הכוח, המוח והרוח - גרמניה

אל תתנו לסיומת הלא גרמנית הזאת להטעות אתכם. גרמניה היא אחת משלוש המועמדות העיקריות לזכות בתואר. יחד אתה איטליה וארגנטינה, אבל זו כבר אופרה אחרת. מוזר המונדיאל הזה – ברזיל וגרמניה, שתי פייבוריטיות אוטומטיות, מגיעות כאנדרדוג לטורניר. אבל בעוד ברזיל הצטרכה את התערבות האלים מפיפ"א – כפי שרמז רקובה – הרי שגרמניה פירקה את סעודיה בתצוגת תכלית מבהילה. אמנם, אמנם, מדובר בסעודיה, אבל בכדורגל של ימינו, שמיניה היא מחזה נדיר בכל מפגש, בכל הרמות.

גרמניה החדשה, למרות התיקו, עושה רושם של קבוצה המתעתדת להשאיר את גורלה בידיה. אל תטעו בה, היא לא תיתן ללחץ של המשחק האחרון למנוע ממנה העפלה לשמינית הגמר. המשחק על המקום השני בבית הזה התקיים ביום שבת וקמרון איבדה בו את ההזדמנות שלה. אל תצפו מהגרמנים להיות פרייארים פעמיים בשבוע אחד. המסקנה הבלתי נמנעת: קמרון הביתה, גרמניה ורובי קין ממשיכים הלאה.

גרמניה החדשה, כמעט ללא "שמות הגדולים", הציגה בשני משחקיה שניים שעתידים בסוף המונדיאל להצטרף לחבורת העילית של שחקני הכדורגל באירופה. מיכאל באלאק כבר מתדפק על שערי המועדון המכובד – וארבעה הבישולים שלו בשני המשחקים, כולל זה האחרון לקלוסה, מציגים את השחקן הגרמני החדש – גרמני, גרמני, אבל לא אוהב קלישאות.

באלאק הוא דיוויד בקהאם משופר. שחקן קישור שמסוגל לשחק בכל עמדות הקישור ובשני הצדדים, פליימייקר אמיתי וכובש שערים. תנו לו עוד שנתיים ניסיון בבאיירן מינכן וליגת האלופות ובאלאק ייהפך להיות הסיבה הכי טובה לצפות בבונדסליגה. וגרוע מכל – קשה לשנוא קבוצה שבאלאק הוא המוח והלב שלה. יותר מכל, תלויה גרמניה ברגליים של באלאק. אם הוא יצליח לשמור עליהן, השמים – או הכי גבוה שמירוסלב קלוסה מסוגל לקפוץ – הם הגבול.

קלוסה, גם הוא בשנה הבאה שחקן באיירן מינכן, דוהר לקראת מלכות השערים. יותר מיון דאל תומסון וחברו לנבחרת, קלוסה הוא מודל של חלוץ חדש מהסוג הישן. שחקן מטרה עם טכניקה, ובעיקר, עם תכליתיות גרמנית. מילר, רובש, רומיניגה, בירהוף ועכשיו קלוסה – כולם חלוצים גרמניים שמכירים את חוק ניצול ההזדמנויות. "ברמות הגבוהות", כמו שאוהב שגיא כהן לומר, אין מרווח גדול לטעויות.

ארבעת שערי הנגיחה של קלוסה אינם מקרה. הם מבוססים על משחק אגפים גרמני מתוזמן ומדויק, שחתך בקלות את הגנת סעודיה, אבל הוכיח גם מול אירלנד חסרת הנאיביות, יכולת לייצר אין ספור מצבים סבירים ברחבת היריב. גם האסיסט של באלאק לקלוסה ממרכז המגרש הוא סימן מבשר טוב לאוהדי גרמניה – תזמון מצוין, קור רוח מול השער וניצול הממדים הפיזיים. כדורגל גרמני, כמו שאומרים, במיטבו.

אבל אם באלאק וקלוסה הם המוציאים לפועל, ובסופו של דבר שני השחקנים שיקבעו את גורלה של גרמניה בטורניר הזה, הג'וקר האמיתי של פלר הוא הרוח הגרמנית, שלאחר שש שנים בתרדמת, עושה רושם שנעורה מרבצה, רק כדי לומר לעולם שהפנטזיות על ברזיל וצרפת הן לגיטימיות, אבל מי שירצה לזכות בטורניר הזה ייצטרך לעבור דרך גרמניה והגנת הברזל שלה, דרך באלאק וקלוסה ודרך מסורת כדורגל, שעם כל הכבוד לכולם, לא נופלת מזו של אף נבחרת.

אתם רשאים לצטט אותי – גרמניה בגמר.