"מוות לשופט" קראו מאות איטלקים בסיום המשחק

איטליה עדיין לא מעכלת את הדחתה ממשחקי גביע העולם על-ידי המארחת דרום-קוריאה. ההלם ברחובות איטליה היה כל-כך גדול שהיו כאלו שהגדירו זאת כמו סטירה ישר אל הפרצוץ. האלפים שצפו יחד ברחובות רומא לא ידעו את נפשם מרוב כעס והפנו את כל זעמם כלפי שופט המשחק.

"מוות לשופט", קראו מאות איטלקים מתוך האלפים הזועמים. "לכל אורך הטורניר השופטים דפקו אותנו", זעם אחד האוהדים. "השופט הזה היה איום ונורא. גם לא נתן לנו פנדל שהגיע לנו וגם הרחיק בלי שום סיבה את טוטי".

הציפיה היתה גדולה. בכל עיר ועיר ברחבי איטליה הוצבו מסכי ענק שם התקבצו האלפים כדי לצפות ביחד. עם החמצת הפנדל של דרום-קוריאה בדקה החמישית היו רבים שכבר חשבו שהמשחק הזה בידם. כשויירי הבקיע את השער בדקה ה- 18, החלו החגיגות. "זה המשחק שלנו. השער השני זה רק עניין של זמן", צהל אחד האוהדים, פקיד בן 26. גם כאשר הקוריאנים חזרו למשחק והחלו ללחוץ על האיטלקים, נשארו האוהדים רגועים. "אנחנו נבחרת טובה יותר ולמרות יתרון הביתיות שלהם - אין סיבה שלא נמשיך הלאה", אמר פרנקו פארטיני, נהג מונית בן 35.

5 דקות לסיום חלק מהאוהדים הרבים כבר לא יכלו להתאפק. חלקם התחילו להתחבק ולחשוב על ספרד בסיבוב הבא. המתח היה עצום גם ברומא ובדקה ה-88 הלם מוחלט. דממה אחת גדולה שררה בכיכר רומא והאיטלקים לא האמינו למראה עיניהם. כשהם עוד לא מעכלים את שער השיוויון ואת ההחטאה של ויירי מקו השער - הגיע המסמר השני ששלח את הנבחרת חזרה לרומא.

מאות רבות החלו לבכות, אחרים היו נראים כעוסים מאד. כל הזעם הופנה כאמור לשופט המשחק. "4 שנים אנחנו מחכים לרגע הזה ותראה מה בא ועושה לנו השופט הזה", אמר אחד הנוכחים. לגבי תפקוד השחקנים או המאמן לא שנמעו טענות מיוחדות. "לא נורא", ניסה לעודד את האוהדים בעל פיצרייה במרכז רומא, "זה הגורל שלנו. עוד שנתיים, באליפות אירופה, נראה לכל אירופה מי זו איטליה האמיתית".