ליגה תחת אזהרה

עונת הבייסבול הגיעה לסיום החלק הראשון שלה, שיגיע לשיאו במשחק ה"אול סטאר" המסורתי.
אז מה היה לנו העונה? יותר מדי סיפורים מחוץ למגרש, שהעיבו על עונה מרתקת ומעניינת.
הסיפור השערורייתי מכולם הוא חשיפת השימוש הגבוה בסטירואידים ע"י שחקני הליגה.

הכל החל בראיון שהעניק קן קמניטי, כוכב ענק ו-MVP לשעבר, שבו הודה שהשתמש בסמים בכדי לשפר את יכולתו וטען כי גם היום משתמשים שחקנים רבים בסטירואידים, "כמעט מחצית משחקני הליגה" כהגדרתו. הדברים עוררו כצפוי סערה גדולה, והתקשורת החלה ללבות את הנושא.

מי שספג את עיקר הריקושטים היה לא אחר מאשר בארי בונדס, שהזינוק המדהים בכמות ההום-ראנס שלו בעונה שעברה עורר חשדות בקרב חובבי בייסבול רבים. בונדס, אגב, מיהר להכחיש כמובן מכל וכל אפשרות כזו.

למרות כל זאת, גם המומחים הגדולים מסכימים שמדובר בנושא שלא ניתן לטפל בו אלא ברמת השחקנים. יהיה קשה מאד עד כמעט בלתי אפשרי לכפות עליהם בדיקות סמים, בגלל הכוח הרב של ארגון השחקנים (שאליו נגיע בקרוב).

חשוב לציין שהמוות של דאריל קייל (שגם אליו נגיע בקרוב) יכול היה, בנסיבות אחרות, לטלטל את עולם הבייסבול אילו היה מתברר כי הוא נגרם כתוצאה משימוש בסמים, מכיוון שאז היתה מתחילה חקירה רצינית והיו מתחילים לחפש אשמים. נשמע מוכר, לא?

ב-1994 נפל דבר בעולם הבייסבול. העונה הופסקה לקראת סופה וה"וורלד סיריס" לא נערך (ועד היום אוהדי מונטריאול מוכנים להישבע שהקבוצה החזקה שלהם באותה עונה היתה לוקחת אליפות). היתה זו השביתה ה-9 ב-22 שנה. גם היא כמו קודמותיה היתה תוצאה של מאבק כוחות בין השחקנים לבין הנהלות הקבוצות.

נו, אז מי ניצח אתם שואלים? אף אחד. ומי הפסיד? הקהל כמובן. אותו קהל התחיל לאבד את אמונו במשחק, אך בכל זאת התעלה על עצמו לאחר מכן וחזר למגרשים. אבל כנראה שלשחקנים עם משכורותיהם המנופחות, ולבעלי הקבוצות עם המשרדים הממוזגים וספרי החשבונות השערורייתיים לא אכפת, ויכול להיות שאניו בדרך לתסריט דומה.

אז על מה המהומה? מאבק כוחות בין ארגון שחקנים חזק לבין בעלי קבוצות שמרגישים שהם מפסידים כספים בגלל המשכורות המנופחות, וקומישיונר (באד זליג) שמשתף פעולה עם בעלי הקבוצות ושיש לו אינטרסים באחד הקבוצות (מילווקי, שאת הבעלות הרשמית עליה העביר לידי בתו במהלך שנועד למראית עין).

הסיבה העיקרית לשביתה היא חוסר אמון מוחלט בין השחקנים לבין הבעלים. השחקנים חושדים בבעלי הקבוצות שהם מתכננים להשבית את העסק ולכפות עליהם סעיפים מגבילים כהטלת מס על משכורות גבוהות במיוחד. וזה צפוי להיות רק צעד אחד בדרך לנסיון לכפות תקרת שכר על הקבוצות, צעד שאותו מעוניין זליג להעביר בזמן הקרוב, עקב ההפסדים הרבים של הקבוצות מהשווקים הקטנים.

כמובן שארגון השחקנים אינו מעוניין להסכים לתנאי כזה שיפגע קשות במשכורות השחקנים שאותו הוא מייצג. אבל גם החלופה הבולטת האחרת אינה נראית טוב עבור השחקנים – צמצום הליגה ל-28 קבוצות.

האינטרס של הקבוצות ברור – להקטין את השוק ולהוריד את כושר המיקוח של השחקנים. האינטרס של השחקנים במניעת המהלך ברור גם הוא. בתחילת חודש יולי ייערך שימוע לגבי נושא הצמצום וחוקיותו, והחלטה של ביהמ"ש צפויה להינתן לקראת אמצע החודש, מה שישאיר מעט זמן בידי הצדדים למו"מ.

שביתת השחקנים, אם תתקיים, מתוכננת לאוגוסט. זאת מכיוון שיהיה זה הזמן האידיאלי מבחינתם לנהל מו"מ עם בעלי הקבוצות ולכופף אותם, כך שיוכלו למנוע מהם למשוך אותם באף עד סוף העונה ולהרוויח כסף על המשחקים שנשארו.

למרות זאת, השחקנים והבעלים מודעים לכך שעוד שביתה ללא "וורלד סירייס" עללולה לחסל את הספורט לחלוטין, ולעורר זעם רב כלפיהם כך שיש עוד תקווה – עד חודש אוגוסט על הצדדים להחליט מה חשוב להם יותר: האינטרס של הגוף שאותו הם מייצגים או האינטרס הקולקטיבי. נשמע מוכר, לא?

הסיפור הבא הסעיר את ארה"ב לכמה שבועות. מקורו בסיפור ישן שהחל עוד לפני שנתיים.

רוג'ר קלמנס, המגיש המצטיין של ה"יאנקיס" זרק כדור שפגע בראשו של מייק פיצאה מה"מטס" וגרם לו לאובדן הכרה. פיאצה טען שקלמנס, שיש לו מוניטין מפוקפק בעניינים האלה, עשה זאת בכוונה. קלמנס הכחיש. ה"מטס" נשבעו לנקום.

הסיפור המשיך בתקרית מוזרה באותה שנה בוורלד סיריס כשקלמנס השליך על פיאצה חתיכת עץ מאלת הבייסבול של פיאצה שהתפרקה במהלך נסיון חבטה.

בעונה שעברה נמנע ג'ו טורה המנג'ר של היאנקיס לשבץ את קלמנס לשחק ב"שיי סטדיום" המגרש הביתי של ה"מטס", בכדי למנוע מקלמנס לחבוט שם (בהתאם לחוקי הליגה הלאומית). העונה הוא לא הצליח להימנע מכך, וקלמנס – שפגע באותו שבוע בבארי בונדס במרפק – ידע שהוא עלול לחטוף בחזרה.

במשך כל השבוע סער עולם הבייסבול בשאלת השאלות – האם על שון אסטס המגיש של המטס לפגוע בקלמנס. גם מומחים מכובדים סברו שהתשובה חיובית, מכיוון שיש חוק בלתי כתוב בבייסבול שעל פגיעה בכוכב שלך אתה חייב להחזיר באמצעות המגיש בכדי להרתיע את היריב מטריקים כאלה.

אסטס ניסה לפגוע בקלמנס, אך החטיא (ושילם אח"כ קנס על ההרחקה). אבל הוא הצליח לפגוע בו בצורה אחרת – הוא הצליח לעשות הום-ראן על חשבון קלמנס בהתקפה. מי שמתמצא בבייסבול יודע שלחטוף הום-ראן ממגיש אחר זו השפלה לא קטנה. אגב, גם פיאצה הצליח לעשות הום-ראן על קלמנס.

החשבון נראה כסגור (לפחות לבינתיים). ומה הלקח? לפעמים גם כשפוגעים בך ואתה רואה צורך להגיב באותו מטבע, אולי עדיף לפעמים להיות חכם ולפגוע בדרך פחות רעשנית ויותר חכמה. נשמע מוכר, לא?

הסיפור האחרון התרחש בתאריך 22 ביוני ובניגוד לסיפורים האחרים אין לגביו הרבה הסברים.

דאריל קייל, המגיש של סנט לואיס שאמור היה לפתוח ביום שלאחר מכן, נמצא מת במיטתו שבבית המלון של הקבוצה בשיקגו.

קייל היה בן 33 במותו. הוא שיחק בעבר ביוסטון במשך 11 עונות ואף זרק שם "נו-היטר" אחד (משחק שלם בו לא הרשה חבטה). אח"כ עבר לקולורדו לשתי עונות ולא הצליח שם במיוחד, עד שעבר לסנט לואיס ב-2000.

העונה הראשונה שלו היתה מצוינת. השניה פחות. בעונה הנוכחית היה לא רע. קייל נחשב למגיש "סוס עבודה" עם הגשה מסובבת משובחת, ולא פחות חשוב מכך – לבחור סימפטי שעוזר לשחקנים אחרים ומשקיע את כולו בעבודה קשה. סיבת המוות הרשמית – סתימת עורק באיזור הלב. קייל היה בקבוצת הסיכון ורופאו טען שטיפול ראוי ובזמן יכול היה להציל את חייו. אז מה היה לנו כאן? אדם נהדר שמת מוות מיותר שעם קצת יותר תשומת לב היה אפשר להציל. נשמע מוכר, לא?

ומה עם המשחק עצמו? דווקא עונה מרתקת עד עכשיו. פרטים וסיכומים בשתי הכתבות הבאות.