חלקי חילוף

הייתה סקרנות גדולה מאוד לראות כיצד יצליח טל בנין כמאמן בליגת העל. בכל זאת, עבור חובבי הכדורגל הפחות צעירים, בנין היה השחקן הכי לא ישראלי בשטח, והצליח להגיע לליגה האיטלקית בעיקר בשל עבודה קשה, התמדה, כח סבל והרבה מאוד אמונה. המספרים מלמדים שעד עתה, בהפועל חיפה משהו מהחיידק שלו עובר גם לשחקנים.

עד להגעתו של בנין אימן את הפועל חיפה ניצן שירזי. הקבוצה צברה במשך 13 מחזורים שבע נקודות מ-39 אפשריות, כ-17.5 אחוזי הצלחה. בנין מאמן את הפועל חיפה שמונה משחקים בלבד וצבר מספר נקודות כמעט כפול – 13 מ-24 אפשריות, 54.5 אחוזי הצלחה. השיפור לא בא לידי ביטוי רק בנקודות. בתקופת שירזי יחס השערים של הקבוצה ב-13 משחקים היה 20:9, כאשר הקבוצה הבקיעה בממוצע 0.7 שערים למשחק וספגה 1.55. אצל בנין, היחס הוא 5:12, כאשר הקבוצה כובשת בממוצע 1.5 שערים למשחק וסופגת 0.6.

מקרי? שחקן בהפועל חיפה מפשט: "הכל מתחיל ונגמר בגישה. ניצן מאמן עם הרבה כדורגל, אבל הוא בכלל לא הגיע לעונה הזאת. בקיץ הוא התחיל לאמן כשהראש שלו היה ב"כדור המרכזי" וזה השפיע על כולם. ראו שהוא לא יכול לתת הכל מעצמו, וההכנה היא הרי החלק הכי חשוב של קבוצה. אחרי שכבר התחילה הנפילה, הוא לא יכול היה לעצור אותה. טל הגיע נקי ועשה, למעשה, הכנה מחדש עם אנרגיות וטירוף להצליח שאני אישית לא ראיתי אצל אף מאמן. אמרו לי שכשחקן הוא היה פומה על המגרש. כמאמן הוא לא פחות מזה. שחקנים מכבדים אותו, מפחדים ממנו ומעשיית פעולות שהוא מחשיב כלא מקצועניות. הם לא מרשים לעצמם לא לרוץ אצלו, כי מי שיעשה את זה יודע שהוא יהיה בחוץ. בכל המשחקים שלנו מאז שטל הגיע היינו טובים יותר מהיריבות, גם כשסיימנו בתיקו או הפסדנו".

אחרי הניצחון של הפועל באר שבע בחוץ על הפועל חיפה במחזור השביעי, יצא ניר קלינגר בהודעה לתקשורת על התפטרותו מן הקבוצה. אין כמו לצאת גדול ולהודיע על התפטרות אחרי ניצחון, אך מאחורי האקט המכובד הזה עמד כישלון חרוץ של קלינגר מתחילת העונה (שלא לדבר על העונה שעברה), כאשר בשבעה משחקים כמאמן הקבוצה הוא צבר שלוש נקודות מתוך 21 אפשריות - פחות מ-15 אחוזי הצלחה. מאז שעזב קלינגר וגיא לוי מונה צברה הקבוצה 16 נקודות מתוך 42 אפשריות, שהן כ-37 אחוזי הצלחה. עדיין לא מדובר בשינוי כל כך משמעותי שהוציא את הקבוצה ממאבקי התחתית, אבל הפועל באר שבע התייצבה מקצועית, ובניגוד לתקופה עם קלינגר יכולה להתמודד על ההישארות בליגה.

מאמן העבר אליהו "לילו" עופר מסביר את השינוי: "קלינגר לא היה צריך לפתוח כאן את העונה. הוא היה שרוף מהעונה שעברה והקהל לא רצה אותו. אם הוא לא היה מתפטר ואלונה לא הייתה מפטרת אותו, הקבוצה לא הייתה מגיעה היום ל-10 נקודות. גיא לוי בהתחלה שילם את המחיר של מה שהיה כאן עם קלינגר, אבל אחרי חודש וחצי הוא הפך את הקבוצה והיא החלה לטפס למעלה".

את הטראומה שאחרי קלינגר אפשר לראות בבירור. בששת המשחקים הראשונים של לוי בתפקיד הוא והביא מספרים דומים לאלה של קלינגר, עם שתי נקודות מ-18 אפשריות, כאשר רק המשחק נגד בני יהודה במחזור ה-14 סימן את המפנה. בשמונת המשחקים מאז צברה הקבוצה 14 נקודות מ-24 אפשריות, שהן כ-58 אחוז – מאזן טוב יותר מזה של בנין בהפועל חיפה עד עתה. בשבת בווסרמיל תיפגש ההצלחה של בנין עם השיפור של גיא לוי, ונראה מי ימשיך לטפס מעלה.

אם תסתכלו על מכבי תל אביב של לוין לעומת זו של מוטי איוניר, ניתן לגלות מעט שיפור במספרים. אצל איוניר צברה הקבוצה 20 נקודות מתוך 42 אפשריות, כ-48 אחוזי הצלחה, ואילו אצל לוין יש לה 13 מ-21 אפשריות - יותר מ-60 אחוז. הצהובים כבשו בתקופתו של איוניר שער אחד בממוצע למשחק וספגו 0.85, ואילו בתקופת לוין הבקיעו 1.85 שערים למשחק וספגו 0.85.

לכאורה, מדובר בשיפור מסוים, אך בפועל המספרים משקרים. היו"ר לשעבר דני לאופר מנתח: "ברגע שמכבי מינתה את לוין עד לסוף העונה, היא למעשה ויתרה על העונה. מדובר באדם שלא רוצה באמת לאמן את הקבוצה הבוגרת לאורך זמן, אחד שאין לו באמת את האישיות להוביל את מכבי לתארים והוא נמצא במצב הכי קל ובלי לחץ, כשאין ממנו טיפת ציפייה או אפשרות לאכזבה. גם אם מכבי תל אביב תסיים עם כרטיס לאירופה, ההחלטה הזאת היא הכי תבוסתנית והכי לא מכבי תל אביב, כי זאת ליגה חלשה ואסור היה ללכת בצורה הזאת. שישוו את ההתחלה של מוטי לזאת של ניר לוין ואז יראו אם יש שיפור או אין".

הלכנו עם הדברים של לאופר לתחילת העונה של איוניר, ואכן, בשבעת המשחקים הראשונים (התקופה בה לוין מאמן את הקבוצה) צברה הקבוצה 16 נקודות עם הפרש שערים של 6:17, מספרים טובים יותר מאלה של לוין. אבל הדברים לא נמדדים במספרים, אלא בכך שכמו שלאופר אמר וכל חובב כדורגל ישראלי יודע, מינויו של לוין הוא בעצם החלטה לוותר על העונה הזאת ופשוט להעביר אותה בשקט וללא ציפיות, עם הראש לעונה הבאה.

תמוה מאוד היה היחס של הלוזונים למרקו בלבול החל מהמחזור הראשון של העונה. אחרי שנים בהן מכבי פתח תקוה מדשדשת ובשיאה מגרדת את קצה הפלייאוף העליון, בלבול בסך הכל הביא מספרים יפים. אלא שבמקביל לתוצאות עשו לו את המוות והוא כל הזמן דיבר על כך שהתחושה שלו שהלוזונים מחכים שישים את המפתחות. לבלבול היו סיבות אמיתיות לחוש מקופח. בשמונה משחקים אותם ניהל צברה הקבוצה 11 נקודות מתוך 24 אפשריות (כ-46 אחוזי הצלחה) ויחס שערים סביר של 15:12. רק להדגיש, מכבי פתח תקוה לא עברה את רף ה-45 אחוזי הצלחה בשלוש השנים האחרונות בממוצע שנתי.

אבל הלוזונים החליטו ולאחר שמונה מחזורים סיים בלבול את דרכו ובמקומו מונה אייל לחמן. עד עתה, ללחמן אין יותר מדי מה להראות ברזומה מהתקופה הזו, פרט לכך שעשה היסטוריה והיה למאמן הראשון שהדריך באצטדיון "המושבה". ב-13 משחקים אותם לחמן מאמן צברה הקבוצה 11 נקודות מתוך 39 אפשריות, שהן כ-26 אחוזי הצלחה (בלבול עזב לאחר שמונה מחזורים עם 46 אחוז) ועם יחס שערים של 18:9.

לזכותו של לחמן ייאמר שהוא מודה באשמה: "אני מאוכזב מאוד מכך שעד עתה אני לא מצליח ליישם את מה שאני רוצה, ולהביא את הדרך שלי למגרש. בעיקר בכל מה שקשור בתוצאות, אך לא רק. יש לי יושר מקצועי ואנסה לעשות קצת שינויים בינואר עם צירוף שני שחקנים. ברור לי שעד עתה אני לא מביא שינוי".

לאיזו דוגמה יצטרף שירזי? מוקדם מדי להעריך וצריך גם לתת לו 100 ימי חסד. אבל נכון לעכשיו, מעטים חוזים להפועל תל אביב שיפר משמעותי תחתיו. הכל מתחיל ונגמר בגישה ועמוד שדרה, ולשירזי לא היה משניהם, כפי שמעידה הדרך בה מונה למאמן האדומים. כששירזי היה במו"מ עם הפועל תל אביב הוא אמר למקורביו: "אני לא מבין בכלל למה מציעים לי כסף, הצעה כזאת אני מקבל גם בחינם". שירזי כל כך רצה להגיע למתחם חודורוב, שהוא התעלם מכל מה שקורה מסביב, ובמיוחד ממעמד המאמן בקבוצה. כשקשטן הבין זאת הוא יצא למלחמה שידע שיפוטר בסופה, אך החליט לתקן את הטעויות שעשה בתחילת העונה כשחבר לטביב ועמד על שלו. סיני ושלום תקוה ברחו כי ידעו שהם באים להיות בובות. שירזי? הוא לא ראה כלום, רק דיבר על אליפות כאילו אין מחר.

בפועל, זה לא החזיק אפילו שבוע. ה-3:0 בקרית אליעזר מול קבוצתו הקודמת, בה נכשל, הוא רק המתאבן למה שצפוי לשירזי. עד למשחק בקרית אליעזר, הפועל תל אביב לא נוצחה בהפרש של שלושה שערים ואפילו לא ספגה שלישייה במשחק ליגה. האירוניה היא ששירזי ספג את שלושת השערים מהפועל חיפה, כאשר ב-13 משחקים בהן אימן את הקבוצה היא ניצחה רק פעם אחת בלבד ועשתה זאת בהפרש של שער (0:1 על הפועל פתח תקווה). לשירזי, לפחות, יש עוד מספר שבועות כדי לתקן את הרושם הזה ולסתור את ההערכות והניתוחים.