מי שהיה מגיע היום אל רחובות ברלין, לפחות בחלקה הדרומי, היה חושב ששוב משחקת נבחרת גרמניה יום אחר יום. הרחובות היו שקטים לחלוטין, בתי הקפה סגורים ובמקומות המרכזיים התקבצו אלפים כדי לצפות בחצי הגמר השני בין טורקיה לברזיל. אלו לא היו שוב הגרמנים, אלו היו תושבי הקהילה הטורקית הגדולה ביותר.
2.5 מליון תושבים טורקיים חיים כיום בגרמניה, מעל ל-200 אלף גרים בקהילה בדרום ברלין שם צפו יחד במשחק וקיוו גם לנצחון של טורקיה על ברזיל אבל בעיקר - מפגש מול הנבחרת בה הם חיים ומתגוררים- גרמניה. הרחובות התקשטו באדום והמתח היה רב מאד. בסיום המשחק נשארו רובם לעודד את הנבחרת הטורקית על ההישג המופלא.
"כל כך רציתי דרבי", אמר היום טולגהם טוקהס, סטודנט בן 17, "זו היתה יכולה להיות חויה וחגיגה מאד גדולה אם אכן היינו משחקים מול גרמניה. מבחינתינו זה היה יכול להיות ממש משחק דרבי לכל דבר".
"הגיע לנו לנצח. היינו טובים יותר במחצית הראשונה. חבל שלא ידענו לנצל את ההזדמנויות" אמר בבכי קהאן מוסטאפה", בעל חנות בגדים בדרום ברלין.
העיר היתה נראית ממש באבל בסיום המשחק. הרבה דמעות זלגו שם אבל גם הרבה מאד גאווה לאחר שטורקיה הגיעה לאן שהגיעה. "זה הרבה יותר מחצי גמר", אמר קוטלאג בן 22, "זה גם כבוד גדול למדינה בכל המובנים".
לשאלה - מי אתה רוצה כעת שתזכה במונדיאל? לא רצה קוטלאג לענות. "אין לי נבחרת אהודה עכשיו. זה שאני תושב גרמניה זה רק עניין פורמלי. בליבי ובנשמתי אני טורקי לכל דבר. מה שחשוב זה שנזכה במקום השלישי, גם הוא כבוד לא קטן".
בקהילה הטורקית בגרמניה מאוכזבים: רצינו דרבי
26.6.2002 / 19:40