17 לניו יורק. הניינרס הגיבו עם שער שדה ולאחר העברות כדור רבות נגרר המשחק להארכה. הג'איינטס זכו בהטלת המטבע בהארכה אבל נעצרו מיד. לאחר חילופי כדור בעט סטיב וות'רפורד כדור לוויליאמס - והיתר כבר שייך להיסטוריה.
מספרים: מאנינג השלים 32 מ-58 מסירותיו ל-316 יארד ושני טאצ'דאונים. עשר מהמסירות נקלטו על ידי ויקטור קרוז הבלתי נלאה, שרשם 142 יארד. על הקרקע, גמא אחמד בראדשו 74 יארד. בסן פרנסיסקו, סמית' מסר ל-196 יארד ב-12 מ-26 לשני טאצ'דאונים, אבל ללא השלמת דאון שלישי ב-12 ניסיונות. 112 יארד וצמד טאצ'ים לדיוויס, 74 יארד על הקרקע לפרנק גור.
