מנצחים ומפסידים, אושר ועצב. גמר המונדיאל מאחורינו

זהו זה, הסתיים לו חודש של טירוף חושים. מונדיאל של עשרות משחקים, דרמות, שעות מוזרות של צפייה בטלוויזיה והרבה שמחה ועצב, ופתאום הכל כבר מאחורינו. לשמחת אוהדי כדורגל רבים בעולם, ברזיל זכתה בגביע אחרי שגברה על גרמניה 0:2 בגמר מצמד שערים של רונאלדו. הכיכרות בריו דה ז'נרו צוהלות והומות אדם. בגרמניה מאוכזבים מאוד, כמובן, אבל מצד שני, מודעים לעובדה שעצם ההגעה לגמר כבר עלתה מעבר לציפיות המוקדמות של הגרמנים.

נבחרת הסמבה, שרבים הטילו ספק ביכולתה להניף את הגביע לאור צליעתה במוקדמות, הלכה והשתפרה ממשחק למשחק במהלך הטורניר תוך שהיא מנצחת את כל המשחקים. במונדיאל בו הנבחרות הגדולות איכזבו ונפלו כזבובים והקטנות הפתיעו אבל סיפקו התלהבות יותר מאשר כדורגל איכותי, זכתה בסופו של דבר הנבחרת הראויה לכך ביותר.

הסיפור המרכזי הוא, ללא ספק, רונאלדו. השחקן הגדול הזה, שנשא בליבו צלקות בנות ארבע שנים מאז גמר המונדיאל בצרפת, חזר בגדול, עם מלכות השערים (8 בטורניר, 12 במונדיאלים בכלל - השתווה לפלה), צמד מנצח בגמר וחיוך גדול מלא שיניים, שהעלה חיוך גם על פניהם של רבים כל כך בעולם כולו. אז בכדורגל, כך נהוג לומר, אין צדק, אבל הסיפור האישי של הארנבון סגר היום מעגל שמורכב מצדק פואטי מושלם.

שתי הנבחרות שיחקו ביניהן בפעם הראשונה בהיסטוריה בטורנירי גביע העולם. ברזיל פתחה בהרכב החזק ביותר שלה עם שלושת ה"אסים" - רונאלדו, ריבאלדו ורונאלדיניו ועם שני המגינים התוקפים - רוברטו קרלוס וקאפו. גרמניה חסרה את כוכבה הגדול במרכז המגרש מיכאל באלאק (מוצהב), כאשר את מקום עושה המשחק מילא דיטמאר האמאן. יינס ירמיס החליף את האמאן בעמדת הקשר האחורי. את המשחק, שנערך באיצטדיון גביע העולם ביוקוהאמה, יפן, לעיני 70 אלף צופים, שפט פיירלואיג'י קולינה האיטלקי.

המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים. אחרי נסיונות תקיפה רבים לשני הצדדים, הצליח רונאלדו להעלות את ברזיל ליתרון 0:1 בדקה ה-68, אחרי שהשוער אוליבר קאן הדף לא טוב כדור חזק של ריבאלדו. רונאלדו השתלט על הריבאונד והבקיע את שער היתרון. בדקה ה-79 הכפיל רונאלדו את המאזן האישי והקבוצתי של ברזיל, אחרי שריבאלדו פתח רגליים, תוך שהוא מטעה את הגרמנים ונותן למסירה של קלברסון להגיע את רונאלדו, שקבע 0:2.

התגובה הראשונית של גיבור הרגע והטורניר כולו, רונאלדו, באה מהבטן והשוותה בין זכייה בגביע עולמי לסקס: "קשה מאוד לחיות בלי שני הדברים, אבל אני בטוח שסקס מספק פחות מאשר מהגביע העולמי הנוכחי. זה לא שסקס אינו דבר טוב - אבל גביע עולמי יש רק כל ארבע שנים, בניגטד לסקס", אמר רונאלדו והוסיף בחיוך: "אני עומד לעשות סקס בעוד כמה דקות".

רונאלדו, שלא שכח לרגע את הטראומה בצרפת לפני ארבע שנים, אמר בסיום המשחק: "השערים שלי הם ההכרה לעבודה הקשה שלי ושל כל הנבחרת. עבדתי במשך שנתיים וחצי קשה מאוד במטרה להחלים מהפציעה והיום אלוהים עמד לצידי ולצד כל נבחרת ברזיל. אני שמח מאוד".

מלך שערי הטורניר לא שכח להקדיש את הגולים שהבקיע לאנשים שעמדו לצידו. "אני מקדיש את השערים קודם כל למשפחתי וגם לפיזיוטרפיסט שלי שנלחמו יחד איתי מבלי לדעת אם אוכל בכלל להיות כאן כעבור שנתיים".

מאמן נבחרת גרמניה, רודי פלר, סבור שנבחרתו עשתה את המקסימום שיכולה היתה בטורניר הזה והיה אבירי מספיק כדי להתגבר על האכזבה ולהחמיא לברזיל שהיא, לדבריו, אלופה ראויה: "אנחנו מרוצים ממה שהישגנו, אבל היום לא היינו כל הזמן במיטבנו. עצרנו את ברזיל ב-30 הדקות הראשונות של המחצית הראשונה, אבל ככל שהמשחק התקדם, היכולות האינדיבידואליות שלהם בלטו יותר ויותר. הם כל כך חזקים במצבים של אחד על אחד.

"פתחנו טוב גם את המחצית השניה, אבל לא הצלחנו להבקיע את השער הראשון, החשוב כל כך. נעשינו עייפים ככל שהדקות חלפו, בגלל ההתמודדות הקשה עם היכולות של הברזילאים. אין ספק שברזיל נבחרת נהדרת ואלופת עולם ראויה - לא רק בגלל הדרך בה שיחקה היום.

"אין בושה בהפסד לברזיל, אבל אני עדיין מאוכזב. הבעיה הגדולה שלנו היתה 4-3 השחקנים הסופר-איכותיים של ברזיל. אם הם מקבלים מרחב פעולה מינימלי, אז הם מצליחים לעשות משהו מיוחד בעזרת כידרור או דאבל פאס ולגרום בעיות לכל הגנה בעולם".

גלים אדירים של אנשים בירוק וצהוב נוזלים כעת ברחבי ברזיל – צועקים, שרים, רוקדים - כמה שעות לאחר זכייתה החמישית של הנבחרת הלאומית בגביע העולם. כשמכוניות צבועות בצבעי הדגל הלאומי מפלסות את דרכן תוך צפירות שמחה ברחובותיה של סאן-פאולו, סערות ריקודים אדירות פרצו ברחובותיה של ריו דה ז'נרו בחגיגות ה"פנטה" – מס' חמש בפורטוגזית. בפורטו סגורו, מקום הולדתה של האומה הברזילאית בשנת 1500, אלפים הקימו בזריזות מסיבה תחת השמש הקופחת.

"האם אני שמח?" ענה ווילסון גומז בן ה-33, "אני מתפוצץ משמחה. אנחנו מתכננים מסיבה שתפוצץ את פורטו סגורו לחתיכות. "זה היה אדיר," אמר סיסרו באטיסטה, מנקה רחובות מסאן פאולו שצפה במשחק בטלוויזיה של מעדניה בפינת הרחוב. "הלב הברזילאי חזר לדפוק בחוזקה."

את תשלילה של התמונה מברזיל ניתן למצוא כעת ברחבי גרמניה, מן הסתם. בהמבורג, 100 אלף איש עמדו באומץ רב תחת הגשם בכדי לצפות במסך ענק שהותקן בנמל העיר. כ-100 אלף נוספים התגודדו בכיכר רומר בפרנקפורט, המקום בו תתקבל הנבחרת הגרמנית עם שובה הביתה. כיכר פוטסדאם פלאזה בברלין היתה עמוסת אדם כשלוש שעות בטרם נפתח המשחק. עם סיום המשחק, רבים תפסו את ראשם ומיררו בבכי. אחרים נשכבו על הארץ באבל. גרעין קשה ומתודלק היטב באלכוהול בחר להמשיך ולעודד את הנבחרת ברחובות המרכזיים של ברלין, אזורים מוכרים של חגיגות קודמות.

"זו אכזבה אדירה," אמר אחד האוהדים. " 'אולי' צריך היה למנוע את השער הראשון. המשחק היה צמוד מאוד עד הרגע הוא." "אבל אף אחד לא תיאר לעצמו שנגיע כל–כך רחוק. אני שמח בשביל ברזיל. הניצחון הזה הגיע להם. זה ממש חבל, אבל הם בכל זאת גיבורים בגרמניה. לא היה לנו מה להפסיד בגמר. קאן שמט את הכדור אבל בלעדיו לא היינו מגיעים למעמד הזה."