יומן פלייאוף, פרק שישי

בשיחה לא רשמית שנערכה השבוע בין עכברי NBA ותיקים, הוחלט פה אחד שזה הפלייאוף הטוב ביותר מאז שמייקל ג'ורדן האמיתי (לא הכפיל שהופיע העונה על המגרשים) תלה את נעליו.

אם הנטס והקינגס ייצאו מסדרות הגמר כשידן על העליונה (הלילה או מקסימום במשחק שבע) נוכל לומר אמן. הכדורסל הקבוצתי יחגוג את שובו בתרועות ויכונן לנו סדרת גמר פנטסטית (ואפילו די שקולה).

ניו ג'רזי היתה צריכה לסגור את הסיפור במשחק מספר חמש, אילולא אותו קאמבק מדובר. הנטס היו דומיננטים לאורך 80 אחוז מהזמן ששוחק בסדרה הזו, אבל בוסטון לא נשברת גם כשהיא בפיגורים של 20 נקודות ויותר. מצד שני, פול פירס ואנטואן ווקר לא היו יציבים מספיק כדי להפיל את הנטס.

הסיבה העיקרית לכך שהנטס רחוקים משחק אחד מגמר NBA ראשון בתולדות הקבוצה נעוצה כמובן בקיד, אבל עליו דיברנו כבר מספיק. כשקרי קיטלס וקית' ואן הורן יציבים, אפשר לשים וי בעמודת הנצחונות. קיטלס הוא סיפור מעניין. שנים שבג'רזי מחכים שהכשרון מוילאנובה יוביל אותם להישגים. עד שקיד הגיע, קיטלס היה האיש הכי מושמץ במדינה האפורה, ולא שהיו לקבוצה מספיק אוהדים להשמיץ אותו. בפלייאוף הזה קיטלס סוף סוף מנצל את יד הנפץ כדי להכריע את בוסטון ולשים חותמת על ההבטחה שקויימה.

גם ואן הורן, הפצוע הסדרתי של הנטס, יוצא אט אט מהארון ומציג את היכולת שלשמה הביאו אותו הנטס: סלי שלוש קטלניים ומשחק פנים משופר. כשואן הורן אגרסיבי והולך לסל הוא מכריח את השומרים שלו לכווץ את ההגנה, מה שמשאיר את קיד וקיטלס לקליעה חופשית מבחוץ.

על הלב והיכולת של קיד אמרנו הכל (רק נחדד את הנקודה שהוא רושם טריפל דאבל ב-מ-מ-ו-צ-ע בסדרה הזו). איזה מזל שג'רי קולאנג'לו היה מספיק טיפש לותר עליו בפיניקס. זה בסדר, הוא את העונש שלו כבר קיבל. לעונש קוראים מרבורי.

ובוסטון? פול פירס השתחצן ועכשיו משלם ביוקר. רודני רוג'רס, הרוברט הורי של הסלטיקס, עוד לא ממש הגיע לסדרה, שלא לדבר על התרומה האפסית של אריק וויליאמס והספסל של הסלטיקס. אבל העסק עוד לא גמור והלילה נראה מאיזה חומר הירוקים עשויים.

מייק ביבי הוא עוד רכז שעבר בקיץ האחרון בטרייד מדובר, ששלח את ג'ייסון וויליאמס לתהום השיכחה בממפיס. ביבי, שחגג עם אריזונה (בצוותא עם מיילס סיימון, זוכרים?) זכיה באליפות המכללות, יכול להשלים העונה את הדאבל שלו. קליעת הקלאץ' נגד הלייקרס במשחק מספר חמש הצילה את הקינגס מעוד חוסר צדק ספורטיבי. אחרי שוובר שוב כמעט שפך את הדלי אותו טרח למלא בארבעים הדקות הראשונות, ביבי שיחרר אותו בערבות.

רוצים עוד קצת נוסטלגיית ביבי? הילד גדל כבנו של כוכב העבר ב-NBA, הנרי ביבי, שעזב את הבית כשמייק עוד לא הגיע לגיל 10. ביבי גדל עם אימו והכדורסל היה הדבר היחיד שעזר לו לצאת מהדיכאון של לגדול בלי אבא, ועוד אבא סטאר. הקשיחות והנחישות שאיתה ינצח ביבי את הלייקרס נעוצה בשורשים הללו.

מה עוד אפשר להגיד על הקינגס? הם מציגים כדורסל יוצא מן הכלל (שימו לב לתפוקה של דיבאץ וטורקוגלו), מכריחים את הלייקרס לחשוב ולהתאמץ ואילולא רוברט הורי אחד, הם כבר היו ממתינים למנצחת בגמר המזרח.

והלייקרס?

שאקיל אוניל לא נראה טוב. קובי בראיינט לא מספיק דומיננטי. הצוות המסייע לא יציב ויחד עם זאת, אל תקברו אותם עדיין. ראינו כבר מספיק כדי לדעת שהאלופים יכולים לעשות את המהפך בסדרה הזו ולשלוח את הקינגס ללקק פצעים. אבל אם יש צדק בעולם, הקינגס יגמרו את הסיפור ולנו תהיה עוד סיבה להתרווח על הכורסא ולומר: וואו! ניסים עדיין קורים.

מי אמר שאני לא מפרגן? ערוץ 5 התאפס על עצמו ואחרי פרסומים מוקדמים שמשחקים מספר 5 ו-6 בגמרים האזוריים לא ישודרו, הפך הערוץ עורו וסיפק לנו השבוע הנאה צרופה, ולא בחמש פלוס!

ורק בקשה קטנה: אם אפשר ששלח וריגר יהיו הצמד הקבוע באולפן? תודה.