צהוב ואפור, סדר עולמי ישן

עוד יום של סערות, דרמות, שערוריות שיפוט ושערים גדולים במונדיאל 2002, שבהתקרבו לשלבים הגבוהים מתחיל להיזכר שיש דבר כזה שנקרא פייבוריטים בכדורגל. אלופת עולם ארבע פעמים נגד מדינה עם תואר בודד, וגם הוא לפני 36 שנים; אלופת עולם שלוש פעמים נגד מדינה שעד לפני עשור התעלמה בצורה כמעט מוחלטת מהספורט המוזר הזה עם הכדור שבועטים בו.

על הנייר, הסיפור נראה ברור, אבל לאור המונדיאל הזה רק טיפש היה מתחייב על תוצאה וכמו שאומר ברוס ארינה, מאמן ארה"ב - את המשחק הזה לא משחקים על נייר.

לארוחת הבוקר הוגש המעדן שכולם ציפו לו כל-כך: אנגליה המפתיעה, ששרדה את בית המוות כנגד רוב התחזיות, נגד ברזיל, שהפכה תוך ארבעה משחקים מהנציגות האפורה ביותר ששלחה ארצה למונדיאל כלשהו למועמדת הבכירה בעיני רבים לזכייה בתואר. בתחילת המשחק שלטה ברזיל. עם זאת, ההזדמנות הראשונה נרשמה רק בדקה ה-20, כשרונאלדו סעט חזק לידיו של סימן.

שלוש דקות לאחר מכן הגיע השער הראשון במשחק: אמיל הסקי הפעלתן שלח כדור לא מדויק לעבר אואן. נראה היה שלוסיו מנקה, אבל הכדור פגע בברכו וניתז קדימה. אואן עט על המציאה וכל אוהד כדורגל יכול לנחש את ההמשך: 0:1 לאנגלים.

השער פגע מעט בביטחון הברזילאי, ולאחר מכן נרשמו דקות טובות דווקא לאנגלים. אבל השוער מרקוס המשיך לספק ביטחון בעורף קבוצתו ובזמן הפציעות של המחצית השיגה ברזיל את יעדה בהתקפה יוצאת מן הכלל: רונאלדיניו התנהל עם הכדור ממרכז המגרש לעבר הרחבה, יצר לעצמו שטח באמצעות הטעיות גוף ומתוך שתי אופציות מסירה בחר בימנית, לעבר ריבאלדו, ששלח כדור חד לפינה הרחוקה. 1:1.

המחצית השנייה נפתחה כמו הראשונה, בשליטה ברזילאית. אלא שהפעם הלחץ גם השתלם. דקה 50, כדור חופשי לזכות ברזיל, כ-30 מטר אלכסונית מהשער. רונאלדיניו ראה שסימן יוצא אל קצה תיבת החמש כדי לשלוט ברחבה לקראת ההגבהה הצפויה, והקשית בדיוק מופלא היישר לחיבורים. 1:2 ברזיל.

שבע דקות לאחר מכן תיקל רונאלדיניו את דני מילס - בעבירה שלא נראתה כשווה יותר מצהוב - והשופט שלף ללא היסוס את האדום, והותיר את הברזילאים המומים ובעשרה שחקנים. מאותו רגע נגמרה היצירתיות במשחק - ברזיל בגלל שנסוגה להגן על היתרון, ואנגליה מפני שלפחות על פי המשחק הזה, פשוט אין לה את זה.

בדקה ה-90 הרים בקהאם קרן, וניקי באט נגח קרוב לעמוד, אבל זה היה הכל. ברזיל בחצי הגמר מול המנצחת בין טורקיה לסנגל.

במשחק השני עלתה נבחרת אחת כפייבוריטית ברורה, ואחת שעצם נוכחותה במעמד רבע גמר המונדיאל טרם נקלט להרבה אנשים. המשחק אכן נראה כך, רק הפוך. ארה"ב הייתה זו שיזמה, תקפה והציגה משחק צירופים. גרמניה הסתמכה על ניסיונה וקשיחותה והסתגרה.

שלושים וארבע הדקות הראשונות ראו ארבע הזדמנויות כיבוש טובות - כולן מול שערו של אוליבר קאן הגרמני, שנתן את אחד ממשחקי חייו והדף את כל הארטילריה שצבא הדוד סם שיגר לעברו. לנדון דונובן מצא את עצמו מול קאן פעמיים, אבל לא השכיל לכבוש וגם לא להחזיק בכדור עד שתגיע תגבורת.

בדקה ה-35 כדור חופשי לגרמניה. ציגה הרים לרחבה והסיוט של מאמן ארה"ב ברוס ארינה התגשם כשבאלאק מצא רווח ונגח פנימה. 0:1 לגרמניה. בעשר הדקות שנותרו למחצית הואילה גרמניה לצאת להתקפות וכמעט הכפילה את יתרונה, כשקלוסה נגח למשקוף.

במחצית השנייה שוב עלתה נבחרת אמריקאית נחושה ויצירתית, ונבחרת גרמנית אפורה והגנתית להכעיס. בדקה ה-50 התרחש אירוע שאמור היה לשנות את המשחק. המגן גרג ברהאלטר בעט מתוך הרחבה כדור חזק שנהדף על ידי קאן, פגע בבירור בידו של טורסטן פרינגס ונראה גם כעובר את קו השער. לא השופט ולא הקוונים מצאו לנכון להורות על שער או על פנדל. הלוחמים האמריקאים המשיכו לתקוף.

בהמשך המחצית התחמם המשחק, וחמישה צהובים נשלפו תוך דקות ספורות., ארה"ב המשיכה לשלוט, אבל לא הצליחה לממש את יתרונה. בדקות האחרונות היו שתי הזדמנויות טובות, אחת לטוני סאנה (שהצטיין לאורך כל המשחק) ואחת לקלינט מאתיס, אבל שניהם נגחו החוצה.

בסופו של דבר, גרמניה עולה לחצי הגמר, אבל בדרך מזכירה לכולנו למה רבים כל-כך רואים בה אסון לכדורגל. כך או אחרת, גרמניה תתמודד מול המנצחת בין ספרד לדרום קוריאה על הזכות לשחק בגמר בעוד תשעה ימים.