אנדריי קירילנקו לא מתחרט לרגע.
"תאמין לי, חשבתי היטב על כל האופציות לפני שהחלטתי להישאר באירופה", אומר פורוורד צסק"א מוסקבה בשיחה עם וואלה! ספורט. "זו לא הייתה החלטה קלה. בחנתי את המצב מכל הכיוונים, ולמרות שאני עדיין חושב שה-NBA היא הליגה הטובה בעולם, ולמרות שהעדיפות הראשונה שלי היא לשחק ברמה הגבוהה ביותר, היו כמה סיבות שהכריעו בסופו של דבר את הכף לטובת צסק"א.
"קודם כל, לא רציתי לנטוש באמצע הדרך", מסביר קירילנקו. "אני אוהב את הקבוצה שנבנתה כאן בצסק"א. היא פשוט מצוינת, מבחינת כישרון וכימיה. אני חושב שהקבוצה הזאת יכולה להגיע הכי רחוק שאפשר לדמיין, ואני מאוד נהנה לשחק כאן כדורסל.
"שנית, אני חושב שעונת ה-NBA המקוצרת מטילה המון עומס על השחקנים. הם צריכים לשחק 66 משחקים בשלושה חודשים וקצת. זה המון. זה מגביר את הסיכון לפציעות, ואתה כבר יכול לראות שכמה שחקנים בכירים נפצעו.
"שלישית, אני חושב שיש לי כאן הזדמנות להתכונן למשחקים האולימפיים עם הרבה מהחברים שלי לנבחרת רוסיה, וכולם יודעים כמה חשוב לי לשחק עבור הנבחרת ולהצליח איתה.
"רביעית, הייתי פרי אייג'נט, וידעתי שייקח לי זמן להתרגל לקבוצה חדשה במקרה שלא הייתי ממשיך ביוטה. וכמו שאמרתי, העונה הזאת קצרה מכדי לבצע התאמה שכזו.
"הסיבה החמישית היא שלא רציתי לטלטל שוב פעם את המשפחה שלי ולשנות את סגנון החיים שהורגלנו אליו מחדש בחצי השנה האחרונה. כסף? לא הייתה לזה חשיבות עבורי. אני ממילא תורם את כל המשכורת שאני מקבל מצסק"א".
קירילנקו, למעשה, הוא שחקן ה-NBA היחידי שהגיע לאירופה בשל שביתת השחקנים ובסיומה ויתר על האפשרות לשוב לארה"ב. בקיץ סיים חוזה ארוך-טווח עם הג'אז ונענה להצעה מצד צסק"א, מועדון נעוריו. בחמשת משחקי היורוליג בהם שותף העונה, בטרם נפצע באפו באמצע חודש נובמבר פציעה שהשביתה אותו עד לסיום שלב הבתים, אף שקירילנקו אמור להיות כשיר לתחילת הטופ-16 העמיד AK-47 ממוצעים מפלצתיים של 13.8 נקודות (56.5% מ-2, 60% מ-3, 80.6% מהעונשין), 9 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 2.2 חטיפות ו-29.4 נקודות מדד בממוצע.
למרות שהיורוליג נראית כמו מגרש המשחקים הפרטי שלו, קירילנקו טוען שגילה יורוליג טובה יותר מכפי שהשאיר בעת שעזב ל-NBA בשנת 2001. "מנקודת המבט שלי, רמת הכדורסל ביורוליג של היום טובה יותר, בוודאות, מכפי שהייתה לפני עשור. אבל אני לא יכול לומר שזה משהו שהפתיע אותי. הרי שיחקתי עבור נבחרת רוסיה שנים ועקבתי אחרי ההתקדמות של השחקנים האירופאים ב-NBA".
הכל מתחיל, אומר קירילנקו, ברמת הארגון. "הכדורסל האירופאי, קרי המועדונים והליגות, הפכו למקצועניים הרבה יותר בתקופה שבה הייתי בארה"ב. זה משפיע על רמת הכדורסל והתחרותיות הכללית. השחקנים מרגישים את התחרותיות והם הרבה יותר מסורים לעבודה על המשחק שלהם, במטרה להשתפר עוד יותר".
עשר עונות שיחק קירילנקו ב-NBA. בכולן לבש את הגופייה הלבנה-סגולה של יוטה.
הג'אז עקבו אחר קירילנקו מצעירותו. בדראפט 1999, בהיותו בן 18, הימרו על הרוסי הדקיק בסיבוב הראשון, במקום ה-24. היום זה נשמע מופרך; אז היה זה המקום הגבוה ביותר בדראפט שבו נבחר צעיר אירופאי אי-פעם. שנתיים לאחר מכן, בקיץ 2001, כשהוא בן 20, עזב לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
קירילנקו משוכנע שתקופתו בג'אז הייתה מוצלחת. "יוטה הייתה בעדיפות הראשונה שלי בזמנו, כשהייתי צריך לקבל את ההחלטה. רציתי לשחק דווקא שם. הייתה לי תקופה נהדרת בסולט לייק סיטי, נהניתי לשחק עבור הקבוצה והמועדון הזה. המשפחה שלי הרגישה נהדר בעיר. צברתי המון זיכרונות מצוינים במדים של יוטה. האמת היא שאני קצת מתגעגע לעיר ולאוהדים של יוטה. בעשר העונות שלי שם חוויתי כל כך הרבה רגעים גדולים. הייתה לי הזדמנות לשחק לצד אגדות כמו ג'ון סטוקטון וקארל מלון, ומול השחקנים הטובים בעולם כמו מייקל ג'ורדן, טים דאנקן, קובי בריאנט ואחרים. אימן אותי ג'רי סלואן האגדי. הייתי השחקן הרוסי הראשון אי-פעם ששיחק באולסטאר. אני לא רואה שום סיבה להיות מאוכזב ממשהו".
מרבית פרשני הכדורסל בארה"ב רואים את קריירת ה-NBA של קירילנקו מעט אחרת. הטענה הרווחת היא כי את תקופתו בג'אז ניתן לחלק לשניים לפני קיץ 2006, ואחריו.
הקלצ'ניקוב הציג חמש עונות ראשונות סולידיות. בעונתו הראשונה, 2001/2, נבחר לחמישיית הרוקיז הראשונה עם ממוצעים של 10.7 נקודות, 4.9 ריבאונדים ו-1.9 חסימות. ב-2003, לאחר פרישתו של סטוקטון ומעברו של מלון ללייקרס, הפך לשחקן המפתח של הג'אז. בעונת 2003/4 רשם את ממוצעי השיא בקריירה 16.5 נקודות, 8.1 ריבאונדים, 3.1 אסיסטים, 2.8 חסימות ו-1.9 חטיפות ב-37 דקות, כשהוא פותח ב-78 מתוך 78 המשחקים בהם שותף. ב-2004 ו-2005 נבחר קירילנקו לחמישיית ההגנה השנייה; ב-2006 נבחר לחמישיית ההגנה הראשונה.
עונת 2006/7 הייתה, כנראה, העונה הגרועה בחייו של קירילנקו. מספריו הידרדרו לכדי 8.3 נקודות (47% מ-2, 21.3% מ-3), 4.7 ריבאונדים ו-2.9 אסיסטים ב-29 דקות. בסיום העונה נפוצו שמועות לפיהן קירילנקו יעזוב את הג'אז וישוב לאירופה, אולם בסופו של דבר חזר ליוטה לארבע עונות נוספות, בהם תיקן את ממוצעיו, אבל לא שב להיות השחקן הדומיננטי שהיה. למרות שפתח ב-62 מתוך 64 המשחקים בהם שותף בעונה שעברה והעמיד ממוצעים של 11.7 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-3 אסיסטים ב-31 דקות, לא חודש חוזהו ביוטה, וביוני האחרון הפך לשחקן חופשי.
"אנשים אומרים שהעונות האחרונות שלי ב-NBA היו מאכזבות? אותם אנשים בטח זוכרים שהיו לי מספר פציעות שמנעו ממני להראות את מלוא היכולת שלי", אומר קירילנקו בעניין.
על מערכת היחסים עם ג'רי סלואן האגדי, שאימן את הג'אז ברציפות משנת 1988 עד שהתפטר מתפקידו בפברואר האחרון, מספר קירילנקו כי "לפני הכל, הוא איש מקצוע נהדר. והטובים ביותר הם אף פעם לא אנשים שקל להסתדר איתם. היו לנו תקופות טובות ותקופות רעות, ניצחנו הרבה ביחד וגם צלחנו הרבה בעיות בדרך. הדבר העיקרי שאני יכול לומר עליו הוא שאני שמח שהייתה לי הזדמנות לשחק עבור מאמן גדול שכזה".
גם בשיא הקריירה דאג קירילנקו לשמור על קשר הדוק עם נבחרת רוסיה והכדורסל האירופאי. מידי קיץ שב לשחק במדי הנבחרת הרוסית, עמה זכה ביורובאסקט 07' תחת הדרכתו של דיוויד בלאט. הקרבתו עבור הנבחרת הפכה אותו לאגדה בקרב אנשי הכדורסל ברוסיה.
"כולם צריכים מנוחה, אבל לשחק למען המדינה שלי תמיד היה בעדיפות הראשונה עבורי", אומר קירילנקו. "ההזדמנות לשחק לעיני הקהל הרוסי הייתה אחת הסיבות להחלטה שלי לחזור לצסק"א. תמיד הרגשתי נוח לשחק תחת בלאט. הוא מאמן נבון וחכם. הוא מוטיבטור גדול ואדם בעל אוטוריטה בלתי-מעורערת".
עד כמה התקרב הכדורסל האירופאי לזה האמריקאי בעשור האחרון, אני שואל אותו כמי שחווה מידי עונה את שניהם. "אפשר לראות את ההתקרבות כשזה מגיע לאליפויות עולם או לאולימפיאדה", משיב קירילנקו. "נבחרת ארה"ב צריכה לאסוף את השחקנים הטובים ביותר שלה כדי להגיע לשלבים הגבוהים. פעם הם היו מסתפקים ב'כל' שחקן NBA, והיו מנצחים. עכשיו הם צריכים לגייס את הטובים ביותר. זה אומר הכל".
ועדיין, למרות ההתקרבות המקצועית והשיפור בכל רובד של הכדורסל האירופאי, קירילנקו לא רואה אפשרות לאיחוד בין היורוליג ל-NBA בשנים הקרובות. "הזמנים האלה עדיין רחוקים. אבל אני חושב שהבעיה הגדולה ביותר היא המרחק הגיאוגרפי, שיהפוך את האיחוד הזה לכמעט בלתי-אפשרי מבחינה פיזית".
האם שביתת השחקנים הקיץ הייתה ראויה, הוא נשאל. "פחות חשבתי על זה, כי מבחינתי היה לי חוזה בצסק"א. אבל בוודאי שהייתי בצד של השחקנים. אני חושב שהאוהדים, כולל האוהדים בישראל, קיבלו בזכות השביתה את ההזדמנות לראות כמה כוכבי NBA על אדמת אירופה, וזה בוודאי גרם לענף לגדול. אין לי בעיה עם השחקנים שהחליטו לחזור לארה"ב עם סיום השביתה גם בלי חוזה. מבחינתם הם נתנו לכדורסל האירופאי, ומצד שני שמרו על כושר ברמה הגבוהה ביותר וזכותם לעשות מה שהם רוצים. לגבי ההשפעה של השביתה על עונת ה-NBA, ברור שהליגה איבדה הרבה כסף ומוניטין וייקח לה זמן כדי להחזיר את מה שהלך לאיבוד בגלל השביתה".
למרות שהסתובב מגיל צעיר ברמות הגבוהות ביותר, קירילנקו זכה במעט מאוד תארים בקריירת הבוגרים שלו. לכן הוא רואה בזכייה ביורוליג עם צסק"א חלום שיהיה מוכן לעשות הרבה כדי להגשים.
"אחרי הכל, זה התואר השני בחשיבותו בעולם הכדורסל אחרי אליפות ה-NBA, ואני חושב שכל שחקן היה שמח לזכות בו. חשוב מכך עבורי זה שקיבלתי העונה את ההזדמנות להילחם על אליפות אירופה עם מועדון מהמדינה שלי, המועדון שהעניק לי את ההזדמנות הראשונה בקריירה, ואני רוצה להחזיר לו".
פייבוריטיות לזכייה? "ברצלונה וריאל משחקות כדורסל נהדר. גם אפס ופנרבחצ'ה מחזיקות בסגלים טובים ועדיין יכולות להשתפר. פנאתינייקוס תמיד פייבוריטית והעונה הזו לא יוצאת דופן. גם מכבי עם דיוויד בלאט יכולים לנצח כל קבוצה בערב נתון".
ב-NBA הוא מהמר על "מיאמי, שיקאגו, הלייקרס או אוקלהומה, למרות שבגלל קיצור העונה וריבוי הפציעות שום דבר לא ברור. הכל תלוי בכושר שאליו יגיעו הקבוצות לפלייאוף".
השחקן האירופאי הטוב ביותר, לדעתו, הוא "דירק נוביצקי. אין אפשרות אחרת, אחרי שנבחר ל-MVP של העונה שעברה. היכן הייתי מדרג את עצמי? עזוב, אני משאיר את העבודה הזאת לעיתונאים".
הגרלת הטופ-16 קבעה שקירילנקו כבר לא יגיע העונה לישראל עם צסק"א במסגרת היורוליג, ובכל זאת, "הייתי שמח לשחק שוב בתל אביב", הוא אומר. "אני זוכר איך זה לשחק שם ואני רוכש את הכבוד העמוק ביותר לאוהדים הישראלים. הייתי רוצה לאחל להם שיישארו עם תשוקה לכדורסל ולקבוצות שלהם בדיוק כפי שיש להם עכשיו. התמיכה והאהבה של האוהדים הם הדבר שהופך את הספורט הזה לטוב יותר".
ohad@walla.net.il
