בניוקאסל לספרה 9 יש ערך כמעט קדוש אחרי שלבשו אותה אגדות כמו ג'קי מילבורן, מלקולם מקדונלד, אלן שירר ואחרים. אחרי הפרישה של שירר, אובפמי מרטינס לקח אותה לעצמו, אבל בעקבות המכירה שלו לוולפסבורג, הספרה נותרה ללא דורש.
כשאנדי קארול חתם על חוזה חדש אחרי עונה וקצת נהדרות שלו מבחינה אישית והרגיש שהוא מוכן לשאת את המשקל על הכתפיים, הוא בחר בחולצה ששכבה תקופה ארוכה בארון, אבל כשהוא נמכר, הספרה חזרה להיות מיותמת. היום נראה שניוקאסל מצאה מספר 9 גדול חדש, גם אם הוא החליט לא ללבוש את החולצה המדוברת.
הבעלים של ניוקאסל מייק אשלי הוא כבר מזמן לא דמות אהובה על ידי אוהדי הקבוצה, אבל הוא והמאמן אלן פארדיו בהחלט ראויים להתחרות על תואר "אנשי העסקים של 2011". מדוע? בתוך חצי שנה המגפאייז מכרו את אנדי קארול תמורת 35 מיליון ליש"ט והחתימו את דמבה בה בלי לשלם עליו אפילו פני. בינתיים זה הבינגו הכי גדול של העונה באנגליה.
דמבה בה בן ה-26 אמנם מפציץ היום בפרמיירליג האנגלית וזוכה לתשומת ליבן של קבוצות גדולות וליחס קונססיטנטי מהתקשורת, אבל ההגעה לכאן לא הייתה פשוטה והיא כללה דחיות, פציעות וגם סכסוכים.
בה נולד וגדל בפרבר פריזאי, השישי מתוך שבעה ילדים להורים מהגרים מסנגל. הוא החל לשחק כדורגל בגיל צעיר, בהתחלה כקשר אחורי ובהמשך כחלוץ בקבוצת חובבים. במאי 2004, כשהיה בן 19, החל את המסע העולמי שלו. השחקן הצעיר חיפש הזדמנות להפוך לשחקן מקצועני, אבל לא הרגיש בנוח בחוד והציג את עצמו כקשר אחורי. הוא החל להיבחן בליון, אך זו מיהרה לוותר עליו. התחנה הבאה הייתה אוקזר, אבל שם הסבירו לו שלא יחתימו אותו בגלל שהוא לא בוגר של אקדמיית כדורגל.
אחרי שנדחה על ידי שני מועדונים מהליגה הראשונה בצרפת, הכדורגלן הצעיר החליט לנסות את מזלו מעבר לים, או יותר נכון מעבר לתעלה תוך כדי שהוא בוחר סופית: אני חלוץ ולא קשר אחורי. הוא נחת באנגליה, נבחן בווטפורד ובארנסלי והרשים מספיק את איידי בות'רויד כדי לקבל אצל הצרעות חוזה, אבל לא הבטחה לדקות משחק בקבוצה הראשונה. אחרי שבות'רויד הלך, גם הצרפתי-סנגלי סיים את דרכו. בלי לשחק אפילו פעם אחת בקבוצה הראשונה על ווטפורד, הוא נטל שוב את מקל הנדודים.
בה חזר הביתה, לצרפת, נבחן באמיין מהליגה השנייה ושוב קיבל תשובה שלילית. היחידה שהסכימה לתת לו הזדמנות הייתה רואן. שם, בקבוצה הקטנה מצפון צרפת, הגורל החל לשנות כיוון. הוא כבש 22 שערים ב-26 משחקים והחל לעניין קבוצות מליגות בכירות יותר. נאנט, ליל ולאנס שלחו סקאוטים למגרשי הליגה הרביעית, אבל רק מוסקרון הבלגית הגישה הצעה ובה חתם במדיה והחל להעלות את הקריירה על המסלול.
במוסקרון הצנועה - קבוצה שמגיעה מעיר עם 55 אלף תושבים ושהתפרקה ב-2009 - דמבה בה הפך מנער דחוי לשחקן מבוקש. הוא אמנם סבל מפציעה שהשביתה אותו לשמונה חודשים, אבל כשהיה בריא הפציץ וגם זכה לזימון בכורה לנבחרת סנגל, מולדת הוריו. נבחרת צרפת הייתה אז חלום רחוק והחלוץ שנולד בפרברי פריס, לא התקשה לענות להזמנה של המאמן הפולני הנריק קספארצ'ק בחיוב. החלוץ כבש כבר בהופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים, משחק חוץ נגד טנזניה במוקדמות אליפות אפריקה 2008, והציל את סנגל מהפסד כשהשווה ל-1:1 רבע שעה לסיום.
עכשיו, כשהוא כבר שחקן בינלאומי ועם שמונה שערים ב-10 משחקים בליגה הבלגית ואחרי שנים של תשובות שליליות, עכשיו קבוצות רדפו אחרי בה במקום שהוא ירדוף אחריהן. הופנהיים - אז בליגה השנייה בגרמניה - החליטה להגיש הצעה בסך שלושה מיליון יורו ובה בא.
אחרי שלוש וחצי שנים שכללו עליית ליגה, עונת בכורה חלומית בבונדסליגה ו-40 שערים ב-103 הופעות, בה החליט שהופנהיים כבר קטנה על מידותיו. ראשי המועדון, שהרגישו שיש להם חלק בכיר בהפיכתו לשחקן מבוקש, התקשו לוותר עליו, אבל הוא המריא לאנגליה בלי לבקש רשות במטרה לחתום בסטוק סיטי, רק כדי להיכשל בבדיקות הרפואוית.
הופנהיים הבינה שאין מנוס מלשחרר את השחקן שלא הסכים להישאר ואברהם גרנט, שחשק בשחקן מזה תקופה ארוכה, קפץ על המציאה. פחות משבועיים אחרי שבה כבר סיכם את תנאיו הכספיים עם סטוק, הוא חתם דווקא בווסטהאם. הפטישים שחששו מפציעה ישנה שלו בברך - זו שבגינה הוא לא חתם לבסוף אצל טוני פוליס ובוטל גם מעבר שלו מהופנהיים לשטוטגרט - החתימו אותו על חוזה לפיו הוא ירוויח לפי כמות המשחקים שלו והוא החזיר בריבית דריבית.
במשחק הראשון בו הוא פתח בהרכב ווסטהאם, ה-3:3 הזכור נגד ווסט ברומיץ' אחרי פיגור 3:0, דמבה בה כבש צמד. אחר כך המשיך להיות השחקן הטוב ביותר של ווסטהאם בחוד ואת חצי העונה שלו באפטון פארק סיים עם שבעה שערים ב-12 משחקים. התצוגות המשכנעות שלו לא מנעו מווסטהאם ירידה ולמרות שראשי המועדון ביקשו ממנו להישאר ולסייע לקבוצה לחזור לפרמיירליג, הוא בחר להפעיל את הסעיף בחוזה לפיו הוא רשאי לעזוב ללא תמורה במקרה של ירידת ליגה. ההצעה מצפון-מזרח לא איחרה לבוא.
גם הבדיקות הרפואיות בניוקאסל הזכירו את אותה פציעה ישנה בברך, אבל אלן פארדיו החליט לשים את מבטחו בחלוץ. "אני לא צריך שרופא מנתח יסביר לי על הברך של דמבה", הוא הסביר, וההימור שלו בינתיים משתלם. הסנגלי אמנם התחיל להרגיש כאבים באזור חג המולד, אבל עדיין לא החסיר משחק בגלל פציעה. אחרי כמה הופעות לא מרשימות שלו במהלך צום הרמדאן, בה התחיל לכבוש בצרורות. שלושער נגד בלקבורן, אחד נוסף בסטוק ורגע לפני ההמראה לאליפות אפריקה, כיבוש ויכולת נהדרת ב-0:3 על מנצ'סטר יונייטד.
ערב פתיחת העונה ההימור על כך שבה יהיה מלך השערים של הפרמיירליג עמד על 1 ל-50. היום הוא כבר נע סביב 1 ל-12 ואילולא אליפות אפריקה שבגינה החלוץ יחסיר כמה משחקים חשובים, כנראה שהוא היה נמוך בהרבה. רק לשם השוואה, ההימור על כך שאנדי קארול השחקן אותו בה למעשה החליף בניוקאסל - יהיה מלך השערים בתום העונה נע היום סביב 1 ל-150. אחרי הכל, עם 15 שערים ב-19 משחקים, בה שני רק לרובין ואן פרסי בטבלת מלך שערי הפרמיירליג. לקארול לעומת זאת, שני כיבושים בלבד.
דמבה בה הוא ללא ספק החתמת העונה באנגליה עד עכשיו, בטח כשעושים השוואה בין המחיר שהמגפאייז שילמו עליו, לתמורה שהם קיבלו ממנו. בראיון לרשת הטלוויזיה של "סקיי" הוא חשף בחיוך את סוד ההצלחה: "אני מכור לסירופ תות. בכל פעם שאני שותה מים, אני מוסיף קצת סירופ. אני לא יכול בלי זה. בכל פעם שמישהו מהמשפחה שלי מגיע לבקר, הוא מביא לי כמה בקבוקים".
עם סירופ או בלעדיו, עכשיו הוא מקווה שביחד עם חברו החדש לחוד של ניוקאסל, פאפיס סיסה, הוא יביא לסנגל זכייה ראשונה אי פעם באליפות אפריקה. בצפון-מזרח אנגליה יעקבו בינתיים בדאגה. לא מחשש לפציעה של החלוץ, אלא דווקא בגלל הדיווחים האחרונים על כך שיש לו סעיף שחרור בגובה של 10 מיליון ליש"ט בלבד.
אולי בגלל שפעם הוא נדחה שוב ושוב, היום בה מפחד לפספס הזדמנויות. כשהוא רצה לעזוב את הופנהיים, הוא המריא לאנגליה ללא אישור, הסתכסך עם ראשי המועדון ונפרד בטריקת דלת. כשראשי ווסטהאם ביקשו ממנו להישאר ולסייע לקבוצה לעלות בחזרה לפרמיירליג, הוא סירב. לא פלא שבניוקאסל קצת חוששים מהדיווחים על התעניינות של ליברפול, טוטנהאם ומנצ'סטר יונייטד. אם תינתן לו ההזדמנות, דמבה בה לא יפספס אותה.
דידייה דרוגבה חייב להביא תואר לחוף השנהב
דמבה בה יגיע לארסנל?
כדורגל אנגלי בוואלה! ספורט