סנסציה? לא בטוח

פתיחה מרעישה? עבורי לא כל כך. הניצחון של סנגל על צרפת שווה בהחלט את המונח הפתעה, אבל בטח לא מדובר פה בסנסציה בלתי אפשרית, בעיקר לאור שלושה דברים שקרו במשחק.

1. המערך הצרפתי – צרפת לא שינתה במאומה את צורת המשחק שלה, גם מבחינת השיטה וגם מבחינת הסגנון. ה-1:5:4 שהופך ל-3:3:4 כשטרזגה, וילטורד והנרי מתפקדים לסירוגין כשלושה חלוצים, כשצרפת תוקפת וחמישה כשהיא מתגוננת, זהו מערך די מיושן לפחות בכל מה שקשור לצד ההתקפי. צרפת שיחקה במערך זהה במונדיאל הקודם ובאליפות אירופה האחרונה, אבל מאז דברים השתנו בכדורגל, קבוצות ונבחרות למדו להתגונן בפני שיטת ההתקפה 'הצרפתית', והסגירה האלכסונית שנטמעה כשיטה, מאפשרת ליריבותיה ליצור בכל התמודדות מול המתקפה של צרפת יתרון מספרי של ההגנה על החלוצים והקשרים שבאים מאחור.

ברונו מטוסו ונבחרתו התכוננו היטב למשחק. אפשר היה לראות איך סנגל מתאימה את עצמה למערך הצרפתי וכופה עליו משחק מבולבל, לחוץ ולא מהנה. שני הקשרים האחוריים של צרפת, ויירה ופטי, נלחצו בכל התקפה על ידי שני הקשרים המרכזיים של סנגל, פאדיגה ודיאו, והצרפתים לא הצליחו לייצר משחק מסודר. שני המגינים הצרפתים, ליזראזו ותוראם, נסגרו מצוין על ידי שני שחקני הכנף הסנגלים וגם המצטיין במשחק, החלוץ הנהדר דיוף, לחץ מצוין לאורך כל המשחק את שני הבלמים, לבוף ודסאי, ולא אפשר להם לצאת מאחור ולתמוך בהתקפה.

2. יכולת בלתי רגילה של ההגנה הסנגלית – התבטאה בכל מה שקשור ליכולת אתלטית, מיקום והבנת משחק. שחקני ההגנה של סנגל כמעט ולא שגו ובמקרים הבודדים שהצליחו שחקני ההתקפה של צרפת להגיע למצבים, היו אלה הזדמנויות שנוצרו בזכות יכולת אישית בלבד (עדיין מדובר בהנרי וטרזגה) וגם אז התייצב מאחורי ההגנה המצוינת השוער הנפלא, טוני סילבה, שהיה ערני ובטוח בעצמו.

3. חסרונו של זידאן – אולי הסיבה המשמעותית ביותר. הברק והארגון הצרפתי נעלמו מהעין, ככשזיזו נאלץ לראות את המשחק פצוע מהספסל. דז'ורקף (לטעמי, לא בשיאו כבר שנתיים) לא הצליח להיכנס לנעלים הגדולות והסנגלים הבינו מהר מאוד שדז'ורקף לא מצריך שמירה אישית, וכי על מנת לנטרלו מספיקה השגחה איזורית. אם זידאן היה משחק, כל משחק ההגנה של סנגל היה משתנה מכיוון שהוא היה מקבל תשומת לב של יותר משחקן אחד ואז הייתה לסנגל בעיה לחפות ולאפשר סגירה כפולה על שאר השחקנים. הראיה לכך שרוז'ה לאמר הכיר בטעותו הייתה כשהכניס את דוגארי ועבר ל-2:4:4. צרפת שיחקה הרבה יותר טוב והגיעה לשלושה מצבי הבקעה.

לסיכום: צרפת איפשרה לסנגל ללמוד אותה בצורה מושלמת ועל ידי כך לצמצם משמעותית את הפער האיכותי שלמרות הכל, ניתן היה לראות, עדיין קיים בין שתי הנבחרות. כמובן שהמכשפים הסנגלים, שגרמו לזיזו להיפצע, צמצמו עוד יותר את הפערים.