האגו של זאחוביץ', השמרנות של טראפטוני

לפני שאגיע לניתוח המשחק המעניין של היום, בין איטליה לקרואטיה, מבט מזווית אישית על פרשת זאחוביץ', קטאנץ' ונבחרת סלובניה. ראשית, השורה התחתונה: כשהתפזר עשן הקרב אחרי שני משחקים, סלובניה אורזת מזוודות בדרך הביתה. נכון שסלובניה לא היתה מועמדת לזכות בגביע העולמי וכנראה לעולם לא תהיה, אבל לשלב הבא היא בהחלט יכולה היתה להעפיל אילמלא שחקן אחד חצוף, חסר אחריות ואופי, שכנראה חושב ומאמין כי הוא הוא האלוהים הסלובני ולא אחר.

הפגיעה של זאחוביץ' בנבחרתו ובעמו באה לידי ביטוי לא רק בכך שבשל האגו הנפוח שלו סלובניה איבדה את אחד השחקנים החשובים שלה. בנוסף, איבדה הנבחרת את האיש הכי חשוב במערכת, האיש שכל הזמן צריך לחשוב ולתכנן, לאמן, להסביר ובעיקר להנהיג. אחרי המקרה, איבד קטנץ את שלוותו ובטחונו העצמי. הוכחה לכך קיבלנו במהלך המשחק, כשהמאמן הסלובני היה לראשון המאמנים במונדיאל שהורחק מתחומי המגרש.

ועכשיו לכדורגל: איטליה לא הגיעה מוכנה למשחק. אחרי שראתה את בית גיל הזהב הקרואטי מול מכסיקו, היא היתה משוכנעת שמצפה לה עוד טיול בין ערביים כמו נגד אקוודור, אך המאמן הקרואטי לא כל כך רצה להשתתף בטיול הזה. הוא הוציא מההרכב את סוקר ופרוסינצ'סקי העייפים והרכיב את סימוניץ ורפאיץ הניידים, שבעזרתם של קובאץ ותומאס ניטרלו את מרכז השדה האיטלקי, שהוא החלק הדומיננטי בדרך כלל אצל האיטלקים. בנוסף, נתנו שני שחקני הכנף ובעיקר יארני (קרואטיה משחקת ב-2:5:3), תמיכה מצויינת גם בהנעת הכדור וגם בסגירות למרכז כשהכדור היה באגף הנגדי. על ידי כך יצרו הקרואטים יתרון מספרי תמידי בהגנה וצפיפות במרכז השדה.

במחצית הראשונה איטליה עוד היתה תחת הרושם שהיא בטיול וקרואטיה יזמה ושלטה ברוב דקות המחצית ואף הגיעה למספר לא מבוטל של מצבים שלא תורגמו אמנם לשער, אבל נתנו הרבה בטחון, רוח קבוצתית ואמונה שהמשימה אפשרית. גם כשאיטליה עלתה ליתרון בתחילת המחצית השניה, הקרואטים המשיכו לנסות ליזום ולהתקיף בצורה מסודרת וחכמה דרך האגפים, שם היה להם יתרון, ובאה על שכרה כשהמחליף אוליץ, מלך השערים בליגה הקרואטית, כבש מקרוב אחרי עוד פעולת אגף חכמה משמאל.

ברגע זה, ואולי עוד קודם לכן, טראפטוני היה חייב להכניס למשחק את אינזאגי כחלוץ נוסף ליד ויירי, אבל לדעתי הוא כבר חשב על "תוצאה" ולא איך לנצח בכל זאת ולהופיע למשחק האחרון עם הנוער. אינזאגי אמנם נכנס 5 דקות מאוחר יותר, אבל זה כבר היה ב-1:2 לקרואטיה, שבסופו של דבר ניצחה. אמנם עזרו לה הטעויות של הקוון והשופט, אבל אתם יודעים שהמזל הולך בדרך כלל עם האמיצים ולא עם השמרנים.