המתכון להנפת גביע העולם

לקראת משחק הגמר בין ברזיל לגרמניה, אפשר להצביע בבירור על כמה נקודות, להן תהיה, ללא ספק, השפעה מכרעת על המשחק. בראש ובראשונה - ההיבט המנטלי. זו הפעם הראשונה בה אני מסתכל על משחק מסוים מהצד ומנסה לנתח אותו ולקבוע למי יש יתרון מנטלי שיכול להיות מתורגם ליתרון מקצועי, ומתקשה להחליט.

גרמניה מגיעה למשחק כאנדרדוג. מה שמעמיד את פלר, הנחות לכאורה, במצב שיצדיק הצמדות לשיטת המשחק ההגנתית שלו, ללא מחויבות למעמד (מה שהיה קורה אילו מול גרמניה היתה מתייצבת טורקיה או סנגל).

שנית, גרמניה מרגישה בתוכי תוכה בטוחה מאד בחוזק ובחוסן הדפנסיבי שלה ויודעת היטב שגם היריבה לוקחת את זה בחשבון, דבר שמקנה לשחקנים שקט נפשי בזמן ההכנה למשחק כל כך חשוב. עוד נקודה שיכולה לעזור לגרמנים להגיע מוכנים מנטלית לגמר, היא העובדה שהדרך לגמר היתה אמנם לא טיול, אבל בהחלט דרך שאופיינה בכדורגל די חלש, משעמם וצמוד אפילו מדי לשיטה הגרמנית, ומכאן יש רק אפשרות להשתפר. בגרמניה מאמינים מאד שהמעמד וברזיל ימשכו את היכולת שלהם כלפי מעלה.

לברזיל יש את הפריבילגיה של נבחרת שכבר היתה במעמד הזה וקיבלה שיעור מאלף בנחיצותה של הכנה מנטלית ראויה. כלומר, כל ההכנות בשטח הזה צריכות להתמקד במה עשינו ואיך הרגשנו לפני המשחק בסטאד דה פראנס ואיך אנחנו עושים הכל אחרת. דבר נוסף שנותן שקט מנטלי לברזיל הוא שבניגוד לגרמניה, היא מגיעה למשחק כמעט בשיא כושרה ושחקנים כמו ריבאלדו רונאלדו ורונאלדיניו מרגישים שהיכולת שלהם להגיע לשיא בזמן הנכון אמורה לאפשר להם לשחק בביטחון עצום ולא תחת לחץ. גם סקולארי, שבתחילת הטורניר נראה לחוץ מאד ורגיש לכל הביקורות מבית, רגוע הרבה יותר ונהנה מתמיכה גדולה גם מכיוון התקשורת, אבל בעיקר מצד שחקניו.

ההיבט המקצועי נטו הרבה יותר פשוט לניתוח. להערכתי, שתי הנבחרות מוכנות היטב, כל אחת בדרכה ובסגנונה, למשחק הגמר. גרמניה, אותה ביקרנו על חוסר היכולת להיות דומיננטית מול נבחרות בינוניות כמו פראגוואי, ארה"ב וקוריאה, תבוא למשחק במטרה ברורה לשבש, והפעם בצדק. אי אפשר לדרוש מנבחרת שיש לה כלים מוגבלים מאד, להתחפש ולנסות להיות ברזיל. גרמניה ופלר חייבים לנסות ולסגור היטב את הנקודות החזקות של ברזיל בהתקפה - שני המגינים קאפו ורוברטו קרלוס), ריבאלדו במרכז ושמאלה ורונאלדיניו במרכז וימינה, וכמובן רונאלדו, שיהיה חייב לקבל שמירה הדוקה ומתורגלת היטב, כי הרי רונאלדו, ברגע אחד של חוסר תשומת לב הגנתית, קובע משחק.

גרמניה לא תשמור אישית, אלא אזורית חזקה עם המון חיפוי, וכך תנסה לנטרל את היכולת האישית וחילופי המקום של ברזיל בהתקפה. את כל אלה חייבת גרמניה לבצע בצורה מושלמת בעיקר בדקות הראשונות ובכלל לאורך המחצית הראשונה. ההתקפה הגרמנית תרצה להפתיע ולגנוב גול, בעיקר דרך הגבהות מהאגפים או במצבים נייחים, מה שיאפשר לה להיצמד עוד יותר לתכנית המשחק שלה ואולי להלחיץ את ברזיל. דבריםם בהם תצטרך גרמניה להשתפר משמעותית הם הנעת הכדור והשמירה עליו תוך מסירות, מבלי להיגרר למשחק המבוסס רק על כדורים ארוכים.

בברזיל, עסקים כרגיל. סקולארי יודע בדיוק איך גרמניה תשחק ואין לו הרבה ברירות ושפנים. ברזיל תמשיך להתבסס על שתי אפשרויות תקיפה עיקריות: 1. שילוב של שני המגינים, דבר שמקשה מאד על היריבה להתגונן כשהכדור נמצא במרכז. 2. משחק הנעת כדור מהיר וחילופי מקום חדים של החלוצים, בעיקר לעומק, תוך נטרול השמירה האזורית הצפופה של גרמניה. בהגנה ברזיל חייבת להקפיד על כך ששלשת הבלמים שלה, ובעיקר לוסיו ההרפתקן, לא ייצאו יותר מדי קדימה. בנוסף, שני הקשרים האחוריים, ג'ילברטו סילבה וקלברסון, צריכים להיות מאד אחראיים ומדוייקים בסגירות על קאפו ורוברטו קרלוס.

ואחרי הכל, הכי חשוב, זה שנקבל פיצוי גדול על לא מעט שעות של שעמום במהלך המונדיאל המשוגע הזה.