צ'יבוטרו שיק

אי העפלה של נבחרת הולנד למונדיאל יצרה לי בעיה לא קטנה – אין לי את מי לאהוד. אז, תוך התחברות לצד המקנא שבי, ובעקבות הפרשה המתקררת של הכדורגל הישראלי, פיתחתי מפנה חד בקריירת העידוד. השנה אני בעד השופטים. והקוונים. והשופטים הרביעיים שאחראים על השלט עם הדקות של תוספת הזמן (שבמונדיאל הזה תמיד מוצגים לעולם כאשר המשחק נמצא כבר דקה אחת בתוך התוספת) ועל בדיקת הפקקים בנעליים של שחקני פראגוואי.

בכל משחק אני מת שבסופו של דבר יגידו שהניצחון/הפסד הזה הוא רק הודות לשופט. אני מתפלל לשריקות שערורייתיות, לפסילת גולים, לפנדלים מפוקפקים, להרבה צהובים ולפחות לאדום אחד במשחק. הקבוצה שלי לא משחקת במונדיאל, רבאק, אז לפחות בואו נעשה קצת שמח. כי מה יותר כיף, ואתם כישראלים יכולים להזדהות עם זה, ממעט אנרכיה טוטאליטרית ישנה וטובה, מכאוס בירוקרטי מרענן? נניח המשחק של קרואטיה ואיטליה – אלמלא השיפוט המצוין, שלושת הנקודות היו כבר מזמן עמוק בתוך הכיס האיטלקי המעוצב לעייפה. הקרואטים לא ידעו בכלל מאיפה נחת עליהם הניצחון הזה, אבל משהו קוסמי גרם לידו של הקוון, ועמה לדגל, לקפוץ בכל התקפה, בלי קשר ממשי למה שהלך על המגרש. כמו שאני אוהב.

וזה לא שרציתי שהאיטלקים יפסידו כי הם עוד קבוצה הגנתית מזדיינת שאני שונא (למרות שהדחה שלהם תאפשר למאסטרו קולינה לשפוט בגמר). להיפך, גם את הקרואטים אני לא סובל, וזה בלי שום קשר לנטייה הישראלית המוזרה שלא לחבב אף מדינה החשודה בעבר נאצי או הווה אנטישמי (תתבגרו). אבל, לא היה שמח ממני כאשר גורל המשחק נלקח מרגליהם של הכדורגלנים הקרואטו-איטלקיים, והופקד במשרוקית הסמכותית ונוטפת זרזיפי הרוק של השופט האנגלי. זוהי הדרך, רק כך.

ובכלל, מעצבן אותי שאין מרצ'נדייז מספק לאנשים שאוהדים שופטים. למה אני יכול להשיג חולצה של תימניניו הברזילאי אבל לא יכול לקנות חולצה של יו דאלאס? מה כל כך קשה בלמכור לצד הכדור הרשמי גם את המשרוקית הרשמית? שהרי משרוקית זה אביזר קולי מאין כמוהו, משרוקית זה קונספט פסיכי, זה פאר היצירה האנושית. אבל אני אגיד לכם מה: מזלזלים בנו הצרכנים. נותנים לנו לשחק בקקה, להתעסק בשטויות סביב המשחק הזה. ואני אומר, הבו לי את הדבר האמיתי – אוטוריטות.

שלא יהיה ספק - זה לא שיש לי סוג של אובססיה מוזרה לכוח. אני כבר ממש לא בעניין הזה. אמנם, הייתי שמח להיות חמוש בחליפה שחורה-משרוקית-ודגל, ולהעביר שיעורי סאדו באולפנה הקרובה לביתכם, אבל זה לא הקיק האולטימטיבי שלי. אני בסך הכל נהנה מההתערבות האובססיבית במשחק, אני מרוצה כשנהרס לכם התכנון, מאושר כשנפסל לכם גול. הולנד בחוץ, ואני צריך לחפש לעצמי נחמות.

יאללה קולינה.