בתחילת השבוע הגיע מרקו רויס למשחק בטורניר החורף עם קבוצתו מנשנגלדבאך מול ורדר ברמן. הקשר בן ה-22 התכונן למשחק בחדר ההלבשה וכנראה לא ידע מה מצפה לו על כר הדשא, אך כשיצא חווה לראשונה משהו ממה צפוי לו בשנים הקרובות. שחקני דורטמונד, שקיימו לפני כן משחק מול פורטונה דיסלדורף, הסתדרו בשתי שורות ומחאו לו כפיים, כשאלפים מאוהדי הקבוצה נותרו ביציעים, עודדו אותו לאורך כל המשחק ומחאו כפיים בכל פעם שנגע בכדור. אוהדי האלופה לא שכחו את הבן האובד, שנרכש בחזרה על ידי דורטמונד ב-17.5 מיליון יורו והפך לאחת הרכישות המפוצצות שנראו אי פעם בקבוצה שאינה באיירן מינכן בבונדסליגה.
מרקו רויס, שזכה כבר מזמן לכינוי "רולס רויס", הוא כיום אולי השחקן הגרמני הטוב בבונדסליגה, או לפחות אחד משלושת הטובים ביותר. היבול שלו ב-15 הופעות העונה כולל 10 שערים ובישול אחד והובלת קבוצה צעירה כמו מנשנגלדבאך, אותה גם הציל מירידה בעונה שעברה, למקום הרביעי הסנסציוני במחצית העונה הראשונה.
היה ברור שהסייחים לא יצליחו להחזיק ביהלום הזה לאורך זמן ובתחילת ינואר הודיעה דורטמונד על רכישתו תמורת 17.5 מיליון יורו, כשההעברה תתבצע רק בקיץ הקרוב. האם רויס יכול להצליח גם במועדון גדול ועמוס ציפיות מחוץ ל"בורויסיה", בעלת העבר המפואר וההווה הצנוע? האם הוא מסוגל להפוך לשחקן הרכב בנבחרת גרמניה ולתת פייט רציני לתומאס מולר, לוקאס פודולסקי, מסוט אוזיל ואנדרה שרלה? והכי חשוב: האם הוא יכול ליצור ביחד עם היהלום של דורטמונד, מריו גצה, את הקישור הטוב בליגה ולהחזיר את המועדון לימי התהילה של שנות ה-90?
אמנות
כדי להבין את גדולתו של מרקו רויס, צריך לחזור לעונה שעברה. מנשנגלדבאך רשמה חצי עונה איומה, נעלה את הטבלה ונראתה חסרת סיכוי לשרוד. בפברואר מונה לוסיאן פאברה למאמן הקבוצה והשאר היסטוריה, כשהוא ורויס הובילו את הקבוצה לסיומת נהדרת בליגה. גם זה הספיק רק למקום ה-16, ששולח למבחנים מול המקום השלישי בבונדסליגה 2. עוד לפני צמד המשחקים מול בוכום היה ברור שרויס לא יישאר בקבוצה אם היא תרד לליגת המשנה, כשענקיות כמו באיירן מינכן, ארסנל ואפילו מנצ'סטר יונייטד החלו לפזול לעברו.
רויס, במו רגליו, השאיר את הסייחים בליגה, עם שער חוץ דרמטי שסידר להם 1:1 וכרטיס לעוד עונה בבונדסליגה. כך למעשה מנע הקשר המחונן את המעבר שלו במו רגליו, כשאת 2010/11 הוא מסיים עם מאזן נהדר של 11 שערים ו-8 בישולים. כבר אז היה ברור שגלדבאך, שרכשה את רויס תמורת מיליון יורו בלבד מרוט וויס אלן שקלטה אותו לאחר ששוחרר מדורטמונד, תרוויח על היהלום הרבה כסף.
היכולת הנהדרת הזו לא נעלמה כמובן מעיניו של המאמן הלאומי יואכים לב, שזימן את רויס לנבחרת. אלא שהקשר נפצע והגשמת החלום נמנעה ממנו. הסצנריו הזה חזר לא פעם אחת, אלא ארבע פעמים וגרם לרבים להבין שלרויס יש עדיין בעיה פיזית קלה בשל מבנה גופו הרזה. יש לציין כי לב מעריץ גדול של רויס וצופה בכל המשחקים בהם הוא נוטל חלק.
לאחרונה לב אפילו אמר עליו: "מרקו הוא שחקן מיוחד שיכול לייצר שערים מכלום בכל משחק. הוא מאוד אינטליגנטי, בעל יכולת דריבל נהדרת וביטחון עצמי גדול. מרקו כמעט בלתי ניתן לעצירה באחד על אחד וברמה הבינלאומית חשוב מאוד שיהיו שחקנים כאלה, שמחפשים כל הזמן את השער. ליאונל מסי הוא כזה". גם המאמן שלו, פאברה, החמיא לרויס כשאמר: "הוא זז כמו שחקן בפלייסטיישן. הוא מרגיש וחי את המשחק, אינטליגנצית המשחק שלו היא יוצאת דופן".
רפאל הוניגשטיין, עיתונאי גרמני שמתגורר באנגליה וכותב ל"גרדיאן" טור שבועי בענייני הבונדסליגה, מסביר בשיחה עם וואלה! ספורט את השינוי שעבר השחקן מאז ימיו בנוער של דורטמונד ממנה נפלט כאמור לליגת המשנה. "מאז שלוסיאן פאברה הגיע לגלדבאך, הוא נותן לרויס הרבה יותר חופש ומשתמש בו בדיוק כמו שצריך. זה עזר מאוד למשחק שלו, וגם זה שהקבוצה הרבה יותר טובה מבשנה שעברה נתן לו דחיפה משמעותית. חשוב להדגיש שרויס הוא השחקן הכי איכותי וחשוב בקבוצה, אבל המשחק שלה לא בנוי עליו, אלא מאפשר לו חופש".
שיווק
באותם ימים היה נדמה שהיהלום הצעיר יעשה את הדרך שכל שחקן גרמני מוכשר כמוהו עושה וינחת בבאיירן מינכן. הקפטן של הבווארים פיליפ לאהם החמיא כשאמר שכל שחקן גרמני איכותי חייב לשחק בבאיירן מינכן. היו"ר קרל היינץ רומיניגה גם רמז על כך הרבה יותר מפעם, כשאמר שרויס הוא שחקן מעניין מאוד. תהליך שהזכיר מאוד את זה שהוביל להעברתו של מנואל נוייר משאלקה, וזה הרגיז מאוד את המנהל המקצועי של גלדבאך מקס אברל, שתקף את באיירן כשאמר שיש הרבה שחקנים שגם נכשלו שם כמו לוקאס פודולסקי ויאן שלאודרף וכדאי שיתחילו להתעסק בעניינים שלהם.
בסופו של דבר, כאמור, הפתיעה דורטמונד את כולם כשהודיעה על רכישתו של רויס, שהפך לרכישה השנייה הכי יקרה בתולדות המועדון, אחרי מרסיו אמורוסו, שנרכש מפארמה ב-2001 תמורת 25 מיליון יורו. רויס עצמו אמר: "יכאב לי מאוד לעזוב מקום שאני כל כך אוהב, אבל רציתי לעשות את הצעד הזה קדימה ולשחק בקבוצה שיכולה להבטיח לי מקום בליגת האלופות כמעט כל שנה. זו ההזדמנות בדורטמונד".
באזור הרוהר הבשורה התקבלה בצהלות והפכה את היום לסוג של חג עבור מיליוני אוהדי דורטמונד. אתרי האינטרנט והעיתונים התמלאו בטורים וכתבות תוך דקות בלבד, כשכמובן את כולם מעטרת תמונת אילוסטרציה של רויס במדים הצהובים-שחורים. את קולות הצהלות החליפו די מהר חששות. אוהדי דורטמונד הבינו שיכול להיות שזו למעשה הכנת הקרקע עבור עזיבתו של היהלום הגדול שלהם, מריו גצה בן ה-19, שמחוזר על ידי המועדונים הגדולים באירופה.
אחרים הזהירו שבפעם האחרונה שדורטמונד שלחה יד אל הכיס בצורה כל כך נדיבה זה נגמר רע וגרר את הקבוצה לחובות עתק, אותם כיסתה על ידי מכירת נכסים רבים ובקושי שרדה בבונדסליגה. מי שמיהר להרגיע בשני המישורים היה יו"ר דורטמונד האנס יואכים ווצקה, שאמר: "ההעברה הזו נעשתה מרזרבות שנותרו לנו במועדון ולא יסבכו את הקבוצה", והצהיר: "מריו גצה נשאר בקבוצה בלי שום קשר בכלל".
הוניגטשיין נוטה להאמין לווצקה ואומר: "כרגע, זה נראה כאילו גצה הולך לחתום על הארכת חוזה עד 2015 והכוונה היא לא לשחרר אותו, שם לא בשביל הרבה מאוד כסף. דורטמונד חוותה השנה את הכישלון בליגת האלופות והבינה שהיא חייבת סגל עמוק יותר ומוכשר יותר כדי להצליח בעומס כל כך גדול ולחזור גם בשנה הבאה לליגת האלופות עם הישגים קצת יותר מרשימים. בנוסף, הרכישה של רויס היא גם דרך של המועדון לשווק את עצמו בכל גרמניה כמועדון גדול, דורטמונד רואה ברויס כלי למשיכת עוד אוהדים".
אלטרנטיבה
במקרה, או שלא, ההודעה על רכישתו של רויס יצאה שמונה שעות בלבד לפני יום הולדתו ה-60 של אולי הנס, כשכל העיתונים ואתרי האינטרנט היו עמוסים בסיכום מפעל החיים של אחד מהאנשים הכי חשובים בתולדות הכדורגל הגרמני. לא יכול היה להיות דבר סמלי יותר מזה להבנת מאזן הכוחות החדש בגרמניה, בו באיירן לא זוכה אוטומטית בכל כישרון צעיר של קבוצות אחרות, כמו מנואל נוייר, סבסטיאן דייסלר, לוקאס פודולסקי ועוד רבים וטובים.
הבווארים, שקיבלו את ההודעה במהלך מחנה האימונים שלהם בקטאר, נתבקשו להגיב על ההעברה אך הדובר מרקוס הרוויק אמר: "באיירן מינכן לא תגיב בשום שלב על ההעברה הזו". מי שדווקא כן הגיב היה בסטיאן שווינשטייגר, שאמר: "דורטמונד התפתחה מאוד בשלוש השנים האחרונות, כולם רואים שיש שם אנשים מצוינים שעושים עבודה נהדרת. אבל באיירן מינכן תמיד תהיה טובה יותר". מי שמיהר לעקוץ בדרכו הייחודית היה אריאן רובן, שאמר: "כנראה שרויס הבין שהוא לא יכול לתפוס מקום בהרכב כשאני ופרנק ריברי בקבוצה והוא העדיף ללכת למקום בו הוא יוכל לשחק יותר". אגב, בשלב מסוים אפילו נפוצה שמועה כאילו רויס דרש מבאיירן מינכן הבטחה למקום בהרכב. הסוכן שלו הכחיש את זה נחרצות.
הוניגשטיין מנתח: "אני יודע שהייתה הצעה רצינית מאוד מבאיירן מינכן, אבל הם הבינו שלא ישיגו אותו. אגב, גם רויס יודע שיש לו סיכוי גבוה יותר לשחק בנבחרת מאשר בבאיירן. דורטמונד פעלה בצורה חכמה, הוא בהחלט שווה את הכסף ששולם עליו. מריו גצה שחקן מצוין, אבל הוא צעיר מאוד ועדיין נוטה לעליות וירידות וחשוב שיהיה לדורטמונד מישהו הרבה יותר עקבי בקישור כמו רויס.
"ברור שיהיה עליו הרבה לחץ כי שולם עליו סכום כזה ויש כאן סכנה, אבל הוא מכיר את הסביבה, בת זוגו והמשפחה שלו עדיין גרים בדורטמונד והוא גדל שם, כך שהוא לא יזדקק לזמן התאקלמות יותר מדי". מי שניסה להרגיע את הרוחות ולהבהיר שדורטמונד לא נמצאת במגרש המשחקים של באיירן היה ווצקה עצמו, שהגיב לדבריו של המנהל המקצועי של הבווארים כריסטיאן נרלינגר ("זה צעד גדול קדימה. סוף לחוסר ההערכה הכלכלית של דורטמונד") ואמר: "המרחק בינינו לבאיירן הוא עדיין עצום. לאורך זמן זה בלתי אפשרי להתמודד איתם".
פרנק לאמרס מ"דרווסטן" ניסה לנתח את מאזן הכוחות לאחר ההחתמה וכתב: "דורטמונד עקבה בשנים האחרונות אחרי שחקנים צעירים במחירים נמוכים, אך ההצלחה המקצועית גרמה לשינוי אסטרטגיה ולעליית מדרגה כלכלית. עם רכישתו של רויס, דורטמונד עולה מדרגה ולמעשה מחזירה לעצמה את המוטו שאומר: 'אנחנו האלטרנטיבה האמיתית לבאיירן מינכן וחברים קבועים במסגרת האירופית הכי אקסלוסיבית שיש'. בכך דורטמונד גם משדרת מסר לשחקנים כמו גצה, שיבינו שאולי כדאי להם להישאר ולא למהר לעזוב לקבוצות גדולות באירופה".
אם דורטמונד תחזור להיות אלטרנטיבה ראויה לבאיירן לאורך זמן ולהוות גורם משמעותי באירופה עוד נראה. אבל מה שבטוח הוא שהרבה עניין היא כבר הכניסה לכדורגל הגרמני. אותו הדבר לגבי מרקו רויס, שעשוי להיות אחת ההפתעות הגדולות של יורו 2012.
כדורגל גרמני בוואלה! ספורט
