משימה אחת פשוטה בדרך לתואר

אם רוצים, יכולים כל שדרי ופרשני ערוץ 5 (פלוס) להתקבץ כולם במזנון האולפנים ולקרוא בקול גדול, "בווווווזזזזז!!!" ארוך, בכל פעם ששמה של נבחרת גרמניה מוזכר. הם רשאים גם לשרוק, לקלל, להיאנח "איכסה, פויה", להתלונן, לקטר, לייעץ, לקטרג, לנסות ולנחס, וזה לא ישנה. הקמפיין השיטתי שמנהל גוף השידור הישראלי המוביל בשידורי המונדיאל נגד הכדורגל הגרמני, חרג כבר מזמן מעבר לגבולות הטעם הטוב והסובייקטיביות המותרת לעיתונאים בשבתם כמדווחים ופרשנים. את שאט הנפש תשאירו בבית, לפני שאתם עולים על המונית בדרך לאולפן; לי, באופן אישי, היא רק גורמת לרצות בעוד ועוד ניצחונות של הכדורגל הגרמני, אפילו רק אם כדי ללמד את החבורה היהירה הזו, המדברת (כאילו) בשם הכדורגל היפה והפתוח, לקח, אחת ולתמיד. בכלל, יהירות היא פאסה לגמרי היום בכדורגל. המונדיאל הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך.

זהו, הורדתי את זה מהחזה, ועכשיו אפשר להמשיך הלאה. והכוונה ב"הלאה" היא עד לגמר, לשם, כמובטח, תגיע נבחרת הכדורגל של גרמניה, אשר ביחד עם אנגליה, מסתמנת כראויה וכרצינית ביותר. לא חוכמה לדבר בשבחם של האנגלים לאחר תצוגה כזאת, אולם הכרחי לומר שזו, ככל הנראה, נבחרת הכדורגל האנגלית הטובה ביותר מאז 1966, ולא בשל סוללת הכוכבים שמעטרת אותה (שכן היו לה בעבר רשימות מכובדות יותר), אלא בשל התחושה כי אנגליה עולה על המגרש בביטחון כי מי שירצה להכניע אותה, יצטרך קודם כל להבקיע לה שער, וכרגע, זו נראית אחת המשימות הקשות ביותר במונדיאל הנוכחי.

נוסיף לכך שתסביך הנחיתות האנגלי המתמשך, זכה להקלה רבה עם הדחתן של צרפת ו(בעיקר) ארגנטינה השנואות, והתחושה הרווחת בקרב כל "הגדולות" שנותרו, כי מדובר במונדיאל פתוח לחלוטין, ביחד עם הרוגע והשקט שמשרה אריקסון על החבורה המאוד מקצוענית שלו, לצד היררכיה ברורה על המגרש (בקהאם, אואן, קמפבל, סימן – כל היתר פועלים בשירותם), לצד הרושם כי מדובר בנבחרת נאיבית פחות מהמקובל אצל האנגלים, והנה לכם מועמדת רצינית להגיע לשלבים הגבוהים מאוד, אפילו לקטיפת השלל עצמו. אם אני סקולארי, אני רושם בעצבנות הערות בפנקס ומתכנן את המשחק מול בלגיה כך שיהיה סדנת אימון והכנה לקראת המפגש הגורלי ביותר של ברזיל במונדיאל – זה מול אנגליה ברבע. ללא הועיל – אנגליה תדיח את ברזיל. תרשמו, תרשמו, זה בסדר.

אבל אנחנו כאן כדי לדבר על גרמניה ועל רודי פלר, שכשם שהיה לו חוש מפותח לכיבוש שערים, כך יש לו חוש מפותח להעמיד שיטת משחק שתשרת את שחקניו ואת מטרות הקבוצה ולא את גחמותיהם של שדרני ספורט ישראלים. פלר לא המציא את "השיטה". מבחינות רבות, הכדורגל הגרמני לא שינה הרבה מסגנונו ומדרכו מאז שנות השבעים. התוספים היחידים לרעיון הכדורגל הגרמני (1. כדורגל משחקים 90 דקות, אף לא שניה אחת פחות. 2. כדורגל הוא משחק שבו מרבית השערים מובקעים במהלכים המתחילים באגף ומסתיימים במרכז. 3. כדורגל הוא משחק בו "הגנה" היא הערך העליון ומשימה קבוצתית כוללת. 4. כדורגל הוא משחק בו "התקפה" היא כלי שניתן להרחיב את הגדרותיו לפי צרכים משתנים התלויים בתוצאה. 5. כדורגל משחקים עם בלם קדמי ואחורי וחלוץ מטרה. 6. כדורגל הוא משחק בו כל שחקן מסוגל להבקיע שער. 7. כדורגל הוא משחק שבסיומו הכרחי לנצח, או לכל הפחות להשיג תוצאה אשר תותיר סיכוי להמשך) הם הדמויות הפרסונליות המעורבות בו ואיכויות הכדורגל שלהם.

נבחרת בניהולו של פרנץ בקנבאואר תשחק כדורגל דומה לזה של נבחרתו של פלר (גרמניה של 1990, אחת הנבחרות השנואות בתולדות המונדיאלים, דומה מאוד לזו של 2002) אלא שבעוד בקנבאואר יפקיד את נבחרתו בידי מתיאוס וברמה ויצפה מהחלק האחורי של מערך הנבחרת ליזום התקפה ולייצר הגנה, גרמניה של פלר תפקיד את ההתקפה ברגלי באלאק וקלוסה ותדרוש מהם להועיל למשחק ההגנה. שונה, אבל לא שונה בתכלית. אני מצטער שזו נשמעת קלישאה – הכדורגל הגרמני מצוין בקלישאות – אבל נוסחה מצליחה לא כדאי להחליף.

בכלל, גרמניה של 2002 מוכיחה כי להוציא באלאק, קלוסה וקאן (שהיה מצוין היום), כל שחקן הרכב הוא בר חילוף ושינוי תפקוד. פציעה לאחד משלושה האסים הגדולים, וגם גרמניה תמצא עצמה בבעיה קשה. כמו גם ההימור שלי. אבל בתקווה שהמונדיאל הזה יוכרע ללא פציעות, הן הגרמנים והן האנגלים הציגו היום לשאר הנבחרות הנותרות – כולל שתי "הגדולות" האחרות, ברזיל ואיטליה – כי הדרך לגמר תהיה קשה מהמצופה וכי מי שירצה לזכות בו, יצטרך להשיג קודם כל מטרה פשוטה אחת: להבקיע שער לאחת מהשתיים. כרגע, נדמה שמדובר במשימה קשה מאוד. ואגב, זה לא מתחיל להיות מפחיד, כמה שהשתיים נעשות דומות אחת לשניה? תאומות המריבה. בקרוב המפגש הבלתי נמנע. בגמר!